מהי פסיכולוגיה הומניסטית או פסיכולוגיה חיובית

פסיכולוגיה הומניסטית ידועה גם בתור פסיכולוגיה חיובית המהווה ענף בפסיכולוגיה שעיקרו  בחקר האושר ושגשוג.  מדובר בגישה אשר התפתחה בשנים האחרונות ומטרתה למצוא דרכים להגדלת האושר תוך שימוש בכישורים של בני האדם וכן שימוש בחוזקות. במסגרת הטיפול ניתן לאדם כלים למימוש העצמה העצמית כאשר המטפלים הדוגלים בגישה, שואפים להביא לשיפור חייהם של המטופלים, מה שיאפשר להם בסופו של דבר בסופו של דבר להגיע לרווחה ואושר.

 כיצד פסיכולוגיה חיובית שונה מפסיכולוגיה קלאסית

פסיכולוגיה המוניסטית עיקרה מחקרית והחלה את דרכה כגישה חדשה בפסיכולוגיה לפני עשרים שנה. היה זה פסיכולוג אמריקאי יהודי בשם מרטין סליגמן אשר שאל שאלות לגבי הפסיכולוגיה. הוא הבין כי ייתכן והפסיכולוגיה הישנה איבדה את דרכה. תשובתו לשאלות הייתה כי הפסיכולוגיה הישנה מבוססת על מודל רפואי  השם דגש על הפרעות בנפש.

לעומת זאת, פסיכולוגיה המוניסטית עוסקת בטיפוח הנפש ותחומי חוזק בקרב אנשים- הגישה שמה דגש על אפשרות הבחירה הניתנת לאנשים והידיעה כי האדם פועל על מנת לחפש משמעות לחייו- מדובר בגישה המציגה את הפסיכולוגיה באופן חיובי. מדובר בפסיכולגיה המתייחסת בצורה חיובית לאופיים של אנשים תוך דגש על חוזקות.  אם תרצו , מדובר ברפואה מונעת בה מנסים למנוע הופעה של בעיות טרם היווצרותן.

 מהו טיפול תטא הילינג   

זהו טיפול באמצעות אנרגיה עוצמתית- הטיפול התגלה על ידי הילרית אמריקאית אשר ביקשה למצוא פתרון למחלת הסרטן אשר ממנה סבלה.  תחילתו של הטיפול בשיחה בה המטופל מצהיר על הכוונות – במה ברצונו לטפל ,בין אם מדובר בבריאות או בין אם מדובר במציאת זוגיות.  לאחר שלב זה המטפל עורך אבחון על מנת למצוא את הבעיה כאשר האבחון נעשה באמצעות תשאול או הפעלה של החושים הרוחניים תוך סריקה אנרגטית של גוף המטופל.  בשלב לאחר מכן, כאשר נמצאה הבעיה, המטפל מתחבר לגלים של תטא הילינג במטרה לשלוף את האמונות הבעיתיות המפריעות לתפקוד התקין של המטופל תוך החלפה באמונה מתאימה יותר לאורח החיים של המטופל.

כך לדוגמא, העובדה כי לאדם אין כסף עשויה להתפרש כאמונה שכסף זה דבר לא נקי המזהם את אורח החיים. במסגרת הטיפול נעשה שינוי של המחשבה, תוך הבנה כי כסף זה דבר נקי והאנשים מעניקים לו משמעות.  על המטפל לתרגל  רבות את היכולות הרוחניות שלנו באמצעות התחברות למצב בו המוח משדר את הגלים הנ”ל. השיטה מתאימה לאנשים המעוניינים לשנות את חייהם ולקחת אחריות על החיים שלהם . תרגול השיטה באמצעות מדריך מוסמך מאפשר לחוות אושר פנימי ואיחוד- אותן תחושות אשר בני אדם מחפשים רוב חייהם.

על מנת להוביל לשינוי חשוב מאד לבחור מדריך בעל ניסיון רב בשיטה- ההמלצה היא להגיע לפגישה מקדימה עם המדריך במטרה לשאול אותו מספר שאלות על מנת לוודא כי אכן ניסיונו רב ויש ביכולתו להוביל לריפוי.

כאשר בני זוג מנסים להיכנס להריון במשך תקופה ארוכה ללא הצלחה, עולות הרבה שאלות ותהיות שעשויות להוביל גם ללחץ נפשי. מדובר כאן בתהליך בעל השלכות משמעותיות גם על מצבם הרגשי של בני הזוג, העשויים להיכנס לדיכאון עקב תחושת כישלון אישי ואף לחוש בושה, מכיוון שהם לא מסוגלים להיכנס להריון ולהביא ילדים לעולם. הדבר הבסיסי ביותר שחשוב לדעת בהקשר זה, זו העובדה שכישלון בתהליך הכניסה להריון יכול לנבוע משלל סיבות. בני זוג שמנסים כל מיני שיטות וטיפולים בניסיון להתגבר על המכשול ועדיין חווים כישלון עשויים להגיע לרמות תסכול עם השלכות משמעותית, אך ישנן דרכים להתמודד ולהתגבר על המכשולים העומדים בפניכם.

הליך הפונדקאות

גם ללא קשר להליך הפונדקאות, כל הנושא של הבאת ילד לעולם ותהליך הכניסה להריון הוא דבר מלחיץ ומעמיס רגשית, לחיוב או לשלילה, ללא ספק מדובר ברכבת הרים של רגשות. ברגע שמקבלים את ההחלטה להיכנס להליך של פונדקאות, צריך להבין שהחל מאותו הרגע תאלצו לערב אדם נוסף שיהפוך להיות חלק אינטגרלי מכל התהליך. מתהליך זוגי שאמור להיות אינטימי ומשותף אך ורק לבני הזוג, נוצר הצורך לפתוח את המעגל ולצרף אדם נוסף שגם תהיו תלויים בו מאוד לצורך הצלחת ההיריון והלידה.

דרך טובה להתמודד עם הקושי הזה תהיה להכיר קודם כל לעומק את האם הפונדקאית שתתלווה אליכם, על מנת לבסס רמה טובה של תקשורת על מנת שתוכלו לשתף פעולה ולהתגבר על האתגרים הצפויים לכם. האם הפונדקאית נושאת עמה את התינוק שעתיד להיות שלכם, מה שאומר שהיא נושאת עמה גם אחריות רגשית עצומה. בסופו של הליך הפונדקאות, נאלצת האם הפונדקאית להיפרד באופן מיידי מהיילוד שנשאה ברחמה במשך חודשים עבורכם, ככה שאפשר להניח שגם היא עוברת חוויה לא פשוטה ולכן מומלץ לבסס קשר טוב ותומך בין כל הצדדים.

דרכי התמודדות עם הרגש לאורך ההליך

חלק מעבודתה של הוועדה הרפואית שתתכנס כדי לאשר את הליך הפונדקאות שאתם מעוניינים להשתתף בו, הוא לוודא את רמת המסוגלות של האם הפונדקאית להתמודד רגשית עם ההליך. בוועדה משתתפים רופאים, פסיכולוגים וגורמים מקצועיים נוספים. כמו כן, גם בני הזוג עוברים סוגים שונים של הערכות בטרם מאושר הליך הפונדקאות שלהם.

אין דרך קסומה שבה נוכל לפתע לראות הכל באור חיובי וממלא. כמו הליך הפונדקאות עצמו, אתם גם תעברו תהליכים רגשיים לאורך כל הדרך, ככה שחשוב לאפשר לעצמכם לחוות ולהרגיש את תהליך הבאת הילד לעולם. ייעוץ פסיכולוגי יכול לתרום מאוד למצבם של בני הזוג וגם של האם הפונדקאית, על מנת להתמודד עם מלוא הרגשות, הפחדים והבלבול שחווים במהלך הליך הפונדקאות. שיתוף הרגשות עם גורם מקצועי יעזור לא רק להקל עליכם ועל מצבכם הנפשי, הוא גם ייתן לכם כלים חשובים להתמודדות עם המצב המורכב הזה. האתר חיים חדשים יוכל לסייע לכם רבות בנושא זה ולהפוך את התהליך כולו לקל יותר.

עד לאחרונה, אנו יודעים כי אנשים הסובלים מדיכאון, מטופלים בטיפול פרטני באמצעות פסיכולוג או פסיכיאטר ,כאשר המטופל שוכב על ספת הטיפולים בקליניקה הפרטית של המטפל. בשנים האחרונות, ישנה מעורבות של הקדמה הטכנולוגית וניתן לעבור טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי באמצעות הצ’אט, הטלפון או בסקייפ באמצעו המחשב.  המטפל והמטופל רואים ושומעים זה את זה. טיפול זה, מעשה פופולארי יותר, כאשר ישראלים רבים המתגוררים בחו”ל, מבצעים את הטיפול בשיטה זו. ממש כמו בטיפול בקליניקה הפרטית של הרופא המטפל, הטיפול נקבע לשעה מסוימת ויום קבוע, מה שמאפשר למטופל לעבור טיפול רצוף.

האפשרויות לטיפול נפשי באינטרנט הולכות ומתרחבות

ישנם רבים אשר סובלים מדיכאון ומחפשים טיפול פסיכולוגי אשר יתאים לדרישותיהם, כזה שיעניק מענה מקצועי לבעיותיהם הנפשיות, אך יתחשב גם באילוצים. טיפול זה, יכול להתבצע מבלי שהמטופל ייצא מן הבית. זהו למעשה טיפול פסיכולוגי מרחוק. ישנן אף שיטות המציעות תוכנה, בעלת פרוטוקול טיפולי ממש כמו הטיפול שמציע הפסיכולוג.  טיפול פסיכולוגי באמצעות הרשת, מאפשרת את קיצור הליכי החיפוש. ניתן למצוא את המטפל המתאים וכל זאת במהירות וללא הגבלה של מרחק, חניה או נהיגה. הצוות המטפל, הינו בעל הסמכה וניתן למצוא פסיכותרפיסטים אשר מטפלים באמנות וחלק אף בעלי ניסיון מחקרי בתחום.

נמצאים בחרדה? בדיכאון עמוק או נטיות אובדניות? אל תהססו ופנו אלינו 

ישנם אנשים שנמצאים במשבר עמוק של דיכאון נפשי, על מנת להקל על עצמכם, תמיד כדאי שתהיה לכם גישה נוחה ומידית של טיפול בדיכאון באמצעות האינטרנט.  מטפלים מומחים נמצאים לרשותכם ויספקו לכם את המרחב הבטוח, הדיסקרטי והמוגן ביותר, מה שיקל עליכם את ההליך הכי משמעותי ומדויק עבורכם.ישנם אנשים שסובלים מביישנות וזקוקים לטיפול נפשי, אבל היציאה מהבית עשויה לעורר בהם אי שקט ומעכבת את הטיפול הדרוש והרצוי. אבי הפסיכולוגיה פרויד, טען תמיד, כי הדרך הטובה ביותר לסייע לאדם הנמצא בחרדות או דיכאון, הינה טיפול שאין צורך להביט במטפל. כמו למשל כאשר המטופל עוצם את עיניו והמטפל נמצא מאחוריו, כך שהריכוז יהי גבוה יותר כאשר המטופל מעביר את תחושותיו ומעלה את הקשיים שהוא חווה.

טיפול נפשי נגד דיכאון במערך משולב 

זה ידוע כי יש לשלב בין טיפול פסיכולוגי נגד דיכאון וחרדות, יחד עם תרופות. על פי מחקרים, תרופות קונבנציונאליות עשויות להגביר את הדיכאון ולכן ברפואה האלטרנטיבית, ההמלצה היא דווקא על צמחי מרפא, אשר נמצאו כיעילים מאוד. ניתן להתייעץ עם מומחים אלטרנטיביים המטפלים בצמחי מרפא, כאשר הם יודעים מה הבעיה של המטופל ומתאימים לו את צמחי המרפא שיסייעו לו וההקלה תגיע תוך כמה שבועות. מטופלים רבים, חוששים בצדק מתרופות קונבנציונאליות ולכן, הם יעדיפו צמחי מרפא. יש להיצמד לשילוב של שיחות עם מטפל מקצועי יחד עם טיפול בצמחי מרפא נוגדי דיכאון אשר עליהם ימליץ המטפל האלטרנטיבי.

התקדמות הטכנולוגיה והתרחבות השימוש באינטרנט בשני העשורים האחרונים הביאה לאפשרויות הפצה נרחבות של ידע ושירותים רפואיים. האינטרנט שינה את מהירות הגישה למידע ולתקשורת עם כמויות עצומות של אנשים. האפשרויות שנפתחו על-ידי האינטרנט בתחום הבריאות הפסיכולוגית הינן עצומות, ובשנים האחרונות מתפתח תחום הטיפול הפסיכולוגי באמצעות האינטרנט. מידע ושירותים פסיכולוגיים ניתנים באמצעות Skype, אפליקציות טלפוניות, דפי מידע, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי Cognitive Behavioral Treatment) CBT), קבוצות תמיכה לעזרה עצמית ועוד.

חשיבות הטיפול באינטרנט

כשליש מהאנשים המאובחנים עם הפרעה רגשית וזקוקים לעזרה פסיכולוגית אינם פונים לטיפול (Kessler et al., 1996). באמצעות האינטרנט אנשים יכולים לקבל מידע וטיפול באופן ששומר על פרטיותם. טיפול באינטרנט יכול להגיע לאנשים  שמתגוררים במרחק ממרכזי טיפול, למי ששירותי טיפול מבוסס ראיות למשל, CBT, אינו נמצא בסביבתם, לאנשים מוגבלים (למשל, נכים), מי שמעוניינים לשמור על אנונימיות ולמי שמתקשים לעמוד בהוצאות של טיפול פרטי, גם אם הוא מכוסה חלקית על-ידי חברות ביטוח או קופות החולים. הסרת מגבלות אלו מביאה להסרת עכבות בפנייה לטיפול ומקורות מידע.

אילו דרכים קיימות כיום ברשת לטיפול פסיכולוגי?

1. תכניות טיפול/התערבות אינטראקטיביות לעזרה עצמית- תכניות טיפול מובנות באינטרנט כאשר הטיפול נעשה באופן עצמאי בעזרת תכנית הבנויה שלב אחר שלב בליווי בהתכתבות של מטפל מומחה. על פי רוב, תכניות אלו מבוססות על CBT ונקראות Internet CBT (ICBT) והן מציעות תרגול אינטראקטיבי (עם המטפל ברשת) והתכתבות באמצעות המייל או SMS. באוסטרליה, בריטניה ובהולנד, שירות זה ניתן על-ידי הממשלה ללא עלות.
2. טיפול בהתכתבות- באמצעות אפליקציה או-ליין או באמצעות Skype .
3. בלוגים וקבוצות תמיכה באינטרנט- על פי רוב נמצאות באתרים חברתיים (למשל, בטוויטר, פייסבוק) שבאמצעותן אנשים המתמודדים עם בעיה משותפת (על פי רוב) תומכים זה בזה ומעבירים מידע ביניהם.
4. טיפול באמצעות מציאות מדומה Virtual Reality (VR) Therapy- הוא טיפול שמתפתח בשנים האחרונות ומאפשר התמודדות עם פוביות וחרדות כמו חרדת טיסה, חרדה פוסט-טראומטית ועוד.

השירותים הללו מתאימים בעיקר למי שרגיל לחפש מידע ולתקשר באמצעות הרשת, ולאנשים שסובלים מהפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות ברמת חומרה שאינה דורשת ליווי והשגחה צמודים פנים אל פנים כמו למשל אצל מטופלים עם דיכאון קשה ואובדנות או במהלך התקפים פסיכוטיים. בנוסף, ילדים כמובן חייבים להיעזר בהוריהם על מנת לצרוך טיפול ומידע באינטרנט.

מחקר שבחן את השפעת הטיפול באינטרנט מצא שיפור שנשמר לאורך תקופה ממושכת לאחר סיום הטיפול (למשל, Spek et al., 2007), ומחקר אחר לא מצא הבדלים בהשפעה בין טיפול באינטרנט לטיפול פנים אל פנים (Barak, Hen et al., 2008). כמו כן, נמצא שלתכניות טיפול שהן עצמאיות, אישיות ואינטראקטיביות (בליווי מטפל) הן יעילות מאוד. יחד עם זאת, על מנת לקבל טיפול יעיל מומלץ לפנות לטיפול מבוסס ראיות, הכוונה היא לטיפול שהוכיח את עצמו במחקרים רבים ועם אוכלוסיות שונות ובעיות שונות.

חשיבות הפניה לטיפול שהוכח מחקרית כיעיל

המחקר המבוסס ראיות הנרחב ביותר שנערך בעשור האחרון בחן את היעילות של טיפול/התערבות CBT ,ICBT אינטראקטיביות לעזרה עצמית. באופן חוזר, המחקר הראה שתכניות ICBT הינן יעילות מאוד בטיפול בחרדה, התקפי פאניקה, חרדה חברתית, OCD כאבי ראש וכאבים פסיכוסומטיים אחרים, הפרעה פוסט-טראומטית ועוד. בתכניות אלה המשתמש הוא אקטיבי ונעזר במידע ובתרגול שיטות להתמודדות. למרות הפרוטוקול המובנה של התכניות, הן דינמיות ואישיות, ומותאמות על-ידי המטפל המלווה לקשיים של המטופל.  תכניות אלו מציעות טיפול ופתרונות ממשיים לבעיות מגוונות ולגילאים שונים (ילדים, מתבגרים, מבוגרים). ליווי באינטרנט מאפשר למטפל להיות יותר מעורב ובכך להגביר מוטיבציה ולחזק ברית טיפולית. ICBT אינו מחליף טיפול פנים אל פנים, אלא יכול ללוות אותו ובכך לקצר את משך הטיפול, לייעל אותו, לקצר תורי המתנה ולהוזיל עלויות. כך, נחסכים משאבים למטופלים ולקופות החולים שמתקשות לספק שירותים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים לפונים. לבסוף, טיפול CBT יכול לשמש אמצעי שמעניק מידע ושיטות פסיכולוגיות לניהול והפחתת סימפטומים (לדוגמא סימפטומים של חרדה, התקפי פאניקה, אובססיביות וכפייתיות Obsessive Compulsive Disorder -OCD) וכך, להפחית מצוקה פסיכולוגית, למנוע החמרה ולשפר את תחושת הרווחה ואיכות החיים של הפונים.

בשנת 2014 בוצע מחקר ע”י Andersson וחוקרים נוספים מאוניברסיטת Link€oping, בשבדיה המחקר כלל מספר גדול של מחקרים ו- 1,053 נבדקים שסבלו מחרדת פאניקה, חרדה, פוביה, חרדה חברתית, הפרעת חרדה כללית, סימפטומים של דיכאון, כאבים כרוניים, בולימיה ותסמונת עייפות כרונית ו-OCD. תוצאות המחקר הראו שטיפול ICBT באינטרנט יעיל כמו טיפול פנים אל פנים.

בשנים האחרונות, עם עליית תוחלת החיים, אנחנו עדים לשינויים גם בתהליך ההזדקנות. הדבר מתכתב עם ההתפתחות הרפואית הנרחבת, ובידע הרב שצברנו על התנהלות הגיל השלישי. מעבר לשינויים הפיזיולוגים והשימוש בשירותי סיעוד מבוגרים רבים פונים לקבלת סיוע נפשי דווקא בערוב ימיהם, ואף רואים בשיחות עם איש מקצוע כצעד הכרחי בכדי להצליח להתמודד עם השינויים בחייהם.

על ספת הפסיכולוג, גם בגיל 80

עם הכניסה לגיל השלישי, נטיית האדם היא לעבד זיכרונות מן העבר ולעשות מעין ‘רשימת מלאי’ על כל ההישגים ו\ או הטראומות שהוא חווה במהלך חייו. לעיתים החוויות כל כך קשות ומורכבות שעצם ההתעסקות בהן מחזירה את הקשיש לחוות את הכאב מחדש ולא להתמודד מולו.

בעיות רפואיות ומחלות שונות הגורמות לאובדן שליטה על הגוף עלולות לעורר צורך בשיחות עם מטפל נפשי המתמחה בסיוע לגיל השלישי. פעמים רבות מי שמזהה את הבעיה אלו לו המשפחה אלא דווקא מטפל סיעודי המעניק שירותי סיעוד ופוגש את הקשיש בתדירות גבוהה יותר.

בטיפול פיזיולוגי בגיל השלישי, הרופא בדרך כלל אינו מתייחס לפציינט כאל אדם לכל דבר, אלא לעוד חולה טרחן שיושב בתור בקופות החולים כל היום, ובמקרה הטוב צריך לרשום לו עוד מרשם או בדיקה. בשונה מכך, המטפל הפסיכולוגי בגיל זה, בראש ובראשונה מקשיב לקשיש ושומע את דבריו גם אם אינם עומדים בקנה אחד עם דעותיו ותפיסות עולמו של המטפל, הפסיכולוג מחויב לאוזן קשבת והרבה מאוד סבלנות וסובלנות כלפיו. רוב הפסיכולוגים, המתמחים בסיוע בגיל הזהב, נותנים למטופל את השליטה המלאה על מהלך הטיפול, כלומר, מכיוון שמטרות הטיפול משתנות עקב הגיל המבוגר ואין שום לחץ סביבתי או אישי או ציפיות גבוהות מהטיפול, המטופל הוא זה שקובע כמה פגישות יהיו ולמשך איזו תקופה.

שירותי סיעוד – ההזדמנות שלכם לשמור על הקרובים לכם

אין ספק כי תפקידו של מטפל סיעודי הוא לשים לב לכל שינוי במצבו של המטופל וזאת משום שהוא הופך להיות האדם הקרוב ביותר של המטופל במהלך היממה, ומנגד גם לבני המשפחה יש אחריות רבה על מצבו של הקשיש. אל לבני  המשפחה להסתמך רק על שירותי סיעוד ויזהו בעצמם מצבים של מצוקה נפשית.

אם קשיש אינו מתנהג כתמול שלשום ובעל תנודות רציניות במצב הרוח הוא ככל הנראה זקוק לסיוע נפשי. לא סתם קיימת האמרה המפורסמת ‘נפש בריאה בגוף בריא’, ולכן אם הקשיש משנה את מצב רוחו באופן פתאומי, או מצב רוחו מידרדר מיום ליום, כדאי מאוד לפנות לאיש מקצוע ויפה שעה אחת קודם.

אם הוא מגלה חוסר רצון לצאת מהמיטה, להתרחץ או לאכול, ליצור קשר עם אנשים, או ליטול תרופות, יש צורך לפנות לאיש מקצוע מומחה.

חשוב להעניק למטופל שירותי סיעוד ואפשרות לטיפול נפשי במידת הצורך, לקבל סיוע מקופת החולים ומאנשי מקצוע פרטיים שיעניקו לו איכות חיים גם בגיל הזהב.

התקפי חרדה מופיעים בפתאומיות וללא תחושה מוקדמת. האדם חש בתופעות פיזיולוגיות מוזרות כמו שינוי בקצב נשימותיו שהופכות למהירות ושטוחות, קצב פעילות הלב גובר, ראשו כואב והוא חש סחרחורות, פניו חיוורות וגופו רועד ומזיע וקיימת תחושה של מחנק .

ההתקף הלא מוכר הוא תופעה מלחיצה, מפחידה וחוויה מאד לא נעימה לכל אדם. עבור חלק מהם מדובר באירוע חד פעמי שקרה בעקבות מקרה אישי שחוו או טראומה ואצל אחרים מדובר בתחילתה של דרך רצופה של התקפי חרדה המופיעים שוב ושוב ללא הכנה מוקדמת במהלך היום או בשעות הלילה .

המטרה של כל מטופל ושל כל פסיכיאטר המלווה אותו, היא לגרום לכך שכמות ההתקפים תפחת באופן משמעותי ואט אט התופעה תיעלם לחלוטין.

מהו התקף חרדה

התקף חרדה מתרחש כאשר הגוף מתמודד עם מצב מסוים שאינו מוכר לו. הסיטואציה המלחיצה יוצרת עבורו איום עצום שהוא לא יודע איך להתמודד עמו ואיך לצאת ממעגל זה ולחזור לחיים נורמטיביים.

קיימים לתופעה זו גם תסמינים קוגניטיביים, תחושה של משהו רע שיקרה עוד מעט, בעיקר תחושה לא מוכרת שאין לדעת את תוצאותיה וקשה להפנים את הידיעה שקורה לאדם משהו פנימי לא מוכר שהוא אינו יודע מה עליו לעשות כדי למגר את התופעה לאלתר.

אופן הטיפול בהתקפי חרדה

תופעת התקפי חרדה יוצרת פחד, מבוכה וחוסר אונים לכל מטופל הנקלע למצב הלא מוכר שאינו קשור לבעיה פיזיולוגית בגופו. אורח חייו משתנה וקיים צורך אקוטי לצמצם את התקפי החרדה ולעשות כל שניתן כדי למנוע אותם לחלוטין. חוסר האיזון שנוצר עקב ההתקף שקרה והרתיעה מהגעת התקף נוסף יוצרים לחץ כפול ולכן טיפול בהתקפי חרדה מתבצע הוא הן נגד תופעת התקפי החרדה והן נגד החרדה מהגעת התקף נוסף.

התמודדות עם התקפי חרדה

• טיפולים פסיכולוגיים על ידי אנשי מקצוע מנוסים בעלי ניסיון וידע רב. הטיפולים כוללים שיחות כנות על מצבים אישיים, אימון לחשיבה חיובית, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, דמיון מודרך, ביו פידבק וטיפולים נוספים אשר יפחיתו באופן משמעותי את סבירות הגעתם של התקפי החרדה והם עשויים אף להפסיק אותם לחלוטין.
• הבנת החרדה והעובדה שאין מדובר בתופעה מסוכנת, היא חלק חשוב בתהליך ההתמודדות עם התחושות המלוות אותה. חשוב לבצע כמה הנחיות בסיסיות ושינוי מינורי ואיטי באורח החיים כדי להקל על כל מקרה.
• פעילות ספורטיבית קבועה תיצור יתר שליטה על הגוף, רוגע ונטרול עומסים נפשיים. הרפיה תיצור גם היא שליטה על הגוף ולכן מומלץ להרפות את השרירים באמצעות תרגילי נשימה ייעודיים המותאמים באופן אישי לכל מטופל.
• למרות קשיי ההתמודדות בזמן אמת, חשוב למצוא בעזרת הדרכה נכונה, דרכים מידיות להילחם בתופעה מיד בעת הגעתה . כל אדם מודע לדברים המרגיעים אותו ועוצרים אט אט את חומרת המקרה ואת תכיפותם של ההתקפים.
• במידת הצורך, יש לצרוך תרופות במינונים נכונים שיעזרו בדרכי ההתמודדות עם התקפי החרדה.

מאת אילנה סובול, MA, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית-התנהגותית

דיכאון הוא הפרעה רצינית, שהשפעתה פועלת על הרגש, החשיבה וההתנהגות של מי שסובלים ממנה. מעבר לעצבות הכרוכה בדיכאון, הוא מביא עמו גם אובדן עניין בפעילויות שפעם האדם נהנה מהן, פוגע בתפקוד בתחומי חיים שונים, משנה את הרגלי האכילה (אפשר לשני הכיוונים – אובדן תיאבון או אכילת יתר), גורם לקשיי שינה (קושי לישון את מספר השעות הדרוש או שינה מרובה). הסובלים מדיכאון מרגישים עייפות תמידית וחוסר אנרגיה שהשינה לא מצליחה לשקם. כשהדיכאון מעמיק ניתן לראות שינוי באופן שבו האדם המדוכא מדבר וזז – לעתים נראה שהכל נעשה איטי יותר.  אנשים בדיכאון מרגישים חסרי ערך, מאשימים את עצמם בבעיותיהם, קשה להם לחשוב באופן בהיר, להתרכז ולקבל החלטות. לא פעם מופיעות מחשבות על התאבדות ומוות. אם הסימפטומים הללו נמשכו שבועיים ברצף, ניתן לקרוא לתסמונת הזו דיכאון. בימינו דיכאון הוא הפרעה שכיחה, במיוחד אצל נשים.

גורמי הסיכון לדיכאון

למה זה קורה? הנה כמה מהגורמים הידועים לדיכאון:

שיבוש בכימיה של המוח – שינויים בנוכחות של חומרים כימיים מסוימים במוח יכולה לתרום להופעה של סימפטומים דיכאוניים. לעתים השינוי יכול להתרחש בשל בעיות בריאותיות ללא רקע נפשי. חשוב לזכור עם זאת שלא לגמרי ברור מה הביצה ומה התרנגולת. האם הכימיה של המוח משתנה מעצמה ואז מופיע דיכאון או שמא מצבי חיים או סגנון חשיבה פסימי משנה את הכימיה של המוח? המוח מושפע ומשתנה ברמה הכימית והמבנית שלו בעקבות התנסויות שאליהן אנחנו נחשפים.

תורשה – לדיכאון יש מרכיב תורשתי. אך תורשה לעולם לא קובעת באופן בלעדי הופעה של בעיות משום סוג. גם בתאומים זהים, שהמבנה הגנטישלהם זהה, לא כל בעיה שתתבטא אצל תאום אחד, תתבטא גם אצל השני. ככל שהם מתבגרים – הם מפתחים סגנונות חיים שונים במעט או בהרבה זה מזה, מה שישפיע על ביטוי שונה של הגנים שלהם.

אישיות – אנשים עם הערכה עצמית נמוכה למשל מושפעים יותר ויוצאים מאיזון ביתר קלות בעקבות קשיים בחיים וכך עלולים להיקלע ביתר קלות לדיכאון. כמו כן, אנשים שהם פסימיים מטבעם יסבלו יותר מדיכאון.

גורמים סביבתיים – חשיפה מתמשכת לאלימות מכל סוג (פיזית, נפשית, מינית וכו’), עוני, מצבי דחק חוזרים ומתמשכים כתוצאה מהמצב הביטחוני או סוג התעסוקה, חושפים אנשים לסיכון מוגבר לסבול מדיכאון.

הקשר בין תפיסת חוסר אונים ודיכאון

חשוב להדגיש שמדובר בתפיסה של חוסר אונים ולא תמיד חוסר אונים אובייקטיבי.

במסגרת מחקריו של מרטין זליגמן על דיכאון, הוא גילה תופעה שהוא קרא לה “חוסר אונים נרכש”. כשאדם סובל מדיכאון, הוא משוכנע אין דבר שיש בכוחו לעשות כדי לשפר את מצבו. אמונה זו הופכת אותו לפאסיבי וחסר תגובה כלפי תנאים שפוגעים בו בסביבתו והוא אינו מנסה לעזור לעצמו.

את התופעה חקר גם בכלבים. בניסוי שלא ישמע כמקובל בסטנדרטים של רבים בימינו, הכלבים הוכנסו לתוך כלוב שבחציו היתה רצפה מחושמלת שמדי פעם ניתן היה להעביר דרכה שוק לכלב השוהה בכלוב ובמחציתה השניה, שהופרדה על ידי מחיצה נמוכה, הרצפה לא היתה מחושמלת. בשלב הראשון של הניסוי לחלק מהכלבים הותקנה רצועה שמנעה מהם לעבור לחלק המוגן של הכלוב. בשלב השני כל הכלבים יכלו לעבור ללא הפרעה לחלק המוגן בכל זמן. כלבים שהורגלו קודם לקבל שוק מבלי שהיתה להם אפשרות להציל את עצמם, כלל לא טרחו לקפוץ מעבר לגדר כדי להימלט מהשוק הבלתי נעים. במקום זה, הם נשכבו על הרצפה, התנהגו באפתיות והפגינו את כל תסמיני הדיכאון המוכרים גם בבני אדם (התיאבון שלהם נעלם כמעט לחלוטין, הם לא התעניינו במשחק או דברים שעניינו אותם בעבר ובילו את זמנם בשכיבה ושינה בכל שעות היממה). לעומתם, כלבים שקיבלו שוק אבל גם את האפשרות להימלט ממנו, לא היססו לדלג מעבר למחיצה ולהפסיק את חווית השוק הבלתי נעימה.

ואל דאגה, אחרי הניסוי הכלבים שהיו במצב של דיכאון, חזרו לעצמם כעבור זמן קצר ונהנו שוב ממה שיש לחיים להציע. מרטין זליגמן שינה בינתיים את תחום עיסוקו לפסיכולוגיה חיובית, החוקרת את מקורות האושר שלנו.

איך לומדים חוסר אונים נרכש

ואיך זה קשור אלינו, בני האדם? הטענה היא שהאופן בו אנחנו רואים את ההתנסויות שהיו לנו בחיים, יקבע עד כמה נרגיש חסרי אונים לגבי היכולת שלנו לשנות ולהשפיע על ההווה והעתיד שלנו. במילים אחרות, עד כמה נתפוס את עצמנו כחסרי אונים.

אגב, אירועי חיים, קשים ככל שיהיו, לא יוצרים אוטומטית חוויה של חוסר אונים נרכש. זה יקרה רק אם יצרנו לעצמנו מערכת אמונות שתומכת בתפיסה של חוסר אונים. החדשות הטובות הן שאת מערכת האמונות שלנו יש בכוחנו לשנות. גם אל מול תפיסת חוסר האונים של עצמנו, אנחנו לא חסרי אונים.

השינוי מתחיל בהעלאת מודעות ויכולת להתייחס לעצמנו בסלחנות כי כמו לכל בני האדם, גם לנו יש תהליכי חשיבה הרחוקים מלהיות מושלמים. מודעות לתהליכים המוטים ותיקונם, יפחיתו ולבסוף יעלימו אותם ואת השקיעה אל מצב של חוסר אונים ודיכאון.

פסימיות ואופטימיות

תפיסת חוסר אונים אופיינית לאנשים פסימיים. אדם פסימי רגיל לראות את הקשיים בחייו כאילו נוצרו בגלל משהו בו, הוא מאמין שתמיד ייכשל והכישלון יימשך זמן רב, ללא קשר למצב במציאות. לא מפתיע שאדם שחושב כך יהיה בעל בטחון עצמי נמוך. אם נוכל לקרוא את מחשבותיו, נגלה אוסף מכובד של אמירות שליליות ביותר שמכוונות לעצמו. אדם אופטימי לעומתו יתמודד עם בעיות בגישה שונה – ישאף להתגבר עליהן ויראה בהן עוד הזדמנות להעצמה אישית ולמידה.

איך הופכים לפסימיסטים או אופטימיסטים? מעבר לאירועי חיים קשים, שכאמור יכולים להתפרש אחרת על ידי פסימיסט ואופטימיסט וכך לייצר תגובות רגשיות והתנהגותיות שונות לחלוטין, יש לכולנו פרק בחיים שבו הזהות שלנו חלשה ונמצאת בתהליכי התהוות – הילדות. אם אנחנו חיים בסביבה שבה מדברים בניגון פסימי ושלילי רוב או כל הזמן, זה מה שנאמץ. סביר להניח שאותה גישה עוברת מדור לדור וכן, יש לנו את היכולת להפסיק את העברת החבילה הזו הלאה, קודם כל כשמדובר בעצמנו וכמובן ולא פחות חשוב, כשמדובר בדור הבא. גישה שלילית יכולה להידמות לעתים אפילו להגנה – אם כבר חשבנו על כל האסונות שיכולים להתרחש, לפחות לא נהיה מופתעים. אך למעשה מה שנוצר לא פעם הוא נבואה שמגשימה את עצמה. אנשים פסימיים מעזים פחות, מצליחים פחות ונסוגים לעמדה של חוסר אונים נוכח מכשולים מהר יותר. אפשר ללמוד לחיות אחרת. על כן, גם אם רכשתם סגנון חשיבה מסוים, אתם לא חייבים להמשיך להחזיק בו משהגעתם לבגרות, למודעות וליכולת לבחור.

המושג החדש יותר של מרטין זליגמן הוא אופטימיות נרכשת. אפשר ללמוד להיות אופטימי. כשם שיש חוסר אונים נרכש, יש גם אופטימיות נרכשת. אפשר ורצוי בהחלט להצטייד בה.

צורות חשיבה נוספות התורמות להתפתחות של דיכאון

אם במודעות עסקינן, חשוב לפרט על סוגי החשיבה שמובילות לדיכאון.

סגנונות ייחוס

זליגמן הגדיר את מה שהוא כינה סגנונות ייחוס או attribution styles. אלה ההסברים שאנחנו נותנים לעצמנו להתרחשות של דברים שונים בחיינו, שליליים וחיוביים. כאשר הייחוסים מביאים אותנו למסקנה שאנחנו חסרי אונים מול מה שקורה לנו בחיים, נסבול יותר מדיכאון.

לאנשים שנוטים לדיכאון סגנון ייחוס שמסביר אירועים שליליים באמצעות סיבות שהן פנימיות (זה בגללי או שזה קורה רק לי), גלובליות (זה קורה לי בכל מצב ועם כל האנשים) ויציבות (זה תמיד קורה לי וימשיך לקרות לי). למשל, אדם בעל סגנון יחוס כזה שנקלע לתאונת דרכים, יאשים את עצמו בכך שהביא לתאונה גם אם זה לא המצב, הוא יאמין שהוא סוג של נהג שנקלע לתאונות יותר מהממוצע וגם יאמין שימשיך להיקלע לתאונות בעתיד.

לעומת אדם שראייתו אופטימית וסגנון הייחוס שלו בריא יותר (אם כי לא בהכרח מדויק יותר), במידה ויקלע לתאונה יאשים את כל הנהגים האחרים בכביש, את התשתיות והממשלה, יאמין שבכבישים טובים יותר לא יקרו תאונות באותה שכיחות ושזה היה אירוע חד פעמי או לכל היותר נדיר, שאין לצפות שיחזור על עצמו בקרוב אם בכלל. מסתבר שלהאשים את כל העולם לא תמיד הוא דבר מגונה אך הכל כמובן במידה.

קל לראות שהאופטימי יתאושש מהר יותר מהתאונה, יחזור לנהוג כמעט כמו בעבר וישכח מהתאונה מהר יותר מאשר הפסימי, שביטחונו על הכביש יירד, ייתכן שגם התנהגותו בפועל תגביר את הסבירות לתאונות עתידיות (כמו הססנות, נהיגה איטית מדי ותגובות מבוהלות ובלתי שקולות למתרחש בכביש).

גם במקרה של אירועים חיוביים, בעלי הייחוס הפסימי ייטו לייחס אותם באופן כזה שלא מאפשר להם ליהנות מהאירוע או ההישג, אלא לפרש אותו כמשהו שלא קרה בגללם אלא במקרה, לראות בו משהו נקודתי לתחום המסוים שבו מדובר וגם שלא סביר שיחזור על עצמו, אז חבל להתרגל. כך הפסימי  יישאר “חסין” מפני הצלחות אובייקטיבית וביטויים של יכולתו וימשיך לראות את עצמו באופן שלילי. האופטימי יוכל להשתמש בהתרחשויות חיוביות בחייו ובהצלחות לבניית המשאבים והחוזקות שלו שישרתו אותו גם בעתיד.

חייביזם

אלברט אליס, אבי גישת ה-REBT, בסגנונו השנון והנוגח ללא רחם את חומת האי רציונליות שבחשיבה שלנו, הגה את המונח musturbation (המבוסס על המילה must) או בתרגום לעברית – חייביזם. זוהי גישה לעצמנו, לחיים ולבני אדם שטוענת שדברים חייבים להיות בצורה כזו או אחרת, ללא קשר לאופן בו הדברים מתרחשים בפועל. וכן, רובנו חוטאים בחייביזם בהזדמנויות שונות.

עבור האדם הנוטה לדיכאון, החייביזם יכול להתבטא למשל במחשבה כמו “אנשים חייבים תמיד להתייחס אלי טוב”. מה רע בזה תשאלו? “החייבים”. מסתבר שאנשים, כולל אותנו, לא מודעים לכך שהם חייבים להתייחס לאחרים תמיד טוב. אבל אם נאמין שהיחס הטוב חייב להתקיים כלפינו בכל זמן ומצב, ברגע שיתייחסו אלינו פחות טוב, התגובה הרגשית שלנו יכולה להיות חריפה. נמשיך לחשוב על המצב זמן רב, לתהות מה לא בסדר בנו שהחוק שאנחנו מאמינים בו לא התקיים במקרה שלנו ומאחר ולא נוכל לשנות את המצב במציאות, נפנה לכיוון הדיכאוני כי הרי יצרנו חוסר אונים.

עוד ביטוי של חייביזם שיכול להיות מייסר לא פחות הוא האמונה שאנחנו חייבים להצטיין בכל דבר או בדבר מסוים שהחלטנו עליו ולא – חיינו חסרי ערך. זה לא זהה להצבת מטרות בריאה בחיים שכן חייביזם מהסוג הזה לא מייצר מוטיבציה ונכונות להתאמץ למען המטרה, אלא מרפה ידיים ויוצר ייאוש. מטבע הדברים, כל תהליך של למידה או חתירה למטרה מסוימת, כרוך בטעויות, נסיגות וכישלונות קטנים וגדולים. אם בתפיסה שלנו רק הצלחה מוחלטת באה בחשבון, נפסיק את מאמצינו ונמצא את עצמנו מפתחים דיכאון.

וכמובן, לא נשכח להזכיר את הפרפקציוניזם, שלא סולח גם על פגם קטן שבקטנים  ודורש שהביצוע שלנו יהיה מושלם תמיד, אחרת עדיף שלא יתקיים כלל. בהיותנו בני אנוש, יצורים לא מושלמים, נראה במציאות שביצועינו אינם מושלמים. אבל הם הרי חייבים להיות! ואם הם לא – אנחנו חסרי אונים מול המציאות הזו שמתנגשת עם האמונות שלנו, המוביל לדיכאון.

איך נלחמים בחייביזם? ממתנים. במקום להגיד “אנשים חייבים להתייחס אלי טוב תמיד”, אגיד לעצמי “זה נחמד שכולם יתייחסו אלי טוב תמיד, אבל גם אם לא, אוכל לחיות עם זה”. אגב, אתם כבר חיים עם זה. זה קרה לכם כל כך הרבה פעמים ואיכשהו, גם אם השקעתם באותם מקרים הרבה מאוד חשיבה, הצלחתם להתקדם הלאה ואפילו לשכוח מהם כעבור זמן.

אגיד לעצמי שלא חייבים להגיע לפסגת ההצלחה בתחום זה אחר, למרות שזה יכול להיות נעים. כמובן, יהיה טוב לא לדרוש מעצמי ביצועים מושלמים בכל דבר. במקום זה, אוכל להגיד לעצמי שאתאמן ואשפר את הביצוע ככל שאמשיך לעסק בתחום ואסתפק בלעשות כמיטב יכולתי ואולי גם אהנה תוך כדי.

השילוש הדיכאוני

אהרון בק, מאבות הטיפול הקוגניטיבי, ניסח את המודל שמשולש השלילי – Beck’s cognitive triad/negative triad. לפי מודל זה אדם הסובל מדיכאון מותקף על ידי מחשבות לא רציונליות ופסימיות על עצמו, העולם והעתיד. לגבי שלושת הקדקודים הללו של המשולש, הראיה של האדם הדיכאוני היא שלילית ומתאפיינת בחוסר אונים וביקורתיות. סוג חשיבה כזה הוא גם כסיבה המובילה לדיכאון וגם מאפיין בולט של האדם שכבר נמצא בדיכאון.

העצמי – במצב של דיכאון האדם מראה תפיסה עצמית שלילית ביותר: מרגיש חסר ערך לחלוטין, כישלון, אכזבה, לא מסוגל לתפקד בחיים, לא מתאים, שעדיף לו לא להיות כלל.

העולם – כשהוא חושב העולם הסובב אותו, הוא סבור שהוא לא תורם לו דבר, מיותר, איש לא מעוניין בו.

העתיד – כמובן שאת העתיד הוא רואה בצבעים קודרים, לא מאמין בשינוי לטובה אלא רק לרעה. חוסר התקווה זה הוא גם המרכיב שהופך את הדיכאון להפרעה מסוכנת כי הוא נמצא כקשור לאובדנות.

בגישתו של בק המשימה המוטלת על האדם הדיכאוני היא להכיר בכך שהוא סובל מחשיבה הלוקה בעיוותים קוגניטיביים וללמוד לתקן אותה. אותם עיוותים גורמים ומשמרים את הדיכאון. המחשבות השליליות מופיעות בדמותן של מחשבות אוטומטיות. מחשבות אלה פולשות לתודעה במהירות, לרוב מבלי שנשמע את הניסוח שלהן ומשאירות שובל של רגשות שליליים אחריהן. לא כולן נשלטות באופן מודע. בטיפול קוגניטיבי בדיכאון נעשה רישום, איסוף וניתוח של המחשבות וזיהוי סוג העיוות שבהן והתיקון שלו. העיוותים מוכרים וידועים. אחרי שאדם לומד את העיוותים האלה ומתאמן בזיהויים בחשיבתו, יש לו דרך להרחיק את עצמו מההזדהות עם המחשבות השליליות ולמתן אותן.

התהליך הזה מאפשר להשתחרר מהאמונה במחשבות השגויות הנלוות לדיכאון ולראות את עצמו, העולם והעתיד באור אופטימי יותר ויותר.

דרך עבודה שקדנית עם מחשבות אנו מקבלים דרך לשלוט במצבנו ובכך להפחית את חוסר האונים ואת הדיכאון.

ומה חוץ ממחשבות?

אחת הדרכים המיידיות יותר לקחת שליטה וליצור הרגשה הנוגדת את חוסר האונים הוא עשייה. לצורך העניין כל עשייה שמובילה אפילו לתוצאות קטנות, תחולל שינוי. כן, גם שינוי קטן נחשב.

ככל ששוקעים עמוק יותר בדיכאון, אנשים מוצאים את עצמם פסיביים יותר, הם שקועים במחשבות, כמו מנסים לפתור חידה, למצוא את התשובה למצבם. מאחר וכל מה שיש להם באותו זמן הן מחשבות שהן מוטות לכיוון השלילי (אדם בדיכאון זוכר בעיקר דברים שליליים ושם לב אליהם יותר בהווה, תוך שהוא מתעלם ומפחית מערכם של דברים חיוביים) בגלל הדיכאון שכבר יצא לדרך ובהעדר יכולת להכניס הגיון ופרופורציות לתהליך החשיבה, התיקון לא אפשרי.

מעבר לזה, העיסוק האינסופי במחשבות השליליות כשלעצמו רק מגביר את הדיכאון. חשיבה זו קרויה רומינציה וכוללת חזרה מעגלית לאותם נושאים ושאלות בלי להגיע לפתרון. אך האשליה היא שהנה, עוד רגע נפענח את החידה ונבין מדוע אנחנו מרגישים כך. בפועל, תהליך הרומינציה בזמן דיכאון רק מעמיק אותו.

בהחלטה מודעת עדיף לצמצם את פרקי הזמן של שהיה פסיבית בחברת המחשבות ולהגדיל את פרקי הזמן של פעילות. לסיים פרויקטים קטנים בבית, הליכות בחוץ, התנדבות, לצאת עם חברים גם אם ממש לא מתחשק לכם, התנדבות למען הקהילה או כל דבר שיש בו כדי לשלוף אתכם ממצב החשיבה האינסופית, עדיף על להישאר בתוכה.

כאן גם המקום של חברים וקרובים של מי שנמצאים בדיכאון להתערב ולעזור. אל תוותרו, שכנעו, לחצו ועשו כל שניתן כדי להפעיל את חבריכם המדוכאים, להוציא אותם מהמיטה ומהבית. הם לא יצטרפו בשמחה, זה בסדר. אולי גם יתלוננו ויקטרו כל הדרך – לא נורא. הדברים שהם היו אומרים לעצמם אם הייתם מוותרים ומשאירים אותם בבית, גרועים בהרבה.

לא להשתכנע שהדבר הטוב ביותר הוא להניח לאדם המדוכא לנפשו.

מסר לאנשים המדוכאים

יש הסברים רבים להופעת הדיכאון, אך מאחר ואתם נוטים להאשים את עצמכם בכל דבר, חשוב להדגיש ולומר – אתם לא אשמים בדיכאון שלכם. עם זאת, אתם אחראיים לחלץ את עצמכם ממנו. אם לא הצלחתם לבד, זה הזמן לחפש אנשים שיוכלו לסייע, לקרוא ספרים בנושא, לצפות בסרטים מעוררי השראה. זה אפשרי.

דיכאון אינו שפעת של המוח שיש להדביר בכל מחיר. הוא איתות של הנפש שלכם שצריך לעשות שינוי. אבל לפני השינוי, פעלו כדי להקל על הדיכאון בדרכים שונות. אחרי שהחשיבה שלכם תהיה בהירה יותר ותוכלו לברר עם עצמכם ועם אנשים הקרובים והאמונים עליכם מה כדאי לשנות בחיים עצמם, באופן בו אתם מסתכלים עליהם ובדרך שבה אתם מתייחסים לעצמכם.

אל תיכנעו לייאוש שחוסר האונים יוצר. חפשו את הדברים הקטנים אותם תוכלו לשפר ומהם תוכלו אולי ליהנות. ייתכן ובפעם הזו לא תרגישו דבר, אבל אחרי כמה ניסיונות, זה יתחיל לחלחל. מסתבר שכדי להרגיש רע אנחנו לא צריכים לעשות דבר, עצם השהיה בחברת המחשבות השליליות תספיק. אך כדי להרגיש טוב וליצור חיים מלאים וטובים, נחוצה השקעת מאמץ קבועה וזה משתלם.

הפרעת חרדה נחשבת לאחת ההפרעות הנפוצות של בעיות נפשיות ופוגעת באוכלוסיית  הילדים והמבוגרים. אנשים הסובלים מבעיות נפשיות עשויים לפתח הפרעות חרדה במקביל לבעיות אחרות. נהוג לחשוב כי הפרעת חרדה מתפתחת ממגוון גורמים פסיכולוגיים כמו אירועי חיים וסגנון חיים וגם גורמים פיזיולוגיים.

 מי סובל מחרדה

לפי הערכות סטטיסטיות, מדובר על 5 עד 10 אחוזים מכלל האוכלסייה אשר סובלים מבעיות חרדה בדרגות שונות. במהלך שנות החיים אנשים עוברים הפרעת חרדה מסוימת, בין אם ההפרעה מאובחנת כהפרעת חרדה ובין אם קיימת כחלק מהחוויה הכללית.

 כיצד נהוג להגדיר חרדה

מגדירים חרדה כתגובת חרום של הגוף מפני התגוננות ממצב של סכנה. ישנם מצבים בהם החרדה הופכת מעיקה למדי ופוגעת באיכות החיים. במטרה לטפל היטב בחרדה יש צורך לאבחן את ההקשרים  בהם היא מופיעה ולדעת ללמוד לשלוט בתגובות ולקבל את העובדה כי החרדה עשויה להופיע במצבים מסוימים, אודות לטיפול פסיכולוגי.

כיצד ניתן לגלות מצבי חרדה

מצבי חרדה מתגלים בצורות ובעוצמות שונות החל ממצב של אי נוחות ועד דפיקות לב מואצות, רעד , הזעה ואף סחרחורת. יתרה מכך, חרדה עשויה לתקוף עצם החשיבה על דבר מסוים.

אילו גישות קיימות לטיפול בחרדה

טיפול בחרדות נעשה באמצעות שיטות טיפול שונות . שיטת טיפול פסיכולוגית לפיה יש להתגבר על התקפי חרדה באמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד והתוצאה תהיה שיפור באיכות החיים. לפי גישה זו ניתן ללמד את הנפש שיטות שונות להרגעה בעת ההתקף תוך אפשרות להיעזר בטכניקות הרפייה שונות כמו דמיון מודרך, הרפיה ועוד. לעומתה ניתן לראות את השיטה הרפואית תרופתית אשר יוצאת מהנחה כי בשל סיבה אחת או אחרת נוצר חוסר איזון אשר ניתן לתקנו תוך שימוש בתרופות מתאימות. במקרים של מצבים חריפים ניתן לעשות שימוש בתרופות שונות על מנת להביא לרגיעה . חשוב לציין כי הטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן במידה ומפסיקים את התרופות ייתכן והחרדה תחזור. עם זאת, הטיפול הפסיכולוגי נועד לעשות שינוי לטווח הארוך במטרה למנוע את הופעת החרדה העשויה לפגוע באיכות החיים.

הצגנו בפניכם מספר שיטות טיפול אשר ביכולתן להביא לשיפור משמעותי ולהפחית את החרדה הקיימת, אך יש לבחור בין השיטות השונות בהתאם למצב הרפואי והנפשי במטרה להגיע לתוצאה רצויה וליהנות מאיכות חיים גבוהה ללא דאגות מיותרות וחששות מפני סיטואציות שונות.

במטרה לבחון את שיטת הטיפול המתאימה ביותר יש להתייעץ עם איש מקצוע אשר יחליט מהי שיטת הטיפול המתאימה ביותר בהתאם להערכה של המטופל. לעיתים ישנם מצבים בהם כדאי לבחור בגישה משולבת הכוללת שילוב של טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. אורי פוקס הינו מטפל בכיר, פסיכותרפיסט בעל ניסיון עשיר בהתאמת שיטת הטיפול המתאימה ביותר.