פחדים של ילדים – יש מה לעשות

מאת איריס הלמן

"איתמר אוהב חיות. איתמר אוהב את כל החיות שיש. איתמר אוהב אפילו חיות שאין, כמו חד קרן, או כמו דינוזאור. ויש רק בעל חיים אחד שאיתמר מפחד ממנו: ארנב. מאוד משונה…." (דוד גרוסמן, איתמר פוגש ארנב).

למה ילדים פוחדים?

כולנו פוחדים. הפחד הוא רגש טבעי. בבסיס הפחד עומד מנגנון התרעה ואזעקה, המביא אותנו להיזהר מסכנה. אולם מערכת האזעקה הזו יכולה "לזייף" ולעתים, נוצרת תגובה מוגזמת של פחד, תגובה שאינה עוזרת לאדם בתפקוד, אלא חוסמת אותו. פחד מוגזם עשוי להביא להימנעות מדברים תפקודיים יום יומיים.

ישנם פחדים שאנו מכנים אותם "פחדים התפתחותיים" באופן טבעי, תינוק בן שמונה חודשים עד שנה וחצי, מתחיל לפתח פחד מזרים. זהו פחד התפתחותי, כיוון שהוא מקביל להתפתחות ההבחנה של התינוק בין אדם מוכר ואדם זר. בגיל הגן אנחנו נתקלים בהרבה ילדים הפוחדים מחושך או ממפלצות. יש ילדים שיפחדו מבעלי חיים, ויש ילדים המבטאים פחד ממוות. ילדים רבים בגיל הזה יסבלו מסיוטי לילה. כל אלה פחדים התפתחותיים, המבטאים התחלה של הבנה והתמודדות של הילד עם מעגל החיים, עם אפשרות של פציעה מחלה או מוות.

ישנם כמובן גם פחדים אחרים, שאינם התפתחותיים, פחד בעקבות אירוע טראומטי, או חרדות המתפתחות מסיבות שונות. אלה דורשים התייחסות נוספת, ועליהם לא ארחיב במאמר זה.

כיצד נוכל בתור הורים לעזור לילדינו בהתמודדות עם פחדים התפתחותיים?

בספר "פחדים של ילדים" מתארים המחברים את ההתערבות האידאלית של ההורים כהתערבות שתהיה תומכת, אך לא מגוננת. למה הכוונה? בעת סכנה ממשית, האינסטינקט התקין של ההורה הוא להגן על ילדו, באופן מוחשי וממשי. בעת "זיוף" של מנגנון ההתראה, כלומר פחד מוגזם הפוגע בתפקוד, ישנם הורים שנוטים לגונן על ילדיהם ולא לאפשר להם להתמודד עם הפחד. ההורה יכול למנוע את ההתמודדות או להתמודד במקום הילד בעצמו. הגנת יתר זו לא מאפשרת לילד ללמוד, כי החרדה בסופו של דבר עוברת. טבעה של החרדה הוא לנוע בגלים: להחווצר, להתגבר, להיחלש ולהעלם. מנגנוני בקרה פיסיולוגים פועלים על פי עיקרון של היזון חוזר (משוב) כלומר, מרמה מסוימת ואילך מופעל מנגנון המרסן את החרדה. כך למשל כיווץ שרירים מביא להפעלת רפלקס של הרפיית שרירים, עליה בקצב הלב מביאה לתגובה שמאיטה את קצב הלב. לכן, בעצם, תחילתה של החרדה, מבשרת את סופה.

ילדים (וגם מבוגרים) לא "לומדים" את הטבע הגלי של החרדה, כאשר הם נוקטים בהימנעות שיטתית מהמצב המעורר חרדה. כך איתמר, נמנע מלהתבונן בארנב בגן החיות, או אפילו בתמונה של ארנבים… בספר המקסים של דוד גרוסמן, איתמר מתגבר על הפחד כאשר הוא נתקל במקרה בארנב, מבלי לדעת כלל שזהו ארנב, וכך הוא לומד להתקרב אליו ולמוסס את ההימנעות שלו מארנבים.

התנהגות אחרת של הורים שעשויה להגביר את החרדה במקום להפחיתה, היא התעלמות מהפחד, ודרישה לתפקוד מלא בלי לתת תמיכה. אמירות כגון "הוא רק עושה הצגה", "תפסיק עם השטויות" או "אין בכלל מה לפחד " הן דוגמא להתייחסות כזאת. התייחסות כגון זו, לא נותנת מקום לרגש הטבעי של הילד.

איך אני כהורה אתמודד עם הפחד של הילד?

הסוד הנשמע פשוט, אך לפעמים קשה ליישום, הוא למצוא את הדרך לתמוך, אך לא לגונן, לעזור, אך לא לאפשר הימנעות. כאשר ההורה מצליח לתת תגובה רגישה ומנחמת לחרדה, תוך כדי עידוד ומתן עזרה לילד להתמודד עם הפחד, הוא ילמד לאט לאט שהשד לא כל כך נורא. כך אנחנו מלמדים את ילדינו לנסוע באופניים כאשר אנחנו מלווים אותם בהתחלה, ואחר כך עוזבים אותם לדרכם. כך אנחנו מלמדים ילד להירדם לבד, כאשר אנחנו יושבים לידו זמן קצר, הולכים, וחוזרים לאחר זמן קצר להראות לו שאנחנו כאן, ובהדרגה, מתרחקים.

שיטה המבוססת על הגישה הנרטיבית לטיפול בילדים, מציעה להתייחס לפחד כגורם חיצוני, נפרד מהילד, וכך להימנע מגישה ביקורתית כלפיו ("ילד פחדן"), ולהפוך יחד לצוות הנלחם בפחד בדרכים שונות. גם כאן כדאי לגייס את הדמיון, ולהיעזר בו. הדמיון הוא המלבה את הפחד, והוא גם יכול לעזור בהתמודדות איתו. קודם כל צריך להזמין את הילד להכיר לנו את הפחד, ולספר לנו עליו, ואחר כך אפשר למצוא יחד דרכים שונות הלקוחות מעולם הדמיון של הילד להתגברות עליו – אפשר להשתמש בחרבות דמיוניות או צעצוע, באבקות קסמים למינהן, בקופסאות בהן אפשר לכלוא את נושא הפחד ועוד, כיד הדמיון הטובה. היצירה גם היא דרך להתמודד עם הפחד. ילד האוהב ליצור, יכול לצייר את מושא הפחד שלו, ליצור אותו בפלסטלינה, או בדרכים שונות. דרך נוספת לעזור להתמודדות עם הפחד, היא דרך השפעה על הגוף, שכפי שהוצג קודם, הוא שותף מלא בחווית הפחד. ניתן להשתמש בפעילות גופנית, המשפיעה באופן חיובי על מצב הרוח. המנוחה שלאחר הפעילות היא מעין הרפיה. אפשר אפילו לערוך משחקים מכוונים של כיווץ שרירים והרפייתם, וכמובן, אפשר להשתמש במוסיקה מרגיעה, או במסז' (המגע גם הוא מרגיע). דרך נוספת ומוכרת היא השימוש בספרים. לקרוא לילדים ספרים העוסקים בפחדים, היא דרך מצויינת לעיבוד רגשי של הפחד, ממקום שהוא מעט מרוחק יותר. אפשר להיעזר בספרי ילדים כגון אלה המוזכרים להלן, או לספר לילדים סיפורים משלכם. סיפור על אבא שפחד כשהיה ילד, ועל הדרך שבה התגבר על הפחד, יכול להיות מרגש ומשמעותי עבור ילד עם פחדים.

כאשר יש שאלות ספציפיות אפשר לפנות לייעוץ פסיכולוגי. לעתים, אפשר לקבל ייעוץ קצר ומשמעותי, שיעזור להתגבר באופן תקין על פחד התפתחותי, ולא להכנס למעגל של הימנעות שירחיב את המצוקה. כמו בנושאים אחרים, גם בנושא זה, אפשר להעזר בהדרכת הורים באינטרנט כדי לבחון את השאלות המיוחדות לילדיכם בנושא הפחד.

ספרים מומלצים:

להורים- "פחדים של ילדים- איך לתמוך במקום לגונן " חיים עומר ואלי ליבוביץ' – ספר קטן, קריא ומומלץ.

לילדים – "איתמר פוגש ארנב" / דוד גרוסמן, "פחדרון בארון" / מרסר מאיר  "לילה חשוך אחד" / אורה איל

מה בנפשנו

מאמרים וכתבות

קישורים

ענן תגים

החברים שלנו

- Facebook Members WordPress Plugin