על טיפולים רגשיים ומציאות

כיצד טיפולים רגשיים הנעזרים בכתיבה, דימויים, מטאפורות ופואטיקה מסייעים בעיבוד המציאות ובחיבור למשאבים. 

תחום הטיפולים הרגשיים נוקט לעתים קרובות בגישה רב-גונית, המשלבת מדיומים יצירתיים שונים כמו כתיבה, דימויים, מטאפורות ופואטיקה כדי לגעת בעומק החוויה האנושית. כלים אקספרסיביים אלה משמשים ערוצים רבי עוצמה עבור אנשים, על מנת לגעת בעומקו של עולמם הפנימי, לחקור, להבין ולנווט מבעד לנופי רגשותיהם. במסע זה של גילוי עצמי וריפוי, השילוב של מיינדפולנס ממלא תפקיד מרכזי, במיוחד בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, בה המודעות לרגע ההווה מעמיק את היכולת לחקור את העולם הפנימי ובכך מגביר את אפקטיביות הטיפול.

מיינדפולנס בטיפולים רגשיים

מיינדפולנס, המבוסס על מודעות לא שיפוטית וקבלה של הרגע הנוכחי, מספק מסגרת טרנספורמטיבית לטיפולים רגשיים. על ידי שילוב של מיינדפולנס בגישות טיפוליות, אנשים מפתחים יכולת גדולה יותר להתבונן במחשבות, ברגשות ובתחושות שלהם מבלי להסתחרר במנגנונים תגובתיים לא מיטיבים. מודעות מוגברת זו מטפחת תחושה של רוגע פנימי, בהירות וחמלה, ויוצרת מרחב בטוח לחקירה ועיבוד של רגשות מאתגרים.

תפקיד הביטוי היצירתי

מדיומים יצירתיים כמו כתיבה, דימויים, מטפורות ופואטיקה פותחים ערוצים ייחודיים לביטוי והבנה של חוויות רגשיות. הכתיבה מאפשרת ביטוי, פורקן ואפשרות להתבונן ברבדים מעודנים יותר של הנפש. תמונות ומטאפורות מחברות אל התת מודע, חושפות רבדים עמוקים יותר של רגש ומשמעות שלא תמיד נגישים באמצעות תקשורת מילולית סטנדרטית. הפואטיקה, על שפתה הלירית והסמבולית, מזמינה אנשים לעסוק ברגשותיהם באופן פואטי ומטאפורי החוצה את מגבלות הרציונל, ולגעת במהות הוויתם הפנימית.

טיפולים רגשיים המשלבים את העושר הבלתי נגמר של כתיבה, דימויים, מטאפורות, ופואטיקה פותחים דלתות לחדרים פנימיים שלפעמים אנו חוששים לגלות לבד. כאשר אנו מבקשים להתמודד עם המציאות המורכבת שלנו, הכלים הללו מאפשרים לנו להתקרב אל האני הפנימי ולחבר בין החלקים השונים שבתוכנו. באמצעות הביטוי היצירתי, אנו מצליחים לזהות ולהתחבר למשאבים פנימיים שלפעמים אינם נגישים באמצעות שיח רציונלי. המטאפורות והדימויים משמשים כגשרים אל התת-מודע, ומאפשרים לנו לפתור קונפליקטים פנימיים, להבין רגשות מורכבים, ולעבד את המציאות בדרך שמחברת בין הלב למוח. כך, הטיפול הרגשי הופך למסע של גילוי עצמי, בו הכתיבה, הפואטיקה, והמטפורות מסייעים לנו לבנות מציאות חדשה, מרפאה ומעצימה, שבה אנו יכולים לחיות עם רגשות וחוויות בהרמוניה גדולה יותר.

פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס ועיבוד מציאות מיטבי

בתחום הטיפולים הרגשיים, פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס בולטת כגישה הוליסטית המשלבת שיטות מיינדפולנס עם טכניקות טיפוליות מסורתיות. על ידי שילוב מיינדפולנס בתהליך הטיפולי, אנשים מטפחים מודעות מוגברת לעולמם הפנימי, לרגשותיהם, לדפוסי החשיבה ולתחושות הגופניות שלהם. מודעות זו משמשת בסיס לבניית חוסן, ויסות, והבנה עמוקה יותר של העצמי.

לסיכום

באמצעות הסינרגיה של שיטות מיינדפולנס וביטויים יצירתיים כמו כתיבה, דימויים, מטפורות ופואטיקה, אנשים מגלים יוצאים למסע עמוק של חקר עצמי וריפוי. 

שיפור בהתנהגות חברתית באמצעות ג'אגלינג

ג'גלינג וכישורי חיים

ג'גלינג הוא ספורט מעניין ומאתגר הדורש כישורי גמישות, כוח ואיזון. אך, ישנו עוד יתרון חשוב לג'גלינג שלא תמיד מובן לכולם – תרומתו לפיתוח כישורי חיים והתנהגות חברתית.

ג'גלינג הוא ספורט יחסית חדש, המשלב בין תרגול גופני ותנועה יצירתית. כמו כן, הוא גם מעורר את הדמיון והיצירתיות של האדם ומשפר את הריכוז והכושר הפיזי. למרות שג'גלינג נחשב יותר מתאים למתבגרים וצעירים, הוא גם מציע הרבה תועלות לילדים.

התנהגות חברתית נכונה ויכולת ליצור קשרים חברתיים מהווים חלק מהכישורים החשובים ביותר בחיים. יכולת לתקשר עם אנשים, לשמוע ולהבין את הצרכים שלהם ולספק תמיכה וסיוע יכולה להיות מכריעה בהצלחת חיים החברתיים של כל אדם. עם זאת, לא כל אחד נולד עם יכולות חברתיות והכשרת הילדים לקשרים חברתיים חיוביים ובריאים היא חשובה להתפתחותם הנפשית והחברתית.

ג'גלינג מציע לילדים הזדמנות לחקור את הגבולות שלהם וללמוד להתמודד עם אתגרים בצורה בריאה ומהנה. זהו ספורט שדורש כוח וכישורי גמישות, אך יש לו גם תכונות חברתיות מסוימות שיכולות לסייע לילדים להתפתח בצורה חיובית ובריאה. לדוגמה, ג'גלינג מעודד יכולות תקשורת ושיתוף פעולה, הד

אחת התועלות המרכזיות של ג'גלינג היא התפתחות הכישורים החיוניים לחיים החברתיים. במהלך תרגול הג'גלינג, הילדים משתפים פעולה, יוצרים בצוות ומפתחים כישורי תקשורת והתנהגות חברתית. בזמן שהם מתאמנים ומתפתחים עם חבריהם, הם גם לומדים להיות מוכנים לקבל ולתת משוב ולפעול כמו חברי צוות. ג'גלינג מציע גם הזדמנויות לפיתוח כישורי רגילות ולמידת כישורי בעיה-פתרון, שכן הוא מצריך מיומנויות יצירתיות ותפיסה מרחבית.

כמו כן, ג'גלינג יכול להיות כלי לשיפור ההתנהגות החברתית של ילדים ולכן יכול לשמש כ"כלי" עזר בתהליך טיפולי.

האם ג'אלינג יכול לסייע במצבי דיכאון?

ג'גלינג הוא ספורט יצירתי וחדשני הכולל תנועות אקרובטיות ותנועות יצירתיות. התנועות האקרובטיות כוללות קפיצות, גלישות ומהלכי תלייה, והתנועות היצירתיות כוללות תנועות ריקוד ותרגול של מספרים מורכבים של תנועות. ג'גלינג מעודד את היצירתיות והיצירתיות ומשפר את הכושר הפיזי.

כמו כל ספורט אחר, ג'גלינג עשוי להשפיע על הרמות הכימיות במוח ולגרום לשינויים בחומרי הכימיים של המח והגוף. תהליכים כמו ירידה ברמות הסרוטונין והדופמין, שנחשבים לחומרי כימיים המשפיעים על המצב הרוחני, עשויים לגרום לדיכאון. ולכן, עצם הפעילות הגופנית הדורשת גם מאמץ מנטלי (ריכוז) יכולה להגדיל את רמות הסרוטונין והדופמין בגוף המתרגל מה שיוביל לשיפור מצב הרוח והפחתה בתסמיני דיכאון.

שיקום לאחר שבץ מוח

אירוע מוחי הוא אחד הקשים ביותר שיש בים הבעיות הרפואיות והמשברים שקורים לאדם משום שגם אם שורדים במהלכו, עדיין נגרם נזק רב מאוד שיש לשקם בשנים שלאחר מכן. עוצמת הפגיעה משתנה מאדם לאדם וגם כרוכה באופי הטיפול והשיקום שהמטופל מקבל, ולכן יש גם הבדלים ברמת ההישגים שאנחנו מצליחים להשיג לאחר אירוע כזה. דבר אחד בטוח והוא אינו משתנה – שיקום לאחר שבץ מוח הוא מחויב המציאות וכל מה שאפשר לעשות על מנת לשקם את המוח לאחר שטף הדם שהוא לקה בו והנזק שנגרם לתפקודו יש למצוא את הדרך הטובה והיעילה ביותר להחזירו לתפקוד תקין. הטיפולים משתנים לא רק לפי החומרה אלא גם לפי רמת המודעות של המטופל לטיפולים החדשניים שניתנים היום לכל מי שלקה בשבץ. יש מי שיכול לקחת תוספי מזון ותרופות שמשקמות תפקוד ויש מי שזקוק רק לתרופה בסיסית ולתוספת פיזיותרפיה ואימונים מוחיים כדי להחזיר תפקודים שאבדו.

מה חשוב לדעת על שבץ מוחי?

במהלך שבץ מוחי כלי הדם במוח אינם יכולים להעביר דם מסיבות שונות ולכן תאי המוח אינם מקבלים הזנת חמצן ודם. מדובר בחסימת זרימת הדם שגורם לשבץ איסכמי, או להפך – פיצוץ של כלי דם במוח שגורם לשטף דם – שבץ דימומי. זה גורם לכך שתאים נמחקים, פשוט מתים כתוצאה מכך והמיקום שלהם קובע את מהות השיבוש והפגיעה. יש מי שסובל מהפרעות בתנועה ושיווי משקל ויש מי שאינו יכול לדבר, לקרוא, לכתוב או לזהות אפילו הרבה ממה שידע והכיר לפני האירוע. CVA כזה הוא משמעותי ככל שמאחרים בזיהוי ומתן הטיפול והיום יש כבר טיפולים מיוחדים שאמורים להציל כמה שיותר תאי מוח, אולם רק במקרה שמגיעים בזמן למטופל ומעניקים לו אותו. כתוצאה מכך תמיד נותרים ליקויים בתפקוד המטופל ברמה זו או אחרת, ויש מקרים נדירים שבהם אפשר לצאת מזה לגמרי, אבל זה תלוי כמובן בחומרת האירוע ובמהירות שבה מגיעים למטופל. יש פגיעות שאפשר לתקן והן הפיכות ויש פגיעות בלתי הפיכות ואת זה מגלים רק לאחר חודשים של שיקום לאחר שבץ מוחי.

חשיבות השיקום

גם כאשר עוברים אירוע מוחי קשה שלאחריו סובלים מנכות שתישאר זמן רב ואי אפשר יהיה לתקן לגמרי, עדיין אפשר בהחלט לשפר תפקוד מוחי ואפשר גם ללמד מחדש את המוח ואת האדם לחזור לשגרה טובה יותר וגם להחזיר לעצמו חלק מהיכולות והמיומנויות שלו מלפני האירוע. ככל שחוזרים לשגרה ולתפקוד רגיל כך יש יותר סיכוי שיצילו יותר תאי מוח. אנחנו גם יודעים שלמוח יש יכולת התחדשות מופלאה שבה גם כלי הדם ודם התאים יכולים לפעמים להתחדש במקומות מסוימים ולהשתקם. זה דורש לפעמים תרופות חדשניות או תוספי תזונה שמקילים על כך וגם מעודדים את ההתחדשות הזאת. השיקום המוחי עצמו דורש גם טיפול מקצועי בתחום הקוגניטיבי והנפשי משום שמדובר בטראומה שקשה להתגבר עליה, הפחד הגדול והתוצאות של האירוע. לפעמים התוצאות הן כאלה שיש להשלים עם מוגבלויות ונכויות שונות שאי אפשר לתקן ולשקם ולכן גם חשוב לתת טיפול נפשי לאדם שמחלים מאירוע מוחי. ההשלכות של אירוע מוחי נמשכות לכל החיים ולכן חשוב גם לברר על כל טיפול שיכול לשפר במהלך החיים את התפקוד של המוח בעקבות המחקרים שנעשים כל הזמן ברחבי העולם.

מתי צריך תרופות פסיכיאטריות

מצבים נפשיים שונים ולא רק מחלות דורשים טיפול אינטנסיבי יותר מאשר טיפול של שיחות וייעוץ. לא מדובר רק במחלות נפש, או כפי שקוראים לכך היום – מתמודדי נפש, אלא גם מצבים רגישים וחרדתיים שלהם אין ברירה אלא לרשום תרופות פסיכיאטריות על מנת להקל על מצב הלוקה בהם. אלה יכולים להיות מצבים שיכולים לשיבוש של שגרת החיים ושל ניהול מסלול נורמטיבי כמו שרוב האנשים רוצים לנהל, ולכן חשוב מאוד גם להתאים את התרופות למטופלים כדי שיוכלו להקל עליהם.

תרופות חשובות בכל טיפול נפשי שדורש זאת

שאלת התרופות היא שאלה חשובה בכל התאמת טיפול והיא משתלבת בדרך כלל בשגרת שיחות שבאות לתקן את הנזק שנגרם כתוצאה מבעיות נפשיות מסוימות, כמו חרדות שגורמות להתקפים קשים, לתופעת הטורדנות הכפייתית שגורמת לאנשים לשיבושים קשים בעבודה, בלימודים ובמערכות יחסים, או בעיות התנהגות כמו הפרעות קשב וריכוז. אנחנו יודעים שלכולן יש תרופות פסיכיאטריות שמתאימות לאנשים ומצליחות להרגיע ולווסת את הסימפטומים ואת התוצאות אבל הן אינן פותרות את הבעיה עצמה. לשם כך יש להשלים את מה שאפשר לאחר שהתופעות נרגעות.

הקושי במציאת מינון מדויק

למרות שאנחנו יודעים שיש אנשים רבים שחייהם ניצלים הודות לתרופות, פשוטו כמשמעו, במיוחד כאשר מדובר בדיכאון, עדיין זה לא מספיק לתת מרשם. הבעיה עם תרופות כאלה שיש להן מינון שקשה להתאים לבעיות נפשיות ולמצבים כאלה, ולכן ברוב המקרים פועלים בשיטת הניסוי והטעייה, כאשר לפעמים הן פועלות חזק מדי או לא מורגשות כלל. לפעמים יש תופעות לוואי שיש להתמודד אתן ולא תמיד יש להן פתרון ולכן ההחלטה האם לקחת את התרופות היא תמיד של המטופל שיכול להתמודד עם זה. לפעמים התרופות אינן עוזרות ויש להמשיך לנסות עד שמוצאים את התרופה הנכונה, וכך מצליחים לעזור למטופל. זה חיוני מאוד להיות במעקב צמוד כדי לנטר כל תופעת לוואי וכדי לפקח על השפעת התרופה על המטופל. לפעמים הן גורמות להרגיש לא מפוקסים גם אם הרוגע מורגש, ולכן חשוב לדווח מיד על כל מה שמרגישים כתוצאה מכך.

התאמת תרופות חדשנית

כחלק מהניסיון למצוא התאמה מושלמת בין מטופלים לתרופות שלהם אנחנו עוברים לאט מהפכה במערך הבדיקות שעומדות לרשותנו. לא פעם שומעים על תגלית חדשה שמגייסת את הגנטיקה לטובתנו ואנחנו יכולים להשתמש היום בבדיקות גנטיות לגלות מחלות ובעיות שונות, גם נפשיות וגם גופניות. החשיבות של בדיקות מדויקות אלה עולה כאשר ברור שאפשר לפי זה גם להתאים את התרופות לבעיות ספציפיות ובכך לזכות בהתאמה יותר מדויקת כדי למנוע בדיוק את אותן תופעות לוואי לא רצויות. זה חדשני אבל אפשרי עדיין וניתן כשירות פרטי במדינות שבהן זה פועל.

מעקב שיחות כחלק מהטיפול

חשוב לא לוותר בנוסף לתרופות על שיחות עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט. אנשי המקצוע בתחום הטיפול בנפש עומדים לרשות מטופלים בכל מקום והיום זה אפשרי אפילו אונליין. לכל מי שלא יכול להגיע לטיפול או רוצה להתמקד בטיפול בטוח אונליין וייעוץ אפשר למצוא מרכזי טיפול כאלה שמציעים מטפלים באינטרנט, בשיחת וידיאו או טלפון לנוחותכם. החשוב מכל הוא לדעת שלא נשארים לבד אף פעם ושיש תמיד מי שיכול ללוות אתכם לצורך זה כדי שתוכלו להתייעץ ולדבר על מה שעובר עליכם.

 

טיפול בחרדת נטישה

קלישאה מורכת מתחום היחסים יכולה להיות נכונה כאשר לומדים עליה יותר ומבינים שיש בה הרבה יותר ממה שחושבים. חרדות שונות שמאפיינות את האנשים במאה ה-21 זוכות למענה קשוב של אנשי מקצוע והן הולכות וגוברות ככל שהלחצים המודרניים מתגברים. אנחנו רואים לא מעט חרדות שנוגעות להיבטים שונים בחיינו, חלקם נרכש עם הזמן כמו חרדות מהופעה על במה ודיבור מול קהל, חרדת מטוסים, חרדת בחינות ועוד. אבל החרדה המוכרת והבסיסית ביותר שמאפיינת אנשים רבים והיא גם גורמת לבעיות במערכות יחסים שונות היא חרדת נטישה. טיפול בחרדת נטישה כזאת הוא הכרחי למי שמרגיש שאיכות החיים שלו נפגעה קשות בגללה והוא רוצה לגלות איך אפשר להסתדר בלעדיה בחיים ולנהל שגרה בריאה ורגועה יותר שאינה כוללת מכשולים שאנחנו מציבים בעצמנו במערכות היחסים.

מגוון טיפולים בחרדות שונות, בהתאמה אישית

למגוון הגדול של חרדות מודרניות ועכשוויות ולכל מה שמפריע לנו במערכות יחסית אנחנו יכולים להתאים בקלות את הטיפולים והמטפלים שמייעצים ומלווים כל מי שזקוק לכך, בלי לוותר על הטיפול בגלל קשיי הגעה. הטיפולים יכולים להיות פרונטליים או במרכז שמספק ייעוץ וטיפול על ידי מטפלים אונליין. היום אנחנו יודעים שזוהי שיטה מצוינת שיכולה להחליף גם את מי שלא יכול להגיע לטיפול פיזי עצמו וחייב לקבל את הטיפול שלו רק באמצעים דיגיטליים. האפשרות לקבל טיפול בחרדת נטישה אונליין הייתה קריטית אצל אנשים רבים בגלל הסגרים של הקורונה ואנחנו יודעים על מצוקה רגשית גדולה אצל אנשים שלמעשה הרגישו נטושים פעם נוספת – בעיקר על ידי החברה, משפחה, חברים ועובדים. זה אמנם קרה לכולם אבל מי שסובל מחרדת נטישה שמקורה בבעיה אחרת יודע היטב שהיא תתגבר בשעת משבר שעלולה לגרום לה להחמיר, ולכן האפשרות לטפל בזה בצורה כזאת יכולה להקל מאוד על המטופלים.
מה חשוב לדעת על חרדת נטישה?

בדרך כלל, נהוג אצל אנשי המקצוע לקשר חרדה זו כמעט לכל התהליכים שאנחנו עוברים והם מושפעים ממנה ישירות. הנטישה יכולה להיות מורגשת מגיל ילדות בגלל צורת גידול מסוימת ומשפחה לא תומכת, או בגלל טראומות ומשברים שונים, אירועים קשים שגרמו לכך. אנחנו נושאים אותה מילדות משום שאז היינו זקוקים הכי הרבה לתשומת לב ולאהבה ולקשב, ולכן כל מה שאנחנו לומדים על דפוסי התנהגות אנושית ומערכות יחסים בריאות נובע משם. כך שחרדת נטישה יכולה להיות קריטית מאוד להבנת כישלונות שלנו במערכות יחסים ואפילו ביכולת שלנו להתמיד בלימודים ובעבודה. זה לא נעלם אף פעם אלא משנה צורה ונישא אתנו גם לימי ההתבגרות והבגרות שלנו. כשעוברים משבר כמו קורונה שבו כולם ננטשים בבת אחת זה ברור למה הטראומה הזאת הופכת להיות כללית וחוצת גבולות, ולכן יש גם יותר ביקוש לטיפולים כאלה. כאמור, טיפולים אונליין הם הפתרון שיכול לסייע לאנשים כאלה ולמרות שהם התחילו כבר לפני שנים ורק התעצמו והתפשטו יותר בזמן הקורונה, אנחנו יכולים לנצל אותם טוב יותר כיום, לטיפול במי שמרגיש חרדתי. כשמטפלים בחרדת הנטישה אפשר להגיע למצב של הרמוניה עם עצמנו ועם הרצונות שלנו ולא לנהל את חיינו מנקודת מחסור וכמיהה למשהו שלא קיבלנו, אלא ללמוד למצוא את הסיפוק והביטחון במה שיש לנו והוא הרבה מאוד.

גישור און ליין (או גישור מקוון)

התמונה הרווחת שעולה בראש כשמדמיינים תהליך גישור היא של שני צדדים יושבים בחדר ביחד עם מגשר ומנהלים ביחד שיח שמטרתו להביא להסכמות. אלא שתקופת הקורונה והסגר שנכפה על כולם העלתה למודעות אפשרות נוספת שבעצם הייתה שם תמיד: גישור און ליין (או גישור מקוון).

גישור און ליין הוא גישור שנעשה באמצעות טכנולוגיות כגון זום בו המגשר והצדדים המגושרים אינם יושבים פיזית באותו המקום. הוא מתקיים דרך המסך באותה הדרך בה מתקיים תהליך גישור רגיל, ובה לכל צד הזמן שלו לדבר, להשמיע את טענותיו, להקשיב לצד השני ולחתור למציאת אינטרסים משותפים והסכמות. מהבחינה הזאת מעבר לעובדה שהתקשורת נעשית דרך מסכים, אין שום הבדל בין התהליך של גישור מקוון לתהליך גישור רגיל.

למעשה הגישור און ליין מתנהל בדיוק כמו הגישור הרגיל. המגשר מנהל את השיח וכל אחד מהצדדים אומר את דבריו בשיחה משותפת בה יושבים שני ההורים עם המגשר ובשיחות נפרדות של כל אחד מהצדדים עם המגשר. במהלך הגישור שואל המגשר את הצדדים שאלות, עוזר להם להגדיר מטרות אישיות ומשותפות, עוזר להפריד את העיקר מהטפל ומוצא יחד עם בני הזוג (הצדדים) את הפתרונות היצירתיים והישימים ביותר לשאלות ולאתגרים שעל הפרק.

כמו בכל תהליך גישור אחר, גם תהליך האון ליין מאפשר חופש יצירתי כמעט מוחלט. הצדדים יכולים להחליט בהתאם לרצונם ולשיקול דעתם הבלעדי איך הם יגדלו את ילדיהם לאחר הפרידה וכיצד תתנהל שגרת יומם מהבחינה הכלכלית, לוגיסטית, גאוגרפית וכו' גם ביום שאחרי הפרידה.

יתרון נוסף וייחודי לגישור און ליין בהליכי גירושין הוא שכאשר יש מתח רב בין ההורים המתגרשים, הם אינם חייבים לשבת יחדיו באותו חדר. כל אחד מהם יכול לשבת במקום הנוח שלו ולהרגיש בטוח.

יש כל מיני סיטואציות בהן גישור און ליין יכול להוות פתרון אפקטיבי לשני צדדים המעוניינים לפתור מחלוקות באמצעות תהליך גישור: אחד הצדדים אינו נמצא בארץ, רצון לעבור את הגישור אצל מגשר ספציפי שנמצא במרחק גדול ממקום מגוריהם של המגושרים, בעיות לתאם לו"ז בין כל הצדדים לפגישה פיזית או כמו שלמדנו בתקופת הקורונה: כוחות טבע שאינם מאפשרים יציאה מהבית ומפגש פיזי עם אנשים אחרים.

לצד חסרונות מסוימים הקיימים בתהליך גישור און ליין כשהבולט שבהם הוא הריחוק הפיזי, שכן ישיבה באותו החדר מסייעת פעמים רבות להבין דרך שפת גוף וקשר עין את הסיטואציה בצורה טובה יותר מאשר דרך מסך, ישנם לא מעט יתרונות: חיסכון בזמן ובכסף שכן אין צורך להוציא כסף על נסיעה, לא מבזבזים זמן על מציאת חניה. התאום הרבה יותר קל ונוח, אפשר לשבת במקום נוח בבית ולקיים את התהליך משם.  יתרון נוסף של גישור מקוון הוא היכולת של הצדדים והמגשר לשתף במהלך השיחה קבצים כמו למשל קבצי אקסל, שמסייעים לצדדים להזין את כל הנתונים הרלוונטיים לגישור, ולעבוד עליהם און ליין.

אז אם אתם מחליטים לפתור מחלוקת באמצעות תהליך גישור, ובשל סיבה כזאת או אחרת נמנעת מכם האפשרות לפגוש את המגשר באופן פיזי, חשוב שתדעו שגישור מקוון הוא תהליך גישור לכל דבר ועניין שבאמצעותו ניתן להגיע לאותן הסכמות ולאותם פתרונות. לכן חדר הגישור המקוון הוא אפשרות נפלאה, נוחה, זמינה וחסכונית שנמצאת תמיד על השולחן. 

 

ייעוץ פסיכולוגי אונליין, טיפול בחרדות

כולנו נמצאים בתקופה זו באי וודאות גדולה, חוששים מהאובדנים שעלולים להיות מנת חלקנו בתחומי החיים השונים. גם אני, בעודי כותבת את הדברים, לא שונה מאף אחד אחר בארץ ובעולם. המגיפה מחברת אותנו בחוויה משותפת.

התקופה הזו תעבור, גם אם איננו יודעים מתי. עד שזה יקרה יש לנו משימות למלא – לשרוד את התקופה הזו במינימום נזקים, במינימום אובדנים כדי שיהיו לנו המשאבים לחזור לשגרה או לבנות שגרה חדשה. אנו יכולים לעשות שימוש מושכל במשאב שיש לנו בתקופה זו בשפע והוא זמן. המשימה הראשונה היא לשמר את מה שאפשר, בתוכנו ומחוצה לנו ולהכין את עצמנו לקראת החיים אחרי הקורונה.

בזמן שהמדענים ברחבי העולם עובדים על מציאת חיסון לקורונה, עלינו מוטלת המשימה ללמוד לייצר חוסן משל עצמנו, כל אחד לעצמו.

המושג חוסן (resilience) זוכה להתייחסות מחקרית נרחבת בשנים האחרונות. הוא מתייחס ליכולת שלנו לצלוח משברים ואף לצמוח מהם.

אוכל לסייע לכם להעצים את החוסן האישי שלכם דרך הקניית ידע ותרגול של מאפייני החוסן הבאים:

  • תרגול מודעות למה שתמרחש ברגע זה – הפניית קשב פנימה על מנת להבחין במחשבותיכם, רגשותיכם, ההתרחשויות בגוף. התבוננות במה שאתם עושים לאורך היום והסקה באם הוא עוזר לכם או מזיק לכם;
  • הגברת מודעות לחוזקות שלכם – לרובנו אין בעיה לפרט בהרחבה את החולשות שלנו, אבל לא בהכרח אנחנו מודעים לתחומים בהם אנחנו חזקים. יש דרכם לבדוק ולמדוד את החוזקות ואז למנף אותן להתמודדות עם קשיים.
  • למידת שיטות לוויסות עצמי – דרך שינוי המחשבות, הרגשות והתגובות הפיזיות שלכם.
  • עבודה על הצבת מטרות – דווקא בזמנים קשים חיונית היכולת לבנות חזון של העתיד, לזהות מה חשוב לכם, על מה כדאי להלחם.
  • אימוץ גישה אופטימית – אופטימיות הוכיחה את יכולתה להביא לשיפור בתחומי חיים רבים: בריאות פיזית ונפשית, הצלחה, יכולת לעמוד באתגרים. מחקרים אף מראים שהיא משפרת את תפקודה של המערכת החיסונית שלנו. אפשר ללמד לחשוב בצורה אופטימית.
  • יעילות עצמית – יכולת להשתמש בחוזקות שלכם, לטפח אותן, ללמוד מיומנויות חדשות במידת הצורך כדי ליצור חוויה פנימית של שליטה על עולמכם.

בתוך מיומנויות החוסן יש מיומנות חשובה מאין כמותה בתקופה זו והיא התמודדות עם מתח. נשים דגש מיוחד בראש וראשונה על למידת שיטות לוויסות מתח.

הקניית כלים להתמודד עם מתח

הגוף שלנו יודע מחכמתו להתמודד עם איומים שאנו פוגשים מדי פעם, הוא נערך בשבריר שניה להלחם, לברוח ואם אין ברירה – לקפוא עד חלוף זעם. התגובות האוטומטיות האלה מופעלות בתוכנו אך אינן עוזרות לנו להתמודד עם האיומים שעמם אנחנו מתמודדים במאה ה-21. מערכת העצבים שלנו מופעלת בצורה כזאת כמה פעמים ביום כשאנו נתקלים בידיעה חדשותית מאיימת, אמינה או לא, כשאנחנו מהרהרים ללא הרףבקשיים שלנו בהווה או בעתיד ובתגובה לטריגרים רבים נוספים. בכל פעם כזאת ניצתת תגובת המתח מחדש – הדופק מואץ, שרירי הגוף מתכווצים ונשארים מכווצים, מערכת העיכול אינה פועלת באופן תקין, מופיעות בעיות שינה. חיוני ללמוד איך להפחית את המתח שלנו. הגוף לא יכול לשאת מתח מתמשך בלי לשלם מחיר ניכר.

נעבוד עם מתח בשני המישורים:

  • עבודה עם מחשבות שיוצרות אותו והימנעות שלא במתכוון ממחשבות שיכולות להקל עליו. יש בכוחנו לבחור איך להשתמש בחשיבה שלנו באופן שיקדם מטרות חשובות לנו ויקל עלינו גם במצבים הקשים ביותר.
  • עבודה עם הגוף שבו מתיישב המתח ולא ממהר לעזוב. יש שיטות רבות שאפשר ללמוד וליישם כדי להבחין ולשחרר את המתח שנצבר בגוף, במיוחד בתקופות כאלה.

זה הזמן להצטייד בכלים שאולי לא נזקקנו להם עד כה או לא היינו מודעים לקיומם, כדי לצלוח את המשבר הזה בהצלחה.

 

 

 

 

טיפול זוגי אונליין

אייל כצל'ה – בשביל היחסים בימי קורונה

אני מציע את כל השירותים שלי און ליין בהתאמה לימי הקורונה.
אנחנו מתאמים  מבחינת הזמינות גם בשעות שבהן אתם יכולים להיות פנויים,
גם מבחינת  משך הפגישות והתדירות שלהן
ומתאים כמובן גם את העלויות לתקופה הנוכחית

גם מניסיון עבר וגם מעבודה עם לקוחות נוכחיים בתקופת הקורונה גילית שכדאי לעשות מפגשים קצת יותר קצרים ובתכיפות יותר גדולה.

המפגשים נערכים באפליקציית ZOOM  או בוואטסאפ כאשר בני הזוג מול נחשב נייד או בשיחות ועידה שכל אחד עם הטלפון הנייד שלו.

התשלום לפגישת היכרות ללקוחות חדשים הוא על פי היכולת בתקופה הזאת ויקבע בשיחה מקדימה איתי.

להתקשר לאייל עכשיו 054-4337382

שאלות ותשובות בעניין טיפול זוגי באינטרנט

האם טיפול זוגי אונליין אפקטיבי?
אין כל בעיה לעשות טיפול זוגי און ליין כל עוד מסכימים לשמור על הכללים. מניסיון שלי אני מוצא שלפעמים יש יתרונות במפגשים און ליין. עם זוגות שיוצא לי להיפגש איתם גם בקליניקה וגם און ליין שמתי לב שיש יתרון  מסוים בעובדה שאני רואה את הזוג בסביבה הטבעית שלהם. בדרך כלל בנוסף לפגישת הוידאו אנחנו מקיימים שיחות פרטניות אישיות שלי עם כל אחד מבני הזוג. זה פלוס הדינמיקה המשותפת מאפשר אפקטיביות גדולה של הטיפול.
איך מתנהל טיפול זוגי אונליין?
פגישת טיפול זוגי אונליין צריכה לקבל התייחסות כמו לפגישה בקליניקה. קובעים שעת מפגש וחמש דקות קודם לשעה הזוג צריך להימצא בחדר שקט, ללא הפרעות, ללא טלפונים, לבושים ומוכנים למפגש. חשוב לשבת מול מחשב נייד במרחק כזה מהמחשב שאפשר יהיה לראות את שני בני הזוג בתמונה.
מעבר למפגש הוידאו אני נוהג לקיים שיחות טלפון/ וידאו עם שני בני הזוג בנפרד, כדי לחדד יותר את מה שדובר במפגש. טיפול זוגי אפקטיבי הוא תהליך שבו כל אחד מבני הזוג לומד לקחת אחריות על החלק שלו בלי קשר לשני, דווקא בזכות שיחות הטלפון הפרטניות זה מתאפשר לעיתים יותר.
כמה עולה טיפול זוגי אונליין?
המחיר הרגיל במרכז "בנפשי" עומד כיום על 280 ש”ח לפגישה של שעה. בשל משבר הקורונה, אתר בנפשי מתגייס למתן סיוע במחירים מוזלים למי שפרנסתו נפגעה עקב המשבר. המחיר יופחת עבור אלו המתקשים לעמוד בו,  ניתן לבדוק ישירות עם המטפל או היועץ שבחרתם.
האם אפשר לעשות טיפול זוגי מרחוק?
טיפול זוגי מרחוק יכול להיות אפקטיבי מאוד!
חשוב שבני הזוג יתייחסו לשעת המפגש בכבוד הראוי. שיתכוננו בחדר שקט, ללא הסחות דעת ושידאגו שהילדים לא יפריעו משך הפגישה.
שיהיו לבושים כמו למפגש אצל מטפל זוגי, שיגיעו לפגישה 5 דקות לפני הזמן ויכבו טלפונים. שכל אחד מהם יחשוב על מה הוא רוצה לדבר, כל זה בדיוק כמו במפגש רגיל.
מבחינה טכנית חשוב שישבו מול מחשב נייד עם מצלמת רשת ובמרחק כזה מהמחשב שהמטפל יוכל לראות את הפנים של שניהם. מבחינת ניסיוני, טיפול זוגי און-ליין הנתמך בשיחות טלפון פרטניות יכול להיות טיפול מאוד אפקטיבי, לא פחות מטיפול בקליניקה אם בני הזוג שומרים על הכללים והמסגרת.

לימוד אנגלית לילדים לפני רילוקיישן

יש מעט מאוד רגעים בחיים שאפשר להתכונן אליהם ומעבר לארץ אחרת הוא בהחלט מעבר שניתן ורצוי להתכונן אליו. זה נכון במיוחד לילדים שזקוקים להכנה נפשית אבל גם להכנה מעשית, משום שכל כלי תקשורת שהם יוכלו לקבל יקל עליהם את ההתאקלמות בארץ החדשה. למרבה המזל, ארצות דוברות אנגלית הן ארצות שקל להסתגל אליהן, משום שגם ככה אנחנו פחות או יותר מסגלים לעצמנו מנהגים רבים שמתאימים להן, במיוחד לארצות הברית. גם השפה האנגלית מוכרת לילדים, אם מהטלוויזיה או משירים שהם שומעים, ולכן ייקח להם פחות זמן יחסית להפוך אותה לשגורה בפיהם. נשמע אולי כמעט טבעי לדבר אנגלית כשאתה מבוגר, ואולי הילדים כבר החלו להתרגל לשמוע אותה בסביבה גם בישראל. עם זאת, אין לסמוך על המזל ועל כך שבארץ החדשה הם כבר ילמדו אותה לבד.

הכנה לשפה חיונית לכל אחד

פשוט וקל ללמוד אנגלית באמצעים העומדים לרשותנו כיום, אם במשחקים ללימוד אנגלית ואם בספרים המותאמים לכל אחד. כך שכל הכנה שלהם תקל עליהם, במיוחד אם יש להם עכבות וחששות שיקשו עליהם את הלימוד וההשתלבות בחברה החדשה. זה יכול לקרות לכל אחד כמובן, ובמיוחד לילדים שיכולים להיות נלהבים מהמעבר אבל להיות מופתעים מגעגועים עזים בחודשים הראשונים. בדיוק כפי שזה קורה למבוגרים, גם ילדים עלולים להיתקל במחסום נפשי או רגשי כשהם יהיו כבר שם, וזה יכול להיות משולב בהלם המעבר או בחברה שלא תתאים להם בהתחלה, בגלל שוני בהרגלים ובהווי. הכל יכול לקרות, ולכן לימוד אנגלית לקראת רילוקיישן הוא הדבר הנכון ביותר לילדיכם ואפילו לכם, אם אתם צריכים לשפר את השליטה שלכם בשפה.

כיצד להכין את הילדים?

אם אינכם שולטים בשפה ואתם לא יכולים לדבר בה בבית, עדיף להשאיר את המלאכה למי שמתמחה בכך, או להיעזר באמצעים שונים שמותאמים כיום לכל גיל. היום יש ילדים שלומדים שפה שנייה כבר מינקות ולכן השוק מלא באמצעי לימוד אנגלית לכל מטרה כבר מגיל 0. זה מצוין לתרגל מדי יום שפה חדשה משום שזו הדרך הטובה ביותר להטביע אותה. זה יכול להיות לימוד באמצעות ספרים ומשחקים או סרטים ותרגול יומי, ולכן כדאי לבחור בארגז הכלים הנכון שאותו תוכלו לקחת אתכם גם לשם כדי לעזור להם לפחות בשנה הראשונה.

הטמעת בסיס נכון ללימוד שפה

חשוב מאוד להטמיע בסיס נכון משום שאם מפספסים בהקניית יסודות הילדים לא יוכלו ללמוד את השפה נכון. במקרה כזה, הם ירגישו חוסר ביטחון נורא כאשר ינסו לדבר ולא יבינו אותם שם, בארץ החדשה. גרוע מכך, מכיוון שילדים חדשים סובלים לעתים מהצקות, הם עלולים לספוג לעג ובוז ולכן חשוב להבטיח שלפחות את היסודות הנכונים הם יקבלו בבית ולא בכיתה. הבטיחו שהם לומדים את האותיות ואוצר המילים בצירוף דקדוק בסיסי נכון, והקלו עליהם להמשיך ללמוד הלאה.

חרדה, מהי?

בשנים האחרונות עלתה המודעות הציבורית לגבי החשיבות של טיפול בחרדה, וזאת לאור גברים ונשים אשר יצאו לאור ודיווחו על השפעת החרדה על חייהם. מהי חרדה וכיצד ניתן לטפל בה? על כך ועוד – במאמר הבא.

חרדה – מהי?

כל אדם סובל בשלב כלשהו בחייו מחרדה, אולם ישנם אשר החרדה משפיעה באופן ניכר על איכות חייהם, עד לכדי השבתה מוחלטת ואי יכולת להימצא בסביבה חברתית או זוגית. חרדה היא למעשה סממן גופני אשר נועד להתמודד עם פחד, מתוך מטרה להזהיר מפני איום. אולם, אצל אנשים אשר אובחנו כחרדתיים מדובר בחרדה אשר מלווה אותם באופן מתמיד, עד לכדי הופעה של התקפי חרדה. התקפי חרדה עשויים להתרחש בכל שלב ובאופן בלתי צפוי לחלוטין, ולרוב כל התקף חרדה מתרחש כ 2-5 דק'. לעיתים התקף החרדה הוא כל כך חמור עד לכדי פנייה לחדר מיון, מתוך מחשבה כי מדובר בהתקף לב. בנוסף, חרדה מתבטאת בקושי התנהגותי, חוסר יכולת לקיים קשרים חברתיים או משפחתיים ועוד, בהתאם לסוג החרדה. לכן, טיפול בחרדה הוא הכרחי לא רק בעבור הסובל מחרדה אלא גם בעבור שיקום היחסים עם בני משפחתו וחבריו אשר מושפעים גם הם מהחרדה, כחלק מהיותם מהמעגל הקרוב.

כיצד מטפלים בחרדה?

נושא טיפול בחרדה מהווה את אחד הנושאים מדוברים בעולם, וזאת מתוך הבנה כי משום כך, חשוב לפנות לצורך טיפול בחרדה, וזאת בכדי להבין את מקור החרדה וכתוצאה מכך רכישה של כלים אשר מאפשרים להתמודד עם החרדה. חשוב לציין כי ישנם סוגים של חרדה אשר כוללים בין היתר: חרדה חברתית, חרדה קיומית, הפרעה טורדני, הפרעת דחק פוסט טראומטית ועוד. תוכנית טיפול בחרדה מתבססת קודם כל על אבחון אשר נעשה באמצעות פסיכולוג או פסיכיאטר אשר מבצע הערכה לגבי סוג החרדה ומידת ההשפעה. לאחר קבלת האבחון, תיקבע תוכנית טיפול פרטנית אשר מבוססת על טיפול התנהגותי-קוגניטיבי CBT אשר נחשב לטיפול אפקטיבי בחרדות, לאור העובדה כי מדובר בטיפול נקודתיים אשר מאפשרים תוך זמן קצר להתגבר על החרדה ולהבין את המקור שלה, באמצעות שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות. בחרדה ניתן לטפל גם באמצעות תרופות, לפרק זמן קצר או ארוך, בהתאם לסוג החרדה. מחקרים מצאו כי טיפול בחרדה יכול להתבצע באמצעות פעילות ספורטיבית וכן תרגילי נשימה אשר מאפשרים להפחית באופן משמעותי את עוצמת החרדה.

סובלים מהתקף חרדה? עליכם לטפל בחרדה בהקדם

גברים, נשים ובני נוער אשר סובלים מחרדה לרוב סבורים כי מדובר בבעיה מינורית אשר תחלוף עם הזמן. אולם, מדובר בטעות וזאת לאור העובדה כי במידה וחרדה איננה מטופלת היא עשויה להשפיע על כל תחומי החיים: השתלבות בחברה, קיום קשרים חברתיים וזוגיים, תפקוד בעבודה וכן חוסר הסתגלות לדרישות החברה. משום כך, טיפול בחרדה הינו הכרחי.

כיצד אפשר להתמודד עם התקפי חרדה

התקפי חרדה מופיעים בפתאומיות וללא תחושה מוקדמת. האדם חש בתופעות פיזיולוגיות מוזרות כמו שינוי בקצב נשימותיו שהופכות למהירות ושטוחות, קצב פעילות הלב גובר, ראשו כואב והוא חש סחרחורות, פניו חיוורות וגופו רועד ומזיע וקיימת תחושה של מחנק .

ההתקף הלא מוכר הוא תופעה מלחיצה, מפחידה וחוויה מאד לא נעימה לכל אדם. עבור חלק מהם מדובר באירוע חד פעמי שקרה בעקבות מקרה אישי שחוו או טראומה ואצל אחרים מדובר בתחילתה של דרך רצופה של התקפי חרדה המופיעים שוב ושוב ללא הכנה מוקדמת במהלך היום או בשעות הלילה .

המטרה של כל מטופל ושל כל פסיכיאטר המלווה אותו, היא לגרום לכך שכמות ההתקפים תפחת באופן משמעותי ואט אט התופעה תיעלם לחלוטין.

מהו התקף חרדה

התקף חרדה מתרחש כאשר הגוף מתמודד עם מצב מסוים שאינו מוכר לו. הסיטואציה המלחיצה יוצרת עבורו איום עצום שהוא לא יודע איך להתמודד עמו ואיך לצאת ממעגל זה ולחזור לחיים נורמטיביים.

קיימים לתופעה זו גם תסמינים קוגניטיביים, תחושה של משהו רע שיקרה עוד מעט, בעיקר תחושה לא מוכרת שאין לדעת את תוצאותיה וקשה להפנים את הידיעה שקורה לאדם משהו פנימי לא מוכר שהוא אינו יודע מה עליו לעשות כדי למגר את התופעה לאלתר.

אופן הטיפול בהתקפי חרדה

תופעת התקפי חרדה יוצרת פחד, מבוכה וחוסר אונים לכל מטופל הנקלע למצב הלא מוכר שאינו קשור לבעיה פיזיולוגית בגופו. אורח חייו משתנה וקיים צורך אקוטי לצמצם את התקפי החרדה ולעשות כל שניתן כדי למנוע אותם לחלוטין. חוסר האיזון שנוצר עקב ההתקף שקרה והרתיעה מהגעת התקף נוסף יוצרים לחץ כפול ולכן טיפול בהתקפי חרדה מתבצע הוא הן נגד תופעת התקפי החרדה והן נגד החרדה מהגעת התקף נוסף.

התמודדות עם התקפי חרדה

  • טיפולים פסיכולוגיים על ידי אנשי מקצוע מנוסים בעלי ניסיון וידע רב. הטיפולים כוללים שיחות כנות על מצבים אישיים, אימון לחשיבה חיובית, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, דמיון מודרך, ביו פידבק וטיפולים נוספים אשר יפחיתו באופן משמעותי את סבירות הגעתם של התקפי החרדה והם עשויים אף להפסיק אותם לחלוטין.
  • הבנת החרדה והעובדה שאין מדובר בתופעה מסוכנת, היא חלק חשוב בתהליך ההתמודדות עם התחושות המלוות אותה. חשוב לבצע כמה הנחיות בסיסיות ושינוי מינורי ואיטי באורח החיים כדי להקל על כל מקרה.
  • פעילות ספורטיבית קבועה תיצור יתר שליטה על הגוף, רוגע ונטרול עומסים נפשיים. הרפיה תיצור גם היא שליטה על הגוף ולכן מומלץ להרפות את השרירים באמצעות תרגילי נשימה ייעודיים המותאמים באופן אישי לכל מטופל.
  • למרות קשיי ההתמודדות בזמן אמת, חשוב למצוא בעזרת הדרכה נכונה, דרכים מידיות להילחם בתופעה מיד בעת הגעתה . כל אדם מודע לדברים המרגיעים אותו ועוצרים אט אט את חומרת המקרה ואת תכיפותם של ההתקפים.
  • במידת הצורך, יש לצרוך תרופות במינונים נכונים שיעזרו בדרכי ההתמודדות עם התקפי החרדה.

איך מאבחנים שיש לאדם חרדות והטיפול בחרדות

הפרעת חרדה נחשבת לאחת ההפרעות הנפוצות של בעיות נפשיות ופוגעת באוכלוסיית  הילדים והמבוגרים. אנשים הסובלים מבעיות נפשיות עשויים לפתח הפרעות חרדה במקביל לבעיות אחרות. נהוג לחשוב כי הפרעת חרדה מתפתחת ממגוון גורמים פסיכולוגיים כמו אירועי חיים וסגנון חיים וגם גורמים פיזיולוגיים.

 מי סובל מחרדה

לפי הערכות סטטיסטיות, מדובר על 5 עד 10 אחוזים מכלל האוכלסייה אשר סובלים מבעיות חרדה בדרגות שונות. במהלך שנות החיים אנשים עוברים הפרעת חרדה מסוימת, בין אם ההפרעה מאובחנת כהפרעת חרדה ובין אם קיימת כחלק מהחוויה הכללית.

 כיצד נהוג להגדיר חרדה

מגדירים חרדה כתגובת חרום של הגוף מפני התגוננות ממצב של סכנה. ישנם מצבים בהם החרדה הופכת מעיקה למדי ופוגעת באיכות החיים. במטרה לטפל היטב בחרדה יש צורך לאבחן את ההקשרים  בהם היא מופיעה ולדעת ללמוד לשלוט בתגובות ולקבל את העובדה כי החרדה עשויה להופיע במצבים מסוימים, אודות לטיפול פסיכולוגי.

כיצד ניתן לגלות מצבי חרדה

מצבי חרדה מתגלים בצורות ובעוצמות שונות החל ממצב של אי נוחות ועד דפיקות לב מואצות, רעד , הזעה ואף סחרחורת. יתרה מכך, חרדה עשויה לתקוף עצם החשיבה על דבר מסוים.

אילו גישות קיימות לטיפול בחרדה

טיפול בחרדות נעשה באמצעות שיטות טיפול שונות . שיטת טיפול פסיכולוגית לפיה יש להתגבר על התקפי חרדה באמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד והתוצאה תהיה שיפור באיכות החיים. לפי גישה זו ניתן ללמד את הנפש שיטות שונות להרגעה בעת ההתקף תוך אפשרות להיעזר בטכניקות הרפייה שונות כמו דמיון מודרך, הרפיה ועוד. לעומתה ניתן לראות את השיטה הרפואית תרופתית אשר יוצאת מהנחה כי בשל סיבה אחת או אחרת נוצר חוסר איזון אשר ניתן לתקנו תוך שימוש בתרופות מתאימות. במקרים של מצבים חריפים ניתן לעשות שימוש בתרופות שונות על מנת להביא לרגיעה . חשוב לציין כי הטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן במידה ומפסיקים את התרופות ייתכן והחרדה תחזור. עם זאת, הטיפול הפסיכולוגי נועד לעשות שינוי לטווח הארוך במטרה למנוע את הופעת החרדה העשויה לפגוע באיכות החיים.

הצגנו בפניכם מספר שיטות טיפול אשר ביכולתן להביא לשיפור משמעותי ולהפחית את החרדה הקיימת, אך יש לבחור בין השיטות השונות בהתאם למצב הרפואי והנפשי במטרה להגיע לתוצאה רצויה וליהנות מאיכות חיים גבוהה ללא דאגות מיותרות וחששות מפני סיטואציות שונות.

במטרה לבחון את שיטת הטיפול המתאימה ביותר יש להתייעץ עם איש מקצוע אשר יחליט מהי שיטת הטיפול המתאימה ביותר בהתאם להערכה של המטופל. לעיתים ישנם מצבים בהם כדאי לבחור בגישה משולבת הכוללת שילוב של טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. אורי פוקס הינו מטפל בכיר, פסיכותרפיסט בעל ניסיון עשיר בהתאמת שיטת הטיפול המתאימה ביותר.

מה זה בעצם טיפול פסיכולוגי?

 טיפול פסיכולוגי הוא טיפול מיוחד ומקצועי באמצעים פסיכולוגיים. רוב שיטות הטיפול מאופיינות בשיחות ובקשר מילולי בין המטפל לבין המטופל. המטפלים יכולים להיות פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ובעלי מקצועות טיפוליים אחרים.

 

טיפול פסיכולוגי הוא קשר ייחודי בין שני אנשים

קשר בין אישי מוצלח מאופיין בכך ששני השותפים לקשר חשים שלפחות חלק מצרכיהם מסופקים על ידי האחר באופן קבוע.

הפונים לטיפול פסיכולוגי, בדרך כלל אינם מרגישים כך: ברוב המקרים מערכות היחסים שלהם אינן מספקות אותם. יתרה מזאת, הן מאכזבות, ומותירות  תחושות של ייאוש ושל חוסר אונים. זה מצער, אבל פעמים רבות פנייה לטיפול מתאפשרת רק בעקבות קיומן של תחושות קשות אלו.

לכל אחד מאיתנו ישנה מערכת תפיסות ייחודית לגבי קשרים אנושיים, ה"מופעלת" בכל פעם שאנו נמצאים בקשר. כך הדבר גם במפגש הטיפולי: המטופל בא לקשר הטיפולי עם קשייו, ועם התפיסות שיש לו לגבי קשרים אנושיים. הוא מגיע לטיפול עם ציפיות ומשאלות  שיחול שיפור במצבו, אך במקביל מגיע עימו גם ה "תסריט" הצרוב במוחו לגבי רגשות הייאוש וחוסר האונים הנלווים לקשרים אלו.

 

המטרה של הטיפול הפסיכולוגי

מטרה מרכזית של הטיפול הפסיכולוגי היא להפחית את השפעתו של התסריט (שנצרב בעיקר בתקופת הילדות המוקדמת) על מהלך החיים. מהלך זה יצליח אם המטפל יוכל להיחוות כנטול אינטרסים, הוא נמצא כולו עבור המטפל, ואינו מבקש דבר לעצמו. דרך כלל מהלך חייו של הפונה לטיפול אינו כזה. החוויה המרכזית של חייו היא שהאנשים המשמעותיים בחייו פועלים מתוך אינטרסים אישיים אך נוטים להסתירם. גם המטפל כמובן יחווה ככזה. כדי להבין טוב יותר את הנושא מומלץ למצוא פסיכולוג בקריות שיכול לתת לכם הבחנה מקצועית ובהמשך למצוא את הטיפול הכי מתאים.
הטיפול יוכל להפוך משמעותי אם המטפל יצליח לעבור את  ה "בחינות" בהן יעמיד אותו המטפל. הצלחה בבחינות אלו תהווה עבור המטופל סיטואציה אנושית ייחודית,  שתוכל ליצור יחס של אמון וקרבה ביניהם. יחס כזה מבוסס על יכולתו של המטפל להיכנס לעולמו של המטופל באופן מקבל ומכיל. הוא מאפשר למטופל חשיפה עצמית ופותח פתח לשינוי.

 

התאמת שיטת הטיפול

חשוב לדעת להתאים את שיטת הטיפול הפסיכולוגי לסוג ההפרעה ולחומרתה, אולם פסיכולוגים מומחים חלוקים בדעותיהם איך לעשות זאת. נערכו מספר רב של מחקרים שבאו לבדוק מהי שיטת הטיפול היעילה מכולן. תוצאות המחקרים הייתה מפתיעה. שיטת הטיפול אינה קובעת את המידה בה יאפשרו השינויים הרצויים. המאפיין המשמעותי המשפיע על תוצאות הטיפול הוא הקשר שנוצר בין המטפל ובין המטופל. למעשה הדבר אינו  צריך להפתיע אותנו  כל כך. זאת כיוון שקשר טיפולי בבסיסו הוא קשר בין שני אנשים.

מהו למעשה טיפול פסיכולוגי? פגישה בין שני אנשים, הנמצאים בתפקידים שונים,  המכוונת לרווחתו של אחד מהם. למעשה, ניתן לומר שכל מפגש בין שני אנשים שכוונתו טובה, מגביר את רווחתם. הדבר בוודאי נכון.

עם זאת, אנשים רבים נוטים לטעות ולהתייחס למפגש הטיפולי כאל עוד מפגש בין שני אנשים. לפקפק ביעילותו של הקשר הטיפולי בהשוואה למפגש בין שני חברי נפש.

שוב, מבלי לזלזל בחשיבותו ובמשמעותו של קשר כזה חשוב שנבחין בהבדל.  המפגש הטיפולי מתקיים  עם איש מקצוע שלמד והתנסה כיצד לעזור לאנשים. במפגש זה.

ניקוי הגוף והנפש באמצעות ניקוי רעלים

רובנו יודעים, שיש קשר חזק ועמוק בין הגוף והנפש שלנו. לא סם אומרים "נפש בריאה בגוף בריא" ואגב, זה עובד גם הפוך – "גוף בריא בנפש בריאה". אז אחת הדרכים שיש לנו כדי לעזור לנפש שלנו להבריא, עוברת דרך הבראת הגוף. תהליך של ניקוי רעלים – דה-טוקסיפיקציה הוא תהליך עוצמתי שיכול לעשות פריצת דרך גופנית ונפשית.

אנשים לעיתים קרובות משייכים את המונח "דטוקסיפיקציה" עם רעלים כמו אלכוהול, סיגריות, קפה וסמים. אולם, הגוף שלנו מתמלא ברעלים גם לאנשים שאינם צורכים חומרים אלו (ודומים) ולכן, המטרה של דטוקסיפיקציה \ ניקוי רעלים מהגוף, היא לחסל את כל ההשפעות השליליות על הגוף מפני הסביבה: כימיקלים תעשייתיים, חומרי הדברה, תוספים במזון שלנו, עשן, מזהמים, מתכות כבדות וכל החומרים שאנו חשופים אליהם בתרבות המערבית.

כיום, אנשים מבצעים תהליכי דטוקסיפיקציה  המכוונים לאיברים כמו הכליות ומעי הגס – כדי לשמור על מערכות הגוף שלהם במצב שיא.

 

יש לשקול דרך הוליסטית לרפא ולטהר את הגוף

דטוקסיפיקציה מצויינת כדרך הוליסטית לשמור על המוח שלך ועל הגוף בריא, למרות שזה מונח רחב והוא יכול לחול על סוגים שונים של תוכניות בריאות. כמה יתרונות ברורים לאנשים שמבצעים תהליכי ניקוי גוף כוללים מיגור כאבי ראש לא מוסברים שיפור כאבי גב, לחימה נגד אובדן זיכרון, חיזוק הגוף מפני תגובות אלרגיות, ושטיפת כימיקלים מסוכנים מחוץ למערכת שלך.

יתרון נוסף של סוגים מסוימים של Detox, יכול להתבטא בניקוי ושיפור תפקודי כבד וכליות וטיהור דם.

 

DETOX  לטווח קצר הוא הכי פופולרי, אבל לעתים קרובות זוכה לפחות הצלחה

תוכניות Detox לטווח קצר יכולה לכלול צום מיצים של 24 שעות, טיפול קלציה (טיפול toxicology להסרת מתכות כבדות מהמערכת), ניקוי המעי הגס (הידרוקולוניק) וטיהור העור.

יש להזהר מפני ביצוע דיאטות אופנתיות לטווח קצר היכולות לצמצם את החומרים המזינים מן התזונה שלך, כמו צום מיצים מזדמן. יש לשמור על האיזון בדרכים אחרות כדי לענות על הדרישות היומיות שלך. זה אף פעם לא רעיון טוב לשלול את הגוף של חלבון או סיבים של כל חומר מזין לצורך העניין. אחת הדרכים המומלצות, הינה סדנת ניקוי רעלים בה מלמדים אתכם כיצד לאכול בריא, מהו אורח חיים בריא והטמעת הרגלי דיאטה נכונים לכל החיים.

 

יצירת הרגלים בריאים לאורך זמן תייצר את התוצאות הטובות ביותר

הבחירה הטובה ביותר היא תכנית ניקוי רעלים לטווח ארוך. תוכנית שתתן לך להתמקד ביצירת הרגלים בריאים באמצעות מתינות ולא רק הימנעות מקבוצת מזון, חיתוך פחמימות, או ממתיקים, וכו. אורח חיים בריא נולד מתוך אוסף של הרגלים בריאים, ויצירת הרגל חדש לוקח זמן. אם אתה מתכנן שינוי באורח החיים שלך או ירידה במשקל עם תוכנית שאתה לא יכול לממש במשך שארית חייך, אתה הגדרת את עצמך על מסלול לכישלון…

שתיית נוזלים-מים, ירקות ומיץ פירות, תה צמחים – נטילת ויטמינים או תוספי מזון יכולה לעזור להגביר את המערכת החיסונית ולשמור על הגוף שלך במצב מאוזן, וכן, תרגול יוגה, טאי צ 'י ומדיטציה הוכחו כפעילות היכולה לעזור לווסת את הלחץ ואת רמות האנרגיה בגוף.

 

אנשים צריכים להתייעץ עם מומחה לפני תחילת תכנית DETOX ביתית

לפני תחילת טיפולים detox בבית, מומלץ כי אלה מחפשים ברצינות גמילה ורוצים לשפר את הבריאות הכללית שלהם ילכו לקבל ייעוץ מקצועי לצרכים שלהם  כך שהם יוכלו באמת לגלות את השורש של הסימפטומים שלהם ולקבל את משטר הטיפול הטוב ביותר עבורם.

 

הגוף שלך כבר מתוכנן באופן טבעי לבצע DETOX לעצמו

הדבר החשוב ביותר שיש לזכור בנוגע לניקוי רעלים בריא, הוא שלא צריך ללכת על דיאטה מיוחדת לניקוי המסלול העיכולי שלך, זה התפקיד של האיברים שלנו כי הגוף שלנו כבר מתוכנן להילחם ולחסל את הרעלים שהוא פוגש, עם הכבד שלנו, העור, מערכת השתן, מערכת העיכול עוזרים כל הזמן לטהר את הגוף שלנו באופן טבעי.

 

דיאטה מאוזנת ובריאה תעזור לגוף שלך יותר מאשר תהליך ניקוי רעלים חד פעמי

הדרך הטובה ביותר להגן על הגוף מפני רעלים? "אכלו דיאטה עשירה במזונות שיכולים לשמור על מערכת העיכול ואיבריכם בריאים, הזינו את הגוף שלכם כך שהוא מוכן לחיים המודרניים: פירות, ירקות, חלבון באיכות גבוהה, פחמימות עשירות בסיבים, שומנים בריאים, ויטמינים ומינרלים , phytonutrients, ופרוביוטיקה.

 

גירושין בהליך גישור או בבית המשפט – מה עדיף?

בפני זוגות מתגרשים במדינת ישראל עומדות, שתי אפשרויות עיקריות להתגרש באופן פורמאלי: הדרך הראשונה היא הדרך השכיחה והמוכרת של גירושין לאחר התדיינות ארוכה בבית המשפט. השיטה השנייה היא גירושין בהליך גישור גירושין. ההבדלים בין שתי השיטות גדולים ומשמעותיים. במאמר קצר זה אבקש לסקור את ההבדלים המשמעותיים ביותר בין שתי הדרכים ולחדד את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות.

גירושין בהסכמה בבית המשפט מתאפיינים בשיח מלחמתי ותוקפני המתבצע על ידי עורכי דינם של הצדדים אשר מתוקף תפקידם, מנסים למקסם את ההישגים אותם יקבל הצד אותו הם מייצגים על חשבון הצד האחר. ראיית העולם בניהול הליכי גירושין בבית המשפט היא ראיית עולם תחרותית. ראיית עולם הגורסת שככל שצד אחד יקבל יותר כך הצד השני יקבל פחות. ברם, כאשר ראיית עולם זו חודרת למערכות יחסים ארוכות טווח ובעיקר בכאלה בהן מעורבים ילדים, נוצרת תחושה של חוסר הוגנות אשר תמשיך ללוות את ההורים הגרושים גם שנים לאחר הגירושין הפורמאליים. נקודות המשבר הגדולות העתידיות אצל זוג שהתגרש בגישה תחרותית ומלחמתית יתרחשו בכל פעם שיתגלעו חילוקי דעות בין ההורים סביב נושאים קרדינליים שלא טופלו או שטופלו בצורה שגויה בהסכם הגירושין. הליך גישור גירושין מונע את המשא ומתן התחרותי בעזרת ניהול שיח משתף המתקיים בהליך גישור. ניהול מו"מ בגישה משתפת היוצאת מנקודת ההנחה שבסופו של דבר רק כאשר שני הצדדים ירגישו מנצחים, יהיה אפשר לסיים את המחלוקות ולהמשיך הלאה. גישה זו נחוצה בעיקר כאשר יש ילדים משותפים אשר ההורים יידרשו לגדל בשיתוף פעולה גם לאחר הגירושין. השיח המשתף המתקיים בחדר הגישור, עוזר להסיר חסמים ולהפיג מתחים. השיח המתקיים בעזרת מגשר גירושין עוזר לשני הצדדים לשוחח ביניהם ללא פילטרים מיותרים ותוך פתרון מיידי של אי הבנות אשר עלולות להעצים את הפחדים והכעסים. נקודה זו מהווה יתרון גדול לגישור מהזווית הרגשית מאחר והשיח הפתוח בין בני הזוג, מאפשר יצירת תקשורת חיובית גם לאחר הגירושין.

בעיקר כאשר לבני הזוג המתגרשים, יש ילדים משותפים, הם אינם יכולים להרשות לעצמם שלא לבסס ביניהם תקשורת טובה וברורה. חוסר יכולת לתקשר באופן בסיסי ושוטף, בין ההורים עלול לייצר נכויות רגשיות לילדים ועלול לפגוע ביכולתם לייצר ולבסס קשרים עם בני זוג חדשים בעתיד. כאשר הליך הגירושין נעשה באמצעות מתווכים וללא קשר ישיר בין ההורים, עלולה להתקבע צורת התקשורת הבעייתית גם לאחר הגירושין. מאידך בהליך גישור גירושין מושם דגש רב על הצורך לייצר מנגנוני תקשורת חדשים בין ההורים המתגרשים במקום אלו שכשלו במהלך נישואיהם. ההתייחסות בגישור גירושין לזוג המתגרש, היא כאל שותפים שמחליטים לשנות את דרכי הפעולה ביניהם ולגבש דרכים טובות יותר לניהול החברה, דהיינו הילדים המשותפים.

מחקרים רבים הוכיחו שכאשר הורים מתגרשים בדרך מכבדת ומשתפת ומצליחים לנהל דיאלוג ברור גם בעתות המשבר, הם הופכים להורים מעורבים ומשפיעים יותר. יתר על כן גם ילדיהם של ההורים המתגרשים מצליחים להתמודד בצורה טובה מאוד עם הגירושין ורואים בהם מצב טבעי ולגיטימי בתוך זמן קצר באופן יחסי. כל אלו מוכיחים שבכל הקשור להליכי גירושין טוב יעשו הורים מתגרשים, אם בטרם הם פונים לצעדים לוחמניים זה נגד זו, ייטב אם יפנו להליך גישור גירושין ויחסכו עוגמת נפש ופגיעה בהם ובילדיהם.

 

נדב נישרי, מגשר מומחה בגישור גירושין

למי מתאים טיפול באומנות

הוא נחשב לאחת משיטות הטיפול של העת האחרונה, שיטת טיפול חדשנית יחסית המיועדת לצעירים ולמבוגרים כאחד. טיפול באומנות, השייך לתחום הפסיכותרפיה, מנצל את כוחה הרב של האומנות עצמה, של היצירה, כמקום לביטוי עצמי. כפי שקורה לא אחת במסגרת של קורס ציור, שיכול לשמש כתרפיה בפני עצמה עבור רבים, במהלך הטיפול משתמש המטופל בכלי האומנות השונים כדי לבטא את רגשותיו החבויים, כדי להביע את עצמו באופן קצת אחר, ושלא דרך המילים. את הטיפול באומנות מעבירים מטפלים מומחים בעלי הכשרה, מטפלים מנוסים בעלי תארים.

כיצד זה עובד

כמו כל קורס ציור, במסגרתו מקבלים המשתתפים כלים שונים וגם חומרים שונים ליצירה, לציור, כך גם קורה במהלך הטיפול באומנות. מטרתו העיקרית של הטיפול היא לסייע למטופל לשפר את איכות החיים שלו, תוך ניצול כלים אומנותיים שונים שיעזרו לו להביע את עצמו ולהעלות את הקשיים שמטרידים אותו במהלך היום יום. בעזרת היצירה, אותה מבצע המטופל מול המטפל עצמו, עולות החרדות, עולים הקשיים, עולים נושאים שונים שמעסיקים אותו וכל פרמטר אחר, העשוי להיות קשור אל העבר או אל ההווה שלו (חוויות שצבר, משברים ואפילו טראומות). הטיפול באומנות, כמו קורס ציור, מתמקד בסמלים לא מילויים, בצבע ובצורה, המהווים תחליף למילים. אלה יכולים לבטא קשיים בתחומים שונים, כמו קשיים חברתיים, קשיים פיזיים, קשיים רגשיים וגם קשרים קוגניטיביים.

גישות שונות בטיפול באומנות

ישנן מספר גישות לטיפול באומנות, כשלכל גישה מאפיינים אחרים. הגישה הראשונה מתייחס אל האמנות ככלי טיפולי בפני עצמו ואל תהליך היצירה כתהליך מרפא. הגישה השנייה שמה דגש רב מאד על הקשר שנוצר במהלך הטיפול בין המטפל למטופל ומתייחסת אל האומנות ככלי בלבד ולא כאל העיקר. הגישה השלישית מתייחסת אל יצירת האומנות שאותה מבצע המטופל כאובייקט נוסף, עליו משליך המטופל את כל קשייו ורגשותיו. בעזרת אובייקט זה יכול המטופל לשנות את סגנון חשיבתו וגם את האופן שבו תופס דברים בסביבתו (הקרובה או הרחוקה) ובחייו. כל אחת מגישות אלו כולל שימוש בכלים אומנותיים שונים – ציור, פיסול, צילום ועוד, ומנצל את האופי המיוחד של התחום כדי לאפשר למטופל לחוש בנוח, ליהנות מסביבה לא מאיימת. התהליך שמתקיים בטיפול הינו תהליך טבעי, המובל לעיתים על ידי המטפל ולעיתים, ברגעים מסוימים, גם על ידי המטופל עצמו.

למי זה מתאים

טיפול באומנות נועד לגרום לשינוי, להתפתחות וגם לצמיחה. זהו כלי טיפולי מיוחד, הכולל שימוש בחומרים מגוונים ובשיטות שונות של אומנות, וזאת על ידי יצירת סביבה בטוחה ומאפשרת. טיפול באומנות יכול לסייע במצבים שונים: במקרים של פוביות למיניהן וחרדות שונות, כטיפול בטראומות ילדות או טראומות אחרות, במקרים של כעסים וגם התפרצויות זעם, במקרים של הערכה עצמית נמוכה, הפרעות שינה, הפרעות קשב וריכוז וגם במקרים של דיכאון ואפילו ביישנות.

כמו אש בשדה קוצים: מתי חרדה הופכת לבעיה?

מאת: אילנה סובול, MA, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית-התנהגותית

מהכותרת תוכלו להבין שחרדה כשלעצמה אינה בעיה. כמו אש, היא יכולה להועיל ואף להיות חיונית לקיום שלנו: היא מזהירה אותנו מפני סכנות, מאפשרת לנו להיערך למצבים מסוכנים שעדיין לא התרחשו, להפחית את הנזק שלהם ואף למנוע אותם.

חרדה ניזונה מפחד (הם לא היינו הך למרות שאנשים נוהגים לערבב את שני המושגים). פחד ממוקד במשהו ספציפי – למשל לחלות במחלה קשה, לאבד אדם אהוב, להיראות באור מגוחך בעיני אחרים. יש פחדים מחיות וחרקים, מבני אדם לא מוכרים, בעלי סמכות ועוד. החרדה מתקיימת בגלל הפחד אך כשחווים אותה לא בהכרח זוכרים את הפחד. דרושה מיומנות ולעתים עזרה מאיש מקצוע כדי לזהות אותו וכשמצליחים לזהות ולהפחית אותו, החרדה תפחת אף היא.

מכאן אפשר להבין שחרדה אינה תופעה שמתקיימת בזכות עצמה, היא ביטוי חיצוני של פחד.

מהו פחד?

פחד הוא הערכה של מצב, אובייקט או נסיבות כמשהו מסוכן בפועל או שיכול להיות מסוכן. הערכה זו יכולה להיות נכונה ומציאותית אבל גם שגויה ומופרזת.

מהי חרדה?

היא מורכבת וכוללת סדרה של תגובות המתרחשות בכמה מישורים – הגופני, הרגשי, ההתנהגותי וכמובן הקוגניטיבי (מחשבתי). כך זה עובד:

סימנים גופניים יכולים להיות דפיקות לב חזקות או הלמות לב (פלפיטציות), קוצר נשימה ונשימה מהירה, כאבים או לחץ בחזה, תחושת חנק, סחרחורת, בחילה, כאבי בטן, שלשולים, רעידות, עקצוץ או העדר תחושה בזרועות והרגליים, חולשה, חוסר יציבות ועילפון, שרירים מתוחים ונוקשות בגוף, יובש בפה. התחושות האלו מוכרות לכל אדם כשהוא ניצב מול התמודדות עם משהו שהוא חווה כמאיים – ראיון עבודה חשוב, בחינה, שיחה קשה ועוד.

סימנים חשיבתיים (קוגיטיביים) יהיו בצורת מחשבות בסגנון של פחד מלאבד שליטה ולא להיות מסוגלים להתמודד; פחד מפגיעה בגוף או מוות; פחד מלאבד את השפיות; פחד משיפוט שלילי מצד אחרים; תמונות, מחשבות וזיכרונות מפחידים; תפיסות שדברים לא קורים באמת, ניתוק; בעיות ריכוז, בלבול והסח הדעת; היצרות של תשומת הלב, ציפייה להופעה של איום כלשהו; פגיעה בזיכרון; קושי לחשוב בהגיון, אובדת אובייקטיביות. למרות האמירה של אנשים מסוימים שהם מתפקדים הכי טוב תחת לחץ, כשהלחץ גדול מספיק, התוצאה היא דווקא פגיעה משמעותית בתפקוד. תלחיצו מישהו מספיק והוא יתקשה להתמודד גם עם פתרון של תרגיל בחשבון של כיתה ג'.

סימנים התנהגותיים יתבטאו בניסיון עיקש להימנע מכל מה שמעורר איום, בצדק או שלא בצדק; בריחה, יציאה מהירה מהמצב; חיפוש של מקום מבטחים, ניסיונות הרגעה; חוסר מנוחה, הליכה עצבנית הלוך ושוב; היפרוונטילציה (סוג של נשימה מהירה שמופיעה בזמן חרדה וגורמת לריכוז גבוה מאוד של חמצן בדם); קיפאון, העדר יכולת לזוז; קושי לדבר. כשאדם נמצא במצב שמעורר רמות מספיק גבוהות של חרדה, הוא ירצה לא להיות שם בכל דרך שעומדת לרשותו.

סימנים רגשיים יהיו הרגשה של עצבנות, מתח; רגשות של פחד, איום, איימה; דריכות, נטייה לזנק בבהלה מכל רעש, תנועתיות עצבנית; חוסר סבלנות, תסכול.

קשה לומר שחרדה היא חוויה נעימה או נייטרלית ולא כבדי – היא נועדה לא לאפשר לנו להתעלם ממשהו ולהירדם בשמירה. כל ההוויה שלנו נערכת להתמודד עם איום כלשהו ולמנוע את האסון שהוא עלול להמיט עלינו. רק שבדרך כלל האיום לא מתממש וכל שנמצא הוא אותה חרדה שמסרבת להשתכנע שאין סכנה.

הסיבה לכך היא שחרדה עוסקת במשהו שעדיין לא קרה והאופן בו היא מתנגנת בראשנו הוא באמצעות אמירות של "ומה אם?" והתשובות לרוב עוסקות בתסריט האיום ביותר שאפשר להעלות על הדעת. האפשרות ששום דבר נורא לא יקרה לא נראית סבירה לאדם שנמצא בחרדה.

עם זאת תיאורטיקנים שמנסים להבין תופעות אנושיות גורסים שהימצאות החרדה במאגר הגנים שלנו היום הוא הוכחה להיותה כלי חיוני להישרדות שלנו לאורך שנות האבולוציה הרבות. חרדה ידעה לשמור עלינו וכיוונה אותנו לפתור בעיות עוד לפני שהופיעו ולשמור על עצמנו ועל מי ומה שיקר לנו. בזכותה אנחנו כאן.

עם זאת יש מצבים שבהם חרדה יכולה להפוך לבעיה. במקום לתמוך בתפקוד שלנו, היא יכולה לפגוע בו, להשפיע עליו לרעה.

איך יודעים? הנה כמה סימנים לקחת בחשבון כשאתם מתלבטים לגבי החרדה שלכם ושוקלים לקבל עזרה מקצועית. ככל שיש יותר סימנים, כך מתחזקת ההנחה שהחרדה שלכם הפכה לבעיה.

עוצמה

כולם מכירים את רגש החרדה (מלבד הפסיכופטים, שלהם הרגש הזה זר כך טוענים מומחים לנושא). הבעיה מסתמנת כשעוצמת החרדה עולה נוכח דברים שאצל רוב בני האדם לא היו מעוררים חרדה כל כך גבוהה. אנשים יכולים להיות בחרדה ממגוון סיבות – לדבר עם אדם זר, לגעת בדלת של שירותים ציבוריים, מעליות ועוד אינסוף סיבות. אם אתם מוצאים את עצמכם בחרדה עזה במצבים מסוימים בעוד שאנשים סביבכם לא מגיבים באופן דומה, יש כאן משהו לבדוק.

משך

חרדה בעייתית נוטה להישאר בשטח יותר זמן – שעות וימים שלמים, בעוד שחרדה רגילה שיכולה לחלוף אחרי כמה דקות. אם אתם מוצאים את עצמכם במצב של דאגה בלתי פוסקת, מחשבות טורדניות שאינן מרפות, סימן זה חלק עליכם.

הפרעה

חרדה הופכת לבעיה כשהיא מפריעה לתפקודים הרגילים שלכם בחיים: עבודה, לימודים, אירועים משמעותיים, השקעה בעצמכם באמצעות שעות פנאי, מערכות יחסים חשובות וכו'. יש אנשים שאצלם ההפרעה ממוקדת בתחום מסוים בלבד ויש כאלה שהיא מצליחה להשפיע על כל תחום בחייהם. ככל שהחרדה הצליחה להשתלט על יותר תחומים בחייכם ולהכתיב לכם איך לחיות ולהיות בהם, כך היא יותר בעייתית.

חרדה בהפתעה: התקף חרדה או פאניקה

זהו אולי אחד המופעים המפחידים ביותר של החרדה – היא מציפה בבת אחת, לכאורה ללא סיבה נראית לעין ויוצרת תגובות פיזיות חזקות עד שמי שחווה אותן סבור הרבה פעמים שהוא הולך למות, לקבל התקף לב או להשתגע. בעיה נלווית אך מהסוג שנשאר אחרי התקף החרדה או הפאניקה, הוא הפחד לקבל התקף נוסף. העובדה שאיש לא יודע מתי יגיע ההתקף והיכן, גורמת לאנשים לתכנן ולעצב את חייהם כך שבמידה ויקבלו את ההתקף לא יהיו חשופים לעיני זרים למשל. כדי לספק את הדרישה הזו של החרדה, יש שמצמצמים את חייהם מאוד וחוששים להתרחק מהמקומות המוכרים כמו מקום העבודה, המכולת השכונתית והבית. במקרים קיצוניים אדם שסובל מהתקפי חרדה יחיה בתוך דלת אמותיו ולא ייצא מפתח הבית אלא במקרים נדירים ותוך סבל רב (זהו מצב הקרוי אגורפוביה או פחד ממקומות פתוחים). כמובן שהבעייתיות של החרדה בתיאור שלהלן בולטת במיוחד.

הכללה

הכללה עובדת באופן דומה להתפשטות אש אם כי לאט יותר – החרדה מתמקדת בהתחלה באובייקט או נושא מסוים ועם הזמן היא מוצאת את דרכה לנושאים נוספים, במעגל שהולך ומתרחב. למשל אדם שקיבל התקף חרדה בקולנוע והחל להימנע תחילה מללכת לקולנוע אך בהמשך הוא נמנע מללכת לקניונים ואז גם לאירועים משפחתיים כי בכל המקומות האלה הוא לא היה רוצה לקבל התקף חרדה. כמובן ככל שמניחים להכללה לעשות את שלה, היקף ההפרעה של החרדה לחיים מתרחב.

חשיבה קטסטרופלית

אופן החשיבה של החרדה מתחיל במילים "ומה אם?" ועד מהרה מגיעות התשובות, שלרוב מציעות את האופציות האיומות ביותר שאפשר להעלות על הדעת ויציאה מתוך הנחה שהסיכוי שדווקא האופציות האיומות יתממשו הוא גבוה במיוחד (זאת בניגוד כמובן למה שקורה במציאות). למשל אדם שסובל מדאגנות יתר ומגלה שאחד הילדים הבוגרים שלו לא יצר קשר כבר שעתיים, משוכנע שהילד וודאי נהרג בתאונת דרכים ומתחיל להתקשר אליו ללא הרף בעוד שהמציאות היא שהילד היה בשיעור באוניברסיטה שאחריו ישב בקפיטריה עם חבריו ושכח להגביר את עוצמת הטלפון הנייד. אירוע כזה יכול לקרות לכל אחד פה ושם, אבל כשזה הכלל ולא היוצא מהכלל, הסבל והעומס על אותו אדם הוא רב ותהיה לו השפעה רחבה הן על רווחתו הנפשית והן על בריאותו הפיזית.

הימנעות

הימנעות היא בת הברית הנאמנה של החרדה. כחלק מניסיון לשלוט ברמות החרדה או לסלק אותה, אנשים שסובלים ממנה מאמצים סגנון חיים שבו הם לא יתקלו בשום דבר שעלול לעורר אותה. זה אומר מצבים שונים (מקומות הומי אדם, מוסדות ממשלתיים וכו'), בני אדם מסוג מסוים (זרים, בעלי סמכות וכו') או אובייקטים (מעליות, חרקים וכו'). המגוון הוא אינסופי ותלוי בפחדים הספציפיים של כל אחד. הימנעות במובן הזה היא חרב פיפיות: היא מפחיתה את החרדה בטווח הקצר אבל משמרת אותה לטווח הארוך, כהפרעת חרדה אשר מצמצמת את הפעילות של האדם בחייו. הצמצום הזה יכול להימשך שנים ארוכות וללא טיפול, כל החיים.

אובדן שלווה

אנשים שסובלים מהפרעות חרדה שכחו מזמן את הרגשת הבטחון והשלווה ואם הם מתנסים ברגשות אלה, הם לא נשארים זמן רב. החוויה השכיחה שלהם היא חיים על הקצה, עצבנות ודריכות. קשיי שינה הם בעיה שכיחה מאוד אצל אנשים אלה.

 

אחרי רשימה כזו חייבים מסר אופטימי והמסר הוא שיש היום כלים שזכו לתמיכה מחקרית שיכולים לשחרר את הסובלים מחרדה, מהכבלים שהיא כרכה סביבם. במידה ויעיזו ליישם עקרונות מסוימים, יוכלו לחזור לחיות חיים נורמליים.

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית הוכיחה את עצמה ככלי יעיל למיגור ההיבטים הבעייתיים של החרדה. קצב ההתקדמות תלוי אך ורק באדם עצמו – עד כמה יהיה מוכן להמרות את פי החרדה ולחיות את חייו מתוך מניעים אחרים, שיותר קרובים למי שהוא באמת.

מקורות השראה –

Anxiety disorders and phobias: a cognitive perspective. Front Cover. Aaron T. Beck, Gary Emery, Ruth L. Greenberg. Basic Books, 1985

 

The Anxiety and Worry Workbook: The Cognitive Behavioral Solution by David A. Clark, Aaron T. Beck, 2009

למי מתאים טיפול קוגניטיבי התנהגותי

בעת ההחלטה לפנות לטיפול פסיכולוגי, השאלה הראשונה שכדאי לשאול היא: "מה אני רוצה להשיג בטיפול". שאלה זו היא בעלת חשיבות רבה כיוון שניתן לחלק בהכללה גסה טיפולים פסיכולוגים לשני סוגים: טיפולים רחבים ומעמיקים וטיפולים ממוקדים בבעיה. טיפול דינאמי הוא הטיפול הידוע ביותר, בו המטפל והמטופל לא עוסקים בהכרח בנושא ספציפי וזמן הטיפול ממושך על מנת לאפשר שינוי מעמיק . המטופל יכול להביא לחדר כל נושא שיבחר, מטרת הטיפול אינה שינוי ספציפי אלא הפחתת סבל, תחושת חוסר משמעות ונושאים נוספים שמטרידים את האדם, הבנה טובה יותר של עצמו וחוויה רגשית שונה שתסייע לתקן דפוסים שונים הפוגעים בו ונוצרו בעקבות חוויות שעבר בחייו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

בניגוד לטיפול דינאמי, טיפול CBT או בעברית – טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא טיפול קצר וממוקד בבעיה ספציפית. טיפול CBT נועד להקנות למטופל כלים להתמודד עם קשיים שפוגעים באיכות חייו כיום ולאפשר לו להתנהל בדרך אחרת. הכלים שנרכשים הם שני מישורים: מחשבתי (קוגניטיבי) והתנהגותי.

בחלק הקוגניטיבי של הטיפול האדם לומד לזהות בעזרת המטפל דפוסי חשיבה שיוצרים או מחריפים את הבעיה שהוא סובל ממנה ולסגל דפוסי חשיבה אחרים, פחות קיצוניים ומוטים. ניקח לדוגמא אדם הסובל מדיכאון ומבקר עצמו באופן תדיר על פעולותיו ועל תכונות אישיות שלו. בחלק הקוגניטיבי של המחשבות הוא יבדוק יחד עם המטפל אם יש למחשבות אלו מטרה לדעתו (למשל "חשוב שאדע את האמת", "אם אכיר בטעויות שלי אוכל להיות טוב יותר"), כיצד הן משפיעות על מצב רוחו לרעה, ואיך אפשר לראות את המציאות ואת עצמו בדרך ריאלית יותר (למשל "לא הצלחתי להתקדם בפרוייקט בעבודה כפי שרציתי" בניגוד ל"אני כישלון מוחלט").

בחלק ההתנהגותי נבחנות התנהגויות שונות שהאדם עושה כדי להתמודד עם הבעיות המטרידות איתו, מאותרות התנהגויות שמחריפות את המצב והוא לומד איך להתנהג בדרך שתועיל לו. אדם עם חרדה חברתית למשל, עלול להימנע מפעילויות שונות מתוך מחשבה שהוא לא יצליח לתפקד וכתוצאה יהיה חשוף לביקורת ולעג שיפגעו בו קשות. בפועל, הימנעות זו מונעת ממנו לראות שאם היה מתפקד למרות החרדה, היא הייתה דועכת בהדרגה והוא היה מצליח לתפקד טוב מכפי שחשב.

שילוב הכלים מאפשר לסובלים ממגוון הפרעות וקשיים להתמודד עמן בצורה טובה יותר ולצמצם את השפעתן המזיקה על חייהם בתוך זמן קצר של מספר חודשים אם אין קשיים מורכבים יותר ברקע המחייבים התייחסות נפרדת.

למי טיפול CBT מתאים?

טיפול CBT  מתאים לאנשים המתמודדים עם בעיות ספציפיות. רשימה חלקית כוללת חרדה חברתית, התקפי חרדה, הפרעת חרדה כללית, OCD (הפרעה טורדנית כפייתית), חרדת בריאות (היפוכונדריה), דיכאון, פוסט טראומה, התקפי זעם ופחדים ספציפיים. בנוסף, טיפול זה מתאים לשינוי דפוסים המקשים על האדם כמו דחיינות או קושי באסרטיביות.

הטיפול מתאים למבוגרים ולילדים הנמצאים בשלב בו יש להם די הבנה ובגרות כדי לבצע עבודה לשינוי הקשיים עמם הם מתמודדים. כשהקושי הוא אצל ילדים צעירים יותר הטיפול הוא עם ההורים, כשהם מונחים כיצד לסייע לילדם.

טיפול זוגי – השיטות המובילות

חיי הזוגיות מספקים לנו הזדמנויות רבות ללמידה. השיתוף המתמשך של אדם נוסף בחיינו דורש מאתנו לכבד, לשתף, לתמוך ולהקשיב, ובתמורה לקבל יחס דומה מאותו אדם. לאורך השנים, ככל שעוברים עלינו שינויים ותהפוכות, השותפות הזאת עומדת בפני אתגרים לא פשוטים והדרישות שהיו בתחילה פשוטות עשויות להפוך לקשות יותר. טיפול זוגי נועד להעניק לזוג את האפשרות לבחון האם הם רוצים להישאר יחד, ואם כן, לעזור בשיפור היחסים זוגיים. טיפול כזה מתאים לכל זוג שמתלבט ומתקשה בסוגיות של חיי הזוגיות, ומאפשר לשני בני הזוג ללמוד יחד על הקשר ולחזק אותו. כיום טיפול זוגי ניתן לקבל גם דרך רשת האינטרנט. לפניכם כמה מהשיטות המובילות לטיפול זוגי:

טיפול זוגי ממוקד

בעזרת תהליך ממוקד של טיפול זוגי תוכלו ליהנות ממערכת יחסים אמיתית ומנצחת לאורך שנים. הטיפול יכול לשלב ידע מקצועי וכלים רבים כך שניתן לאתר במהירות את שורש הבעיה במערכת היחסים. תוצאות ניתן כבר לראות אחרי המפגש אחד. טיפול זוגי קצר מועד יכול להיות בין 8-12 מפגשים.

 

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי זוגי נערך בשיחות עם שני בני הזוג יחד ולעתי מתקיימות גם פגישות בנפרד. יש מגוון של גישות לטיפול הפסיכולוגי וכדאי לבחור את המתאימה ביותר לצרכים ולאופי של בני הזוג. הגישה הפסיכו דינאמית מתמקדת בתת מודע ולכן המפגשים יעסקו בעיקר בבירור של התנהגויות בעבר, במערכות היחסים השונות עם ההורים, החברים ובני הזוג הקודמים. הגישה הקוגניטיבית ההתנהגותית תומכת בטיפול קצר מועד שמתמקד בשינוי דפוסי התנהגות הגורמים לקושי במערכת היחסים, כמו דפוסי התקשרות בין בני הזוג. בנוסף, ניתן להזכיר גם את הגישה האקזיסטנציאליסטית, שמתמקדת באחריות האישית של הפרט על בחירותיו ומכוונת אותו לקחת אחריות זו ולהפחית בהאשמת אנשים קרובים, כמו בן הזוג.

שיטת אימגו

שיטת אימגו רואה ביחסים הזוגיים כמייצגים את מערכות היחסים הראשוניות שלנו בילדות, על הדברים הטובים שהיו בהן ועל הדברים הקשים שחווינו בהן. טכניקת הטיפול מתמקדת ביצירת דיאלוג מודע בין בני הזוג, שבו הם נחשפים לקשייו של כל אחד מהם וכך הופכים להיות קשובים יותר זה לזה. בפגישות הם לומדים להקשיב באופן פעיל, להביע אמפתיה ולהיות סלחניים יותר להתנהגות מסוימת של בן הזוג. בבסיס הטיפול בשיטת אימגו עומדת ההנחה שאם בני הזוג יבינו מה עומד מאחורי התנהגותו של כל אחד מהם, הם יוכלו לנהל מערכת זוגית טובה ותומכת יותר.

אימון זוגי

שיטת האימון הזוגי פועלת במישור מעשי בחיי היומיום. מטרת האימון היא לזהות את דפוסי הפעולה השליליים של בני הזוג ולשנות אותם לכיוון חיובי. במסגרת האימון, מקבלים בני הזוג משימות שיסייעו להם בהתמודדות מוצלחת עם סוגיות אמיתיות מחיי היומיום. כך, תהליכי קבלת החלטות, כמו למשל בחירת משכנתא או החלטה על יציאה ללימודים של אחד מבני הזוג, יעשו ללא המתחים שהיו אופייניים בעבר.

טיפול באמנויות

דרך יצירה במגוון צורות של אמנות, כמו ציור או פיסול, בני הזוג לומדים זה על עולמו של זה. לפי השיטה, גם ביצירות עצמן וגם בדרך העשייה שלהן, ניתן לראות את הדרך שבה בני הזוג מתקשרים וכיצד הם רואים עצמם בתוך מערכת היחסים. במקביל לעבודה היצירתית נערכת שיחה וניתוח של העבודות.

ייעוץ פילוסופי

ייעוץ פילוסופי אינו מוגדר כטיפול, אלא ככלי לפתרון שאלות שונות על סוגיות החיים. היועץ ינסה לברר מה השאלה המרכזית העומדת בפני בני הזוג וימצא מקורות פילוסופיים שעוסקים בה ושיכולים להבהיר אותה. למרות שייעוץ כזה לא עוסק בפתרון של בעיות בזוגיות, הוא יכול לתרום להבנה רחבה יותר של הבחירות של בני הזוג ושל מה שהם יכולים לעשות בנוגע לבחירות אלה. ייעוץ זה ניתן על ידי בעלי תארים מתקדמים בפילוסופיה שבקיאים בהוגים שונים ויכולים למצוא את הטקסטים המתאימים לכך.

טיפול דרך הרשת

באתר "בנפשי" ניתן לקבל מגוון של טיפולים זוגיים, לפי הצורך והנטייה האישית של בני הזוג. הטיפול מתבצע בדרך כלל בשיחת וידאו-צ'אט משותפת, ולעיתים בשיחת צ'אט משותפת. תוכלו לפנות אל דף התחלת הטיפול שלנו, למלא את הפרטים והרצונות, ואנחנו נעזור להתאים לכם את הגישה והמטפל/ת הנכונים עבורכם.

לסיכום, ישנן שיטות רבות לטיפול זוגי וכל זוג צריך לבחור את המתאימה לו ביותר, לפי אופיו ולפי המצב בפניו הוא עומד. יש שיעדיפו טיפול מהיר לפתרון בעיה מסוימת ויש שיעדיפו טיפול ארוך יותר שילווה את חיי הזוגיות. בנוסף לטיפול זוגי מתמשך, קיימות גם סדנאות וקבוצות לחיזוק הקשר הזוגי. הן מתקיימות מדי פעם במקומות שונים בארץ, בהם אתרי נופש כמו בתי מלון באילת או בצפון, ויכולות לתרום רבות. וכאמור, בימנו לא צריך לצאת מהבית – אפשר לקבל את הטיפול דרך הרשת.

המשפחה עוברת למדינה זרה –איך מתמודדים

מאת שירה עומר, מ.א. בפסיכולוגייה ייעוצית, פסיכולוגית חינוכית מומחית.

במאמר "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" סקרתי את עיקרי ההבדלים בחיי משפחה העוברת למדינה זרה. בחלק זה אפרט המלצות מעשיות שיסייעו לכם "לעבור את זה" בצורה טובה יותר. את ההמלצות אסקור בשני חלקים- לפני ואחרי המעבר.

אתם ההורים מכירים הכי טוב את התא המשפחתי שלכם ויודעים מה עשוי לסייע לכם ולילדכם בשעת מצוקה או משבר. מכוונות החשיבה כלפי פתרונות במקום שקיעה בקושי, לצד  עשייה אופרטיבית  יאפשרו לכם לחזק את תחושת השליטה בחייכם, שבאופן טבעי מתערערת במקום חדש.

לפני המעבר:

לדבר לדבר לדבר – דברו על המעבר הצפוי. קודם כל ביניכם ההורים, ולאחר מכן גם עם הילדים. העברת המידע לילדים כוללת בראש ובראשונה העברת מידע עובדתי- מתי עוברים, למה, איך, לאן. ככל שתדעו יותר מראש  על המקום אליו תעברו כך ייקל עליכם ועל ילדכם. למשל לרבות ממסגרות החינוך יש כיום אתרי אינטרנט ואפשר לראות את תמונות המורים והגננות ולהכירם. אפשר דרך תוכנות מיפוי מצולמות להראות לילדים את העיר/רחוב/בית בו אתם עתידים להתגורר ולהכיר את הסביבה הקרובה כבר מהארץ.

כבר מהארץ בידקו מה אתרי הבילוי והטיול הקרובים למקום מגוריכם, שם סביר שתבלו בסופי השבוע הראשונים לאחר המעבר ושתפו את ילדכם. ככל שתספרו יותר על המקום החדש והשגרה החדשה המיועדת – הדירה/בית בו תגורו, המרחק מבית הספר ותיאור חיי היומיום הצפויים, כך ייקל על הילדים להסתגל.

מתי מתחילים לדבר על המעבר? לאחר שהחלטתם לנסוע ואתם יודעים מתי הנסיעה צפויה. אל תחששו מלדבר על כך אפילו מספר חודשים מראש. במידה והמעבר נשמר בסוד נוצר באופן טבעי מצב בו אתם משוחחים בינכם, עם הוריכם או חברים על הנסיעה בלי שהילדים יודעים במה מדובר, ומתחילה לאפוף את הבית אוירה של סוד. סוד בדרך כלל הוא מטריד- מה מחביאים ממני? שואלים את עצמם ילדכם ועסוקים בפתרון הסוד מאשר בחיי היומיום שלהם. מומלץ לשלב את הנושא בשיחות המשפחתיות היומיומית. למשל. ילדכם חוזר ומספר כמה רעש היה היום בכתה. אפשר לאמר לו- "בכתה שתלמד בה שנה הבאה, יש רק 20-25 ילדים בכתה יהיה לך פחות רעש ובלגן". משפט זה מאפשר לכם לתאר את המציאות החדשה בה יחיה ילדכם וכן העברת מסר של יתרון במעבר. כדאי לשלב בשיח המשפחתי "שיחות מכוונות מעבר" יותר ויותר, ככל שמתקרבים לתאריך הטיסה.

מסר אחיד לילדים– לצד העובדות גבשו ביניכם ההורים איזה מסר אתם רוצים להעביר לילדכם לגבי המעבר- בייחוד עבור הילדים המתבגרים, למה אתם עוברים למדינה חדשה, מה המעבר יתרום לכם כמשפחה וכיחידים (להתגבש, להכיר עולם, להתנסות בחוויות חדשות, להתעצם כלכלית- לכל משפחה הסבות שלה למעבר).

חשוב שהמסרים לגבי המעבר יהיו  אחידים וברורים משני ההורים. על מנת לצמצם את חווית הבלבול וחוסר איזון שילוו את ילדכם בתקופה הקרובה.

 

חישפו את ילדכם לשפה החדשה– על מנת שצליל השפה לא יישמע זר, כדאי לחשוף את הילדים לשפה החדשה. אפשר לחשוף אותם דרך שיעורים בשפה, או דרך סרטים (כיום סרטי DVD בדרך כלל מגיעים במגוון רחב של שפות מדובבות וכדאי לבדוק אם יש סרטים ב"שפה החדשה שלכם" ). גם אם הם לא מבינים את השפה (עדיין) אם יראו סרטים מוכרים בשפה החדשה- יוכלו ילדכם להתחיל להתרגל לצליל השפתי ולהתחיל לרכוש מונחים או מלים פשוטות

 

שתפו את הילדים בתהליך האריזה של – מומלץ לאפשר פרידה מחפצים אהובים ומוכרים שהחלטתם שלא יעברו איתכם, וכן לארוז חפצים שילדכם מרגיש כי הוא חייב לקחת איתו. לעתים אלה יהיו חפצים שלא הייתם חושבים עליהם אולם לילדכם הם משמעותיים רגשית מאוד. העשייה, האריזה מאפשרת לילדכם להבין בצורה מוחשית וקונקרטית את משמעות המעבר, בייחוד אם מעולם לא חווה מעבר של דירה. ניתן לשתף ילדים בכל הגילאים לתהליך זה אולם מומלץ כי ילדים צעירים (8 ומטה) יעזרו לכם בתהליך האריזה קרוב ככל האפשר למעבר.

כדאי לקחת מחדר הילדים פריט שיעבור גם לחדר הבא על מנת ליצור איזושהי תחושה של המשכיות. (תמונה קטנה שאהובה במיוחד על ילדכם, או מדבקות קיר)

ערכו מסיבות פרידה- ממשפחה, חברים וחברים של ילדכם.. מסיבות פרידה מאפשרות לכם לערוך פרידה מסודרת מהקרובים לכם, ובתהליך מקביל לקבל תמיכה מהקרובים לכם למהלך המעבר. התמיכה חשובה מאין כמוה. בקרוב מעגלי התמיכה הטבעיים לכם לא יהיו כה קרובים פיזית כפי שאתם רגילים, והקשר הקרוב והאינטימי יצטרך לעבור באופן פחות ישיר  דרך טלפון או דרך האינטרנט (מיילים או שיחות דרך תוכנת הסקייפ). מומלץ לשתף את המחנכים והגננות של ילדכם במעבר הצפוי ולבקש את שיתוף הפעולה שלהם בעריכת מסיבת פרידה מהילד לקראת המעבר. כדאי לשלב עריכת אלבום בו יהיו תמונות חברי הכתה/גן שיאפשרו לילדכם לשמר זכרונות מחבריו בארץ.

ייעוץ משפחתי מקצועי

ניתן ואף רצוי, להעזר במטפל.ת משפחתית מנוסה אשר יכולה לעזור כגורם נייטראלי חיצוני ובכך לנטרל התנגדויות טבעיות שיש לילדים אל מול הוריהם.

לאחר המעבר-

התאזרו בהרבה סבלנות– מעבר לא קורה ביום אחד. הפנטזיה שילדכם ילמד את השפה החדשה בשלושה חודשים או שהיותו שחקן כדורגל מוכשר תקרב אותו מידית לילדים בכתה/בגן תתפוגג במהירות. קליטה בתרבות זרה, ואם מדובר באירופה או ארה"ב- שלהן תרבות יותר קרה ומרוחקת, אינה קלה. כדאי מראש לשתף את הילדים כי בהתחלה לא יהיה קל. יקח זמן עד שילדים מתרבות ושפה אחרות יכירו באיכויות הייחודיות  של ילדכם (יכולת ציור מרשימה, יכולות ספורטיביות מעולות, כשרון חברתי, מנהיג מלידה).

רכישה של שפה חדשה אורכת זמן, לפחות שנה ולעתים יותר. ברכישה של שפה שני שלבים עיקריים: בתחילה הילד מתחיל לפתח הבנה של השפה ללא דיבור.  בשלב השני הילד "מפענח" את הדקדוק של השפה החדשה וכשאוצר המלים יהיה מספיק רחב אז יוכל להתחיל לדבר.

ושוב- לדבר לדבר לדבר– וכולם עם כולם- הורים בינם לבין עצמם, ומתן אפשרות לתת לילדים שלכם מקום להביע את עצמם ולשתף בחוויות שעוברות עליהם. לא פשוט לשמוע את הילדים שלכם מדברים על חוויות כמו דחייה חברתית, בדידות, שעמום וכשהם מגלים מצוקה. אולם אם לא תאפשרו להם לשוחח עמכם על המצוקה שלהם למי יפנו? חשוב להקשיב לילדים שלכם- לאפשר להם לדבר על התחושות שלהם, ולהכיל את תחושותיהם- החיוביות והשליליות. כך תוכלו לשמש לילדכם גורם משמעותי לתמיכה. עם המעבר ולאורך  החודשים הראשונים, ילדכם מוצפים חושית ורגשית בחוויות ומראות חדשים. על מנת לסייע להם לווסת את רגשותיהם- כדאי לנהל שיחה יומיומית . להלן הצעה לשאלות המכוונות לעיבוד החוויות היומיות:

–          איך עבר עליך היום?

–          איזה דבר טוב קרה לך היום?

–          איזה דבר חדש גלית כאן במדינה החדשה היום?

–          מה היה לא טוב היום?

שיחה קבועה, בזמן קבוע פחות או יותר (עדיפות כמובן לסוף היום) תאפשר לכם לדעת טוב יותר מה עובר על ילדכם, לזהות קשיים, וילדכם ירגיש את ההתעניינות שלכם בו והרצון שלכם להקשיב ולהיות חלק מעולמו.

שמירה על רציפות חיי המשפחה– הקפידו כי חוקים משפחתיים שסיגלתם בביתכם בארץ ימשיכו גם לאחר המעבר. הרצפיות תאפשר לכם ולילדכם לחוות יציבות בתוך התוהו ובוהו הראשוני עם המעבר. אם למשל נהוגה בביתכם שגרת ערב- ארוחת ערב, מקלחות, שהייה משותפת יחד לפני השינה (המתמלאת לעתים בתוכן של קריאת סיפורים), כיבוי אורות בשעה מסוימת למתבגרים- כדאי מאוד לשמר את השגרה. תתפלאו לגלות כי ילדכם יחפשו את החוקים, המבנה והמסגרת – מאחר ובכל שאר תחומי החיים (בעיקר בבית הספר ומבחינה חברתית) יש תחושה של חוסר בטחון, הרבה שינויים ואי יציבות.

צאו לטייל– במצב של מתח ומוטרדות לרוב יורד החשק והכוחות ליזום פעילויות משותפות. אולם מומלץ לא לשבת ולחשוב יחד כמה המציאות החדשה מורכבת.  אתם במצב ייחודי בו אתם יכולים להנות משני כובעים- מחד אתם תושבי המקום מאידך- עדיין אפשר להנות מהוויה של תייר! צאו לבלות, לטייל, לראות. כך תוכלו להכיר את הסביבה הקרובה אליכם ולצבור יחד כמשפחה חוויות חיוביות כבר מההתחלה .

יזימה חברתית– הרחיבו מעגלים חברתיים- כדאי ליזום מפגשים חברתיים בעבודה,  מפגשי כתה, להזמין את הכתה הביתה, להתקשר להזמין חברים.

רכשו מידע– אם גם אתם לא חיית אינטרנט מומלץ מאוד להכנס לפורומים של ישראלים שחיים בחו"ל. תוכלו לקבל הרבה מידע טכני על המעבר (בטוח לאומי, מסים וכו') וכן לגבי מסגרות חינוך לילדים , מקומות מועדפים למגורים ועוד.

ולסיום… מה הרווחנו?

הרחבת והעמקת התפקודים ההוריים— ההורות בחו"ל הרבה יותר אינטנסיבית. שעות הפנאי הרבות, תנאי מזג האויר, סוף השבוע הארוך ומיעוט יחסי של מעגלי חברה ומשפחה טבעיים- כל אלה מחייבים אתכם- ההורים להיות עם הילדים, והרבה. בנוסף אתם מקבלים על עצמכם תפקידים חדשים- אתם המורים לעברית- מקנים קריאה וכתיבה לילדים הצעירים, ספקי תרבות ישראלית ויהודית. אתם לוקחים פעיל חלק בניהול החיים החברתיים- וצריכים לייצר יש מאין קשרים חברתיים חדשים, ואם אפשר גם סביבה חברתית מקבילה גם בעברית.

לכידות משפחתית– הרווחנו משפחה מגובשת שלומדת לבלות אחד עם השני,  ולהינות אחד מהשני. הרווחנו מעורבות גדולה יותר וקשר קרוב ואינטימי עם הילד. המעורבות והקרבה משמשים בסיס איתן לקרבה ומעורבות גם כשהמשפחה בוגרת לאחר שנים רבות.

יצירתיות– והרבה.   בפתרון בעיות בהן נתקלים, במילוי הזמן המשותף, בפיתוח מסורת משפחתית חדשה לימי שישבת, וחגיגת החגים בייחוד במקומות בהם אין קהילה יהודית או ישראלית.

פתיחות לעולם, לתרבויות זרות ואחרות, ופיתוח חוויה של סקרנות כלפי התנסויות חדשות.

יכולת התגמשות – אם הצלחנו לעבור לארץ זרה, להסתגל להרגלים חדשים, מנהגי חיים אחרים, קצב חיים אחר וניהול המשפחה באופן חדש, משמע אנחנו גמישים. כולנו אוהבי שגרה וחוששים משינויים. אולם מי שחווה שינוי גדול, יודע כי כעת יש בו את היכולות והכוחות הנפשיים לעשות עוד שינוי. יכולת זו חשובה מאין כמוה להתמודדות בכל שלבי החיים.

"ואם אתה לא, לפעמים אתה לא…"

ואז אפשר לבקש לקבל עזרה. אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולמצוא את העזרה המתאימה לכם דרך האינטרנט.

מאמר נוסף בנושא – ההסתגלות לרילוקיישן

הסתגלות לרילוקיישן

'אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים'

מאת שירה עומר, מ.א. בפסיכולוגייה ייעוצית, פסיכולוגית חינוכית מומחית.

מעבר של המשפחה לחו"ל צופן בחובו חוויות  והתנסויות אישיות בעוצמה רגשית חזקה. חיי השגרה בארץ – מוכרים, ידועים, ברורים. כולנו מקטרים על החיים שלנו בלחץ, פקקים, תורים ארוכים, אנשים עצבניים. אבל -העצבים מוכרים, הפקקים שגרתיים והחיים בסך הכל על מי מנוחות. יום שישי בערב אצל ההורים, בשבת- נפגשים עם החבר"ה , וכך שבוע אחרי שבוע, שגרה!המעטפת המשפחתית , החברים שסביבנו, השפה המוכרת והשגרה הבטוחה שהשגנו בעמל רב בבית ובעבודה מאפשרים לנו לחוש מוגנים.

במעבר של משפחה לגור לחו"ל, יש יתרונות רבים לצד התמודדויות ואתגרים אישיים ,הוריים וחברתיים. הכנה טובה של המעבר ותכנון מקדים יאפשרו הסתגלות פחות קשה . למה הסתגלות פחות קשה ולא הסתגלות קלה? כי בתקופה הראשונה זה לא הולך להיות קל! המעבר טומן בחובו שינויים רבים , אולם בהמשך מובטחים רווחים אישיים, ומשפחתיים. (ולזה עוד נגיע בהמשך).

ההחלטה נעשתה והנה זה קורה- עוברים למדינה חדשה. בתקופה קצרה יחסית אנו נדרשים לעשות המון החלטות: לעזוב בית (למכור? להשכיר?), בן זוג אחד לרוב עוזב עבודה, ובמקביל יש למצוא בארץ לא מוכרת בית, מכונית, מקום מגורים, מקום עבודה, מסגרות חינוך לילדים. לכל אלו מתווספות ההתלבטויות- האם ללמד את הילדים את השפה החדשה מראש? מתי לספר על המעבר? מתי להיפרד ממקום העבודה? איך אורזים- האם משתפים ילדים בתהליך האריזה? ועוד ועוד…

המעבר למדינה החדשה מלווה גם בתחושת מתח וחששות- האם נסתדר, האם נצליח "לעשות את זה", ולגבי הילדים- מתלוות הדאגות – יש לבן שלי לקות למידה- איך יסתדר איתה בחו"ל בשפה זרה? בתי מופנמת וביישנית- איך תמצא חברות במדינה החדשה? הבן שלי כבר בן חמש עשרה, צמוד לחברים שלו ולא מסכים לנסוע, מה עושים? ושאלת השאלות- האם אנחנו גורמים להם נזק רגשי בלתי הפיך?

הבדלים בחיי משפחה בין החיים בארץ לחיים במדינה זרה

אנו משתמשים בששת חושינו לזהות ולמקם את עצמנו בסביבה. מעבר לכך אנו נעזרים גם באינטואיציות- החושים הרגשיים והחברתיים שלנו. באופן טבעי בתרבות אליה נולדתם ובה אתם חיים לאורך שנים האינטואיציות התקשורתיות ברורות וחדות. בארץ חדשה ובתרבות זרה, לפחות בשנה הראשונה, יש חשש תמידי כי הפרשנות שלנו לסיטואציות חברתיות אינה נכונה, בגלל הבדלי שפה ותרבות. פתאום אתם לא יכולים לסמוך על האינטואיציות שלכם, ותחושת חוסר הביטחון אינה קלה.

הסטאטוס "לחיות בחו"ל" שואב הרבה אנרגיה , לפחות בהתחלה. בהתחלה פשוט עסוקים בלחיות בחו"ל. החושים מתחילים להתרגל- לקולות, ריחות, טעמים, מזג אויר אחר. כלום לא אוטומטי- מתחילים מההתחלה.

הנה כמה הבדלים משמעותיים בחיי משפחה העוברת למדינה זרה-

מסגרות חינוכיות- הילדים נכנסים למסגרות חינוך עם ימי ושעות פעילות אחרות  מהמקובל בארץ. הגן למשל לא פעיל בכל המדינות בכל ימי השבוע.  חלק מהילדים יצטרכו לנסוע בתחבורה ציבורית לבית הספר. כמו כן, שיטות החינוך אחרות ויחד איתן הדרישות לשיעורי בית וההכנה לבחינות. הקשר עם הצוות החינוכי אחר מאשר הקשר המקובל בארץ ולא תמיד המורה "בראש אחד" אתכם לגבי קליטת ילדכם בכתה. ואסור לשכוח- הכל בשפה חדשה.

עלייה משמעותית בכמות השעות שהמשפחה נמצאת ביחד. סופי השבוע הארוכים, ותנאי מזג האויר מגדילים משמעותית את כמות שעות הפנאי שמשפחה מבלה ביחד. רוב המשפחות  עוברות לארצות עם מזג אויר קר בחורף- ויש ימים רבים שלא ניתן לבלות מחוץ לבית ומבלים בו שעות רבות . ממציאות ונורמה  ישראלית מקובלת של לבלות בחוץ כל הזמן, עוברים לבלות בבית והרבה. תפקיד נוסף שהמשפחה מקבלת על עצמה בשעות הללו היא חברה. באופן טבעי כשעוברים למקום חדש, ועל אחת כמה וכמה כשהתרבות אליה עוברים יותר מרוחקת, יש מיעוט בקשרים חברתיים. אז המשפחה הופכת ליחידה משפחתית- חברתית. זה לא אומר שההורים הופכים להיות חברים של הילדים  אולם האחים בהחלט כן!  ילדכם שוהים יחד שעות ארוכות, יש ביניהם חוויה של שיתוף- שהרי שניהם עוברים בדיוק את אותו תהליך- עוברים לגור במדינה זרה ובאופן טבעי מחפשים את הקרבה אחד של השני ומתחילים למלא את הזמן במשחקים משותפים. וההורים?- להורים האחריות לספק סביבה מכילה ומאפשרת בבית, על מנת שייוצר כר מתאים המזמן את המשחק המשותף וכן ליזום בילויים משפחתיים משותפים חיוביים.

מישהו בבית?– לרוב בן זוג אחד יוותר ( לפחות בהתחלה) על עבודה. אדם שעבד משרה מלאה- והיה קשור למערכות עבודה ומערכות חברתיות נלוות,  עובר למציאות חדשה של "איש/אשת בית".  שעות הפנאי רבות ויש הרבה מאוד "שעות ילדים"- לבשל, לפתור חיכוכים בין האחים, לעזור בשיעורי בית בשפה אחרת, לראות את הילדים בבית והרבה כי בהתחלה אין חברים. הפער באורח החיים- מטוטליות של עבודה לטוטליות של להיות – בבית נחווה על ידי כל אחד או אחת באופן אחר. בהתחלה אין זמן להרגיש מה השינוי "עושה"- יש המון סידורים , ארגונים ומנהלות לטפל בהם. אבל לאחר זמן מה כשכל המנהלות מוסדרות ויש משהו בבית שכבר אפשר להתחיל לקרא לו "שגרה", וכבר מבזבזים פחות זמן בסופר בזיהוי מצרכים, נוצר חלון של שעות פנאי. ובשעות האלה גם יש זמן להרגיש ולהתחיל לעבד מה עובר עלי, עלינו כבני זוג וכמשפחה. יש כאלה שתחושות אלו יובילו גם לחוויות של בדידות וריק, ואחרים ינסו למלא את החלל בעשייה מתוך צורך לחזור לחוויה של שליטה בחייהם.

יזימה- להבדיל מהארץ שלרוב אנו מובלים בסדר היום (ההורים מזמינים לארוחת ערב, חברים יוזמים טיול לשבת- ולרוב אנחנו נענים) במדינה זרה כל שגרת המשפחה ופעילויות הפנאי היא ביוזמת ההורים בלבד. ומילוי הזמן הפנוי הופכת להית "משרה מלאה" בעיקר להורה שנשאר בבית.  מ"עבודת ההורות" אין רגעי מנוחה, אין לשלוח את הילדים קצת לשכנים/חברים/סבא וסבתא (חברים ושכנים אולי לאחר תקופת ההתבססות, אם מקובל בתרבות אליה בחרתם לעבור).

הנקודה היהודית– לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בכל מדינה שתעברו אליה- תרגישו זרים! כעת אתם נדרשים "להיות יהודים בעצמנו"- לשמר מסורת שבארץ מקבלים אותה כחלק מחיי השגרה של חגים ושבת. גם החילוניים הגמורים ישימו לב כמה היהדות הייתה מוטמעת בחיי היום יום בארץ, ויתפלאו לגלות כמה הם מתגעגעים להאטה בתנועת הרכבים ביום שישי אחה"צ, לריחות של נקיון ובישולים … הרבה מאמץ נדרש על מנת לבנות מסורת משפחה ביחס לימי שישי (שנחשב יום עבודה רגיל בחו"ל), שבת וכיצד לציין את החגים שלרוב מתקיימים בימי חול במדינה בה אתם גרים. המאמץ המושקע הוא רב (זוכרים- יזימה?).

"חוץ מאם אתה לא, לפעמים אתה לא. מצטער לספר

האמת היא פשוטה,

נתקלים,

נכשלים,

לפעמים גם אתה.

תתקל במקל

קוצני במיו-חד

הקבוצה תתקדם,

תשאר שם לבד."

(ד"ר סוס- אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים)

מאמר נוסף בנושא – המשפחה עוברת למדינה זרה

כתבת וידאו על טיפול באינטרנט

התמודדויות בגיל השלישי

הגיל השלישי, השליש האחרון בחיים שלנו כבני אדם, מביא עמו קשת רחבה של התמודדויות, שינויים ואפשרויות בכל התחומים החשובים של החיים: הבריאות, הזוגיות, העבודה המשפחה והקהילה. ונדמה שבכולם יש מפגש מעניין בין המתרחש במציאות ובין האופן שבו אדם מתמודד עם הסיטואציות הנקרות על דרכו. היום יותר מתמיד על החברה שלנו ללמוד להתמודד ולתת מענה לבני הגיל הזה, שחלקם באולוסיה הולך וגדל. אבל למעשה לא מדובר על קבוצה אחת, אלא על מספר קבוצות גילאים. רשמית נהוג לקטלג את הגיל השלישי כמתחיל בגיל הפרישה ונמשך עד תום החיים, אך האמנם עולמם של בני ה-67, או 62 זהה לעולמם של בני ה-+90?

מבט מעמיק יותר מחלק, כאמור, את בני הגיל השלישי לכמה קבוצות:

הראשונה, בני ה- 60-75. לקבוצה זו משתייכים אנשים בריאים על פי רוב, עצמאיים, פעילים ובעלי סדר יום עמוס למדי. ניתן לראות שהתהליך שמעסיק רבים מבני קבוצה זו הוא היציאה לגמלאות. חלקם לא מעונינים לפרוש, חלקם לא יכולים לחכות כבר. אצל אחרים עולות תהיות רבות לגבי העיתוי ורבים רבים מצויים בתהליך ההסתגלות לסטטוס החדש. יציאה לגמלאות מזמנת הנאות רבות בבילוי עם הנכדים, בחוגי העשרה, בטיולים בארץ ובחו"ל ועוד, אך מצד שני היא גם מזמנת התמודדויות מורכבות. לעיתים יש צורך להסתגל מחדש לבן הזוג, לאחר שנים של השקעה בגידול הילדים ובטיפוח הקריירה. ליווי הילדים בגידול הנכדים עשוי לזמן קונפליקטים שונים; התרופפות הקשרים עם עמיתים למקום העבודה, ששימשו כחברים ומקור תמיכה, יכולה ליצור תחושת בדידות; והיציאה ממעגל העבודה מעלה שאלות הנוגעות לערך עצמי ומשמעות החיים.  ובכלל ההיערכות לסדר יום חדש מעוררת דיאלוגים של חשבון נפש.

במקביל מתרחשים גם תהליכים נוספים, שהמרכזי שבהם הוא ההתמודדות עם ענייני בריאות ותפקודי הגוף, שתופסים מקום הולך וגדל. בגילאים הללו בד"כ מתחילה לראשונה ההתמודדות עם מצבים גופניים מורכבים, ואלה מזמנים הן קשיים בריאותיים-יומיומיים והן קשיים רגשיים.

הקשיים יכולים להופיע גם אצל אלה שנאלצים לחוות מצבים גופניים לא נעימים, אבל גם אצל מלוויהם הקרובים. בעצם ניתן כבר להבחין כאן במאפיין העיקרי של הגיל השלישי: הרבה הרבה שינויים בכל מישורי החיים. השינויים הללו מזמנים מחד חוויות ורגשות חיוביים, אבל מאידך גם מעוררים חרדה ולחץ, המצריכים משאבים בכדי שאדם יוכל להתמודד בהצלחה ולהמשיך ליהנות מחייו.

קבוצת הגיל השניה, בני 75-85: חברי קבוצה זו מתחילים להרגיש ביתר שאת את כובד משקלם של תהליכים שהחלו עוד קודם לכן. ההתמודדות הראשונה במעלה אליה נדרשים בתקופה זו היא בתחום הבריאות. בדרך כלל אצל גברים מתחילה מוקדם יותר מנשים ירידה ניכרת בתפקודי הגוף והקוגניציה, הופעה של מחלות מורכבות ופגיעה בעצמאות האישית. מצב זה משפיע כמובן על מצבו הנפשי של החולה עצמו, אבל גם על בן/בת הזוג אשר נדרשים לטפל וללוות, באופן שמצריך לעיתים כוחות אדירים. מה גם שהפרטנר עצמו אינו נעשה צעיר עם השנים ויש לו התמודדויות מורכבות משל עצמו. פעמים רבות, דווקא החולים עצמם זוכים לתשומת לב, וספק התמיכה העיקרי, בן/בת הזוג, נשכח או שוכח את עצמו בלהט הטיפול בחולה.

סביב הגילאים הללו הופך להיות דומיננטי יותר ויותר העיסוק במוות ובליווי של יקירים לדרכם האחרונה. נדמה שלעולם תקצר היריעה מלהתייחס למורכבותו של נושא זה, אך אבליט כאן טיפה אחת באוקיינוס של תחום האובדן והשכול. רבים מתייחסים לכך שאמנם יקיריהם הלכו לעולמם אך הם חיים בתחושה שאותם יקירים ממשיכים להיות חלק משמעותי מחייהם. פעמים רבות ניתן לראות שהקונפליקטים שהתקיימוו כאשר שני בני הזוג היו בחיים, ממשיכים להתקיים גם כאשר אחד מבני הזוג נפטר. נראה שעבודה על מערכות היחסים גם עם הנפטרים הינה במידה מסוימת חלק מתהליך האבל. בקישור הבא, ניתן לקרוא מידע נוסף על טיפול נפשי למבוגרים.

השינויים הרבים שצוינו משפיעים גם על מעגלי התמיכה החברתית. מצד אחד חברים נפטרים ואחרים עוברים לבתי אבות או להתגורר בסמוך לילדיהם, ומצד שני ישנם קשישים שמצליחים לטפח מעגלי חברה וקשרים בינאישיים, שמהווים להם מקור לתמיכה והנאה. בשנים האחרונות מתברר, כי השימוש הגדל והולך באינטרנט בקרב בני הגיל השלישי, מאפשר להם להיות בקשר עם קרובים, ילדים ונכדים ובמקביל גם מאפשר להם  להשתייך לקהילות שונות ומעגלים חברתיים ולתרום מכישוריהם ומזמנם.

קבוצת הגיל השלישית, בני 85 ומעלה: בזכות ההתקדמויות הרפואיות ותוחלת החיים הגדלה רואים יותר ויותר קשישים בטווח הגילאים הזה, ושיעורם באוכלוסיה הולך וגדל באחוזים ניכרים. על פי רוב, אצל חברי קבוצת הגיל הזו ההיבט הבריאותי תופס מקום נרחב יותר ויותר. מידת העצמאות והניידות שלהם מוגבלת והפגיעות שלהם למחלות ושינויים פיסיולוגיים הינה רבה. גם העצמאיים שמביניהם נזקקים בסיוע במטלות יומיומיות כמו קניות ובישול ונראה שהם עסוקים רבות בנושאים של תלות, תמיכה והישענות.

נראה שאת מקור החוזק של העצמאיים מביניהם לא ניתן לקנות בכסף, והוא הניסיון. השנים והתהליכים שהם עברו לימדו אותם יותר מכל על עצמם, ונראה שהם מביטים על העתיד שלפניהם במידה מסוימת של ביטחון. כמובן, ששינויים בגיל הזה, כמו בכל גיל, מעוררים חרדה, אך התחושה היא שאצל חברי קבוצה זו, זה אחרת. לא נדיר לגלות שניכרת אצלם תחושה של השלמה ומידה של שביעות רצון עם הגיל. אמנם הם פעמים רבות יושבים בביתם או בבית האבות, אך הם גם זוכים לראות את הנכדים מבקרים עם תינוקות זעירים על הידיים. מאידך, בקרב קבוצה זו מצויים שיעורים גבוהים של קשישים סיעודיים ותשושים הנאבקים לסיים את חייהם בצורה מכובדת, כשלצידם בני משפחתם שמנסים לאפשר זאת. פעמים רבות זו נראית כדרך ארוכה וקשה ומייסרת, הן עבור הקשישים עצמם והן עבור בני משפחתם. אמנם התהליך שעוברים הילדים בו הם מנסים כל אשר שביכולתם הינו קשה למדי, אך הוא גם מאפשר תחילתו של תהליך של פרידה. תהליך כה מורכב שאני מוצא את עצמי מתקשה להתייחס אליו במשפטים בודדים.

לסיכום, נראה שכל הפרק של הגיל השלישי, השליש האחרון של החיים, הוא מעין רכבת מהירה של שינויים, הן לקשישים עצמם והן לבני משפחתם. רכבת זו מזמנת התמודדויות קשות ומורכבות לכל הנוגעים בדבר, אך גם מעלה היבטים חיוביים ומתגמלים. נדמה ששם המשחק הוא מציאת האיזון בין הקצוות, שהתנועה ביניהם עשויה להיות חוויה מטלטלת. מהי הדרך למציאת האיזון? נדמה שזו השאלה הגדולה, אך נראה שאדם שנאלץ להשתמש במשאביו בכדי להתמודד או ללוות ולתמוך, יצטרך בשלב מסוים למצוא את הדרכים למלא את משאביו בחזרה.  אחת הדרכים להתמודד בתוך המורכבות הזו היא להעזר בתהליכים של ליווי וטיפול רגשי. בשנים האחרונות נצבר ידע רב בתחום הטיפול הנפשי למבוגרים וקשישים, ויש הוכחות רבות לכך שטיפול כזה הוא משמעותי ויעיל במקרים רבים. מטפלים רבים מופתעים לגלות עד כמה השינוי והריפוי אפשריים בעבודה עם בני הגיל השלישי. אחד המחסומים לקבלת טיפול כזה הוא גורם הניידות. הזכרתי כבר קודם לכן את התפקיד החיובי שיש לרשת האינטרנט בעולמם של מבוגרים רבים – וכאן יש יתרון נוסף: האפשרות לקבל תמיכה וטיפול דרך הרשת. אתר ופרוייקט "בנפשי" שם לעצמו למטרה לקדם את האפשרות להביא את הטיפול והתמיכה הנפשיים למבוגרים ולקשישים, מתוך ההבנה מצד אחד לקשיי הניידות, וההסתמכות מצד שני על המיומנות שמגלים מבוגרים רבים בשימוש במחשב ובאינטרנט.

פחדים של ילדים – יש מה לעשות

מאת איריס הלמן

"איתמר אוהב חיות. איתמר אוהב את כל החיות שיש. איתמר אוהב אפילו חיות שאין, כמו חד קרן, או כמו דינוזאור. ויש רק בעל חיים אחד שאיתמר מפחד ממנו: ארנב. מאוד משונה…." (דוד גרוסמן, איתמר פוגש ארנב).

למה ילדים פוחדים?

כולנו פוחדים. הפחד הוא רגש טבעי. בבסיס הפחד עומד מנגנון התרעה ואזעקה, המביא אותנו להיזהר מסכנה. אולם מערכת האזעקה הזו יכולה "לזייף" ולעתים, נוצרת תגובה מוגזמת של פחד, תגובה שאינה עוזרת לאדם בתפקוד, אלא חוסמת אותו. פחד מוגזם עשוי להביא להימנעות מדברים תפקודיים יום יומיים.

ישנם פחדים שאנו מכנים אותם "פחדים התפתחותיים" באופן טבעי, תינוק בן שמונה חודשים עד שנה וחצי, מתחיל לפתח פחד מזרים. זהו פחד התפתחותי, כיוון שהוא מקביל להתפתחות ההבחנה של התינוק בין אדם מוכר ואדם זר. בגיל הגן אנחנו נתקלים בהרבה ילדים הפוחדים מחושך או ממפלצות. יש ילדים שיפחדו מבעלי חיים, ויש ילדים המבטאים פחד ממוות. ילדים רבים בגיל הזה יסבלו מסיוטי לילה. כל אלה פחדים התפתחותיים, המבטאים התחלה של הבנה והתמודדות של הילד עם מעגל החיים, עם אפשרות של פציעה מחלה או מוות.

ישנם כמובן גם פחדים אחרים, שאינם התפתחותיים, פחד בעקבות אירוע טראומטי, או חרדות המתפתחות מסיבות שונות. אלה דורשים התייחסות נוספת, ועליהם לא ארחיב במאמר זה.

כיצד נוכל בתור הורים לעזור לילדינו בהתמודדות עם פחדים התפתחותיים?

בספר "פחדים של ילדים" מתארים המחברים את ההתערבות האידאלית של ההורים כהתערבות שתהיה תומכת, אך לא מגוננת. למה הכוונה? בעת סכנה ממשית, האינסטינקט התקין של ההורה הוא להגן על ילדו, באופן מוחשי וממשי. בעת "זיוף" של מנגנון ההתראה, כלומר פחד מוגזם הפוגע בתפקוד, ישנם הורים שנוטים לגונן על ילדיהם ולא לאפשר להם להתמודד עם הפחד. ההורה יכול למנוע את ההתמודדות או להתמודד במקום הילד בעצמו. הגנת יתר זו לא מאפשרת לילד ללמוד, כי החרדה בסופו של דבר עוברת. טבעה של החרדה הוא לנוע בגלים: להחווצר, להתגבר, להיחלש ולהעלם. מנגנוני בקרה פיסיולוגים פועלים על פי עיקרון של היזון חוזר (משוב) כלומר, מרמה מסוימת ואילך מופעל מנגנון המרסן את החרדה. כך למשל כיווץ שרירים מביא להפעלת רפלקס של הרפיית שרירים, עליה בקצב הלב מביאה לתגובה שמאיטה את קצב הלב. לכן, בעצם, תחילתה של החרדה, מבשרת את סופה.

ילדים (וגם מבוגרים) לא "לומדים" את הטבע הגלי של החרדה, כאשר הם נוקטים בהימנעות שיטתית מהמצב המעורר חרדה. כך איתמר, נמנע מלהתבונן בארנב בגן החיות, או אפילו בתמונה של ארנבים… בספר המקסים של דוד גרוסמן, איתמר מתגבר על הפחד כאשר הוא נתקל במקרה בארנב, מבלי לדעת כלל שזהו ארנב, וכך הוא לומד להתקרב אליו ולמוסס את ההימנעות שלו מארנבים.

התנהגות אחרת של הורים שעשויה להגביר את החרדה במקום להפחיתה, היא התעלמות מהפחד, ודרישה לתפקוד מלא בלי לתת תמיכה. אמירות כגון "הוא רק עושה הצגה", "תפסיק עם השטויות" או "אין בכלל מה לפחד " הן דוגמא להתייחסות כזאת. התייחסות כגון זו, לא נותנת מקום לרגש הטבעי של הילד.

איך אני כהורה אתמודד עם הפחד של הילד?

הסוד הנשמע פשוט, אך לפעמים קשה ליישום, הוא למצוא את הדרך לתמוך, אך לא לגונן, לעזור, אך לא לאפשר הימנעות. כאשר ההורה מצליח לתת תגובה רגישה ומנחמת לחרדה, תוך כדי עידוד ומתן עזרה לילד להתמודד עם הפחד, הוא ילמד לאט לאט שהשד לא כל כך נורא. כך אנחנו מלמדים את ילדינו לנסוע באופניים כאשר אנחנו מלווים אותם בהתחלה, ואחר כך עוזבים אותם לדרכם. כך אנחנו מלמדים ילד להירדם לבד, כאשר אנחנו יושבים לידו זמן קצר, הולכים, וחוזרים לאחר זמן קצר להראות לו שאנחנו כאן, ובהדרגה, מתרחקים.

שיטה המבוססת על הגישה הנרטיבית לטיפול בילדים, מציעה להתייחס לפחד כגורם חיצוני, נפרד מהילד, וכך להימנע מגישה ביקורתית כלפיו ("ילד פחדן"), ולהפוך יחד לצוות הנלחם בפחד בדרכים שונות. גם כאן כדאי לגייס את הדמיון, ולהיעזר בו. הדמיון הוא המלבה את הפחד, והוא גם יכול לעזור בהתמודדות איתו. קודם כל צריך להזמין את הילד להכיר לנו את הפחד, ולספר לנו עליו, ואחר כך אפשר למצוא יחד דרכים שונות הלקוחות מעולם הדמיון של הילד להתגברות עליו – אפשר להשתמש בחרבות דמיוניות או צעצוע, באבקות קסמים למינהן, בקופסאות בהן אפשר לכלוא את נושא הפחד ועוד, כיד הדמיון הטובה. היצירה גם היא דרך להתמודד עם הפחד. ילד האוהב ליצור, יכול לצייר את מושא הפחד שלו, ליצור אותו בפלסטלינה, או בדרכים שונות. דרך נוספת לעזור להתמודדות עם הפחד, היא דרך השפעה על הגוף, שכפי שהוצג קודם, הוא שותף מלא בחווית הפחד. ניתן להשתמש בפעילות גופנית, המשפיעה באופן חיובי על מצב הרוח. המנוחה שלאחר הפעילות היא מעין הרפיה. אפשר אפילו לערוך משחקים מכוונים של כיווץ שרירים והרפייתם, וכמובן, אפשר להשתמש במוסיקה מרגיעה, או במסז' (המגע גם הוא מרגיע). דרך נוספת ומוכרת היא השימוש בספרים. לקרוא לילדים ספרים העוסקים בפחדים, היא דרך מצויינת לעיבוד רגשי של הפחד, ממקום שהוא מעט מרוחק יותר. אפשר להיעזר בספרי ילדים כגון אלה המוזכרים להלן, או לספר לילדים סיפורים משלכם. סיפור על אבא שפחד כשהיה ילד, ועל הדרך שבה התגבר על הפחד, יכול להיות מרגש ומשמעותי עבור ילד עם פחדים.

כאשר יש שאלות ספציפיות אפשר לפנות לייעוץ פסיכולוגי. לעתים, אפשר לקבל ייעוץ קצר ומשמעותי, שיעזור להתגבר באופן תקין על פחד התפתחותי, ולא להכנס למעגל של הימנעות שירחיב את המצוקה. כמו בנושאים אחרים, גם בנושא זה, אפשר להעזר בהדרכת הורים באינטרנט כדי לבחון את השאלות המיוחדות לילדיכם בנושא הפחד.

ספרים מומלצים:

להורים- "פחדים של ילדים- איך לתמוך במקום לגונן " חיים עומר ואלי ליבוביץ' – ספר קטן, קריא ומומלץ.

לילדים – "איתמר פוגש ארנב" / דוד גרוסמן, "פחדרון בארון" / מרסר מאיר  "לילה חשוך אחד" / אורה איל

טיפול וייעוץ ברשת – למה זה כדאי?

טיפול דרך האינטרנט, זה אפשרי, זה רציני, זה עובד

שאלות כאלה ודומות להן מעלים רבים אשר נתקלים לראשונה באפשרות החדשה יחסית של טיפול דרך הרשת. התשובות לשאלות האלה הן היום כבר ברורות: כן זה אפשרי! כן זה עובד, לפעמים ביעילות מפתיעה. יש כמובן גם חסרונות, כמו העדר קשר העין הישיר, אבל יש גם יתרונות מיוחדים, אשר יוצרים הזדמנויות חדשות. אז מה הם היתרונות העיקריים של טיפול וייעוץ דרך הרשת?

להשתחרר מעכבות
לטיפול ברשת ישנם מספר יתרונות מהותיים. למשל, אחת התופעות המוכרות לאנשי טיפול, העובדים במדיה האינטרנטית מכונה "הסרת העכבה". האנונימיות של המדיה מציעה אפשרות לאנשים רבים להיחשף באופן עמוק ומהיר פי כמה מאשר בפגישות פנים אל פנים. האנונימיות חוברת לתחושת הביטחון, הנובעת מכך שהמטופל יושב בביתו המוכר ונהנה מתחושות של הגנה ושליטה, ושניהן תורמות לאפשרות לצלול בקלות ובזריזות יחסית אל תוך תהליך עמוק ומשמעותי. לא אחת קורה שבטיפול אינטרנטי מצליחים המטופלים (או הנועצים) לגעת ולטפל בנושאים שהתקשו לגעת בהם בטיפול פנים אל פנים. יתרון חשוב נוסף הוא אפשרות התיעוד. גם המטופל וגם המטפל יכולים לשמור לעצמם את כל תהליך ההתכתבות, דבר המאפשר לחזור אל ארועים ותובנות שהתרחשו במהלך הדרך, ובכך לא לאפשר להן להתמוסס; התיעוד גם מאפשר יצירה של מבט כולל ופרספקטיבה על התהליך כולו, דבר שבפני עצמו עשוי להאיר עיניים ולספק תובנות רבות.

טיפול וייעוץ ברשת

נגישות גבוהה ועלות שפויה
וישנם גם יתרונות במישור המעשי או ה"טכני". טיפול דרך הרשת הוא בדרך כלל זול בהרבה, עד כדי חצי מהמחיר הממוצע של טיפול רגיל; וכמובן שהוא הרבה יותר נגיש ומבטל כל בעיה של מרחק, נסיעה וחניה. בזמנים כמו שלנו, שבהם אנשים רבים נמצאים במצוקה וחרדה, שנובעים בין היתר מהמשבר הכלכלי, יש ליתרון הזה חשיבות עצומה. דווקא היום נזקקים רבים תמיכה נפשית ומתקשים לקבל אותה בגלל העלויות הגבוהות שלה ובשל העדר זמן המתחייב מהגעה לטיפול.

איך זה עובד בפועל?
קיימים מספר דרכים לממש טיפול במדיה האינטרנטית.  אתר "בנפשי" למשל, מציע מגוון של סוגי טיפול וייעוץ בשני ערוצים: מייל או צ'אט. בטיפול במייל מתרחשת "תקשורת א-סינכרונית". כלומר, המטופל/ת כותב/ת מכתב והמטפל/ת עונה עליו לאחר זמן מה, בדרך כלל זמן שנקבע מראש. תוכן המכתבים ואופן העבודה נוצרים ונלמדים דרך התהליך עצמו; בדרך כלל לאחר מספר מיילים מגיעים לעומק וליעילות גבוהה בעבודה המשותפת. מעניין לציין, שלמרות העובדה שמדובר בהתכתבות, נוצרת מהר מאוד חוויה של קשר משמעותי ועמוק, ופעמים רבות גם מרתק. מטופלים רבים מדווחים על תהליכים משמעותיים מאוד שעברו דרך עבודה בהתכתבות ועל שינויים שחלו בחייהם בעקבות העבודה הזו – בין אם מדובר בפסיכותרפיה, ייעוץ להורים, אימון אישי או טיפול באמנות.

בעבודה דרך צ'אט מתרחשת "תקשורת סינכרונית", כלומר שיחת התכתבות ב- On-line, כמו שרובנו מכירים משיחות צ'אט בתחומים אחרים. אלא שהפעם השיחה היא בזמן נתון וקבוע מראש, כמו פגישה טיפולית רגילה. גם במקרה של הצ'אט נוצר בדרך כלל תהליך מאוד משמעותי ועמוק בזמן קצר יחסית, וגם כאן יש משמעות רבה ל"הסרת העכבה". כל מי שהתנסה בשיחות צ'אט בתחומים אחרים של החיים יודע שהחוויה יכולה להיות חזקה ומרגשת, וכך גם במקרה הזה. אלא שכאן בצד השני יושבים מטפלת או מטפל מיומנים, אשר אמונים על תיעול התהליך לכיוון ייעוצי או טיפולי בונה.

לסיכום:
ובאמת, כדי לאפשר תהליכים נכונים ומעצימים וכדי להתמודד היטב עם הקשיים והבעיות שמציג הטיפול ברשת, על המטפל/ת להיות מיומן בתחום. פרט להיותם אנשים מקצוע טובים בתחומים בהם הם עוסקים, עליהם גם להבין לעומק את התהליכים של עבודה ברשת ולהיות מיומנים בהם. כיום אין עדיין בארץ לימודים פורמאליים של התחום (שקיימים זה מכבר בארצות אחרות). לכן בצוות של אתר "בנפשי", הכולל אנשי מקצוע מתחומי הפסיכותרפיה, ייעוץ הורי, טיפול קצר מועד, טיפול באמנות ואימון אישי, נוצרה קבוצת למידה אשר משתלמת, חוקרת ומיישמת את הכיוון החדש הזה, אשר הולך ותופס מקום משמעותי בעולם הטיפול הנפשי והייעוץ גם בארץ.

צוות המטפלים של בנפשי להתחיל טיפול בנפשי - המרכז לתהליכי טיפול וייעוץ ברשת

CBT: טיפול קוגנטיבי – התנהגותי: להאמין בריפוי

במפגש הראשון של הכשרתי בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (לצורך הנוחות, בואו נכנה אותו מעתה CBT -סי בי טי), נוכחתי לדעת שהגישה הזאת תפורה בדיוק בשבילי. שהיא מתחברת למה שאני רוצה לעשות ולטפח במסגרת עבודתי הטיפולית ואף משקפת את תפיסתי באשר לבני אדם בכלל ואלו המגיעים אלי בפרט.

וזאת למה? ראשית, ב-CBT מאמינים באפשרות של שינוי לטובה בזמן קצר יחסית. בכך שהאדם, בהינתן רצון וכלים מתאימים, יכול לחולל שינוי גם במצבים קשים ומגבילים וזאת בלי לבלות 5 שנים בטיפול שמעלה סוגיות שונות אשר קשורות או לא קשורות לבעיה שמציקה לו. ולא מדובר רק באמונה, יש עובדות בשטח המתבטאות במחקרים רבים.

ב-CBT המטפל והמטופל עובדים כצוות. למעשה, המטפל מלמד את המטופל לטפל בעצמו! במהלך הפגישות שלהם, הוא מעביר למטופל ידע רב ועושה עמו את הצעדים הראשונים בהתמודדות עם הבעיות המציקות לו. בהמשך, המטופל מיישם את הידע בחייו הפרטיים ובמהלך הטיפול, שואב עידוד וידע נוסף על פי הצורך, מהמטפל שלו.

המטפל אינו ישות היודעת כל, אולי בעלת כוחות ואיכויות נעלות, אשר מרעיפה על המטופל השפעות מיטיבות שונות. ההבדל היחיד בינו לבין המטופל הוא הידע והניסיון שרכש. העבודה הטיפולית היא בגובה העיניים, כאשר הכלים שהמטפל מעביר למטופל מוסברים עד לרמת האופן שבו הם פועלים. כאמור, כלים אלו זכו לתמיכה מחקרית נרחבת ואינם רק בגדר תיאוריה שנועדה לסבר את האוזן. זהו עוד מאפיין של ה-CBT  שדיבר אלי: הכלים שניתנים למטופל אכן עובדים אם משתמשים בהם "על פי הוראות היצרן". CBT היא גישה שנקראת Evidence based כלמור מבוססת על ראיות מחקריות.

הגישה הטיפולית הזו נועדה לאנשים שמוכנים לחולל שינוי בחייהם ולהוכיח מוכנות זו הלכה למעשה ולא רק מן השפה אל החוץ. על כן נעשה בתחילת הטיפול וגם במהלכו ברור לגבי המטרות שכרגע חשוב למטופל לעבוד עליהן.

אך תחילה, הגדרות:

החלק הראשון של השם או ה-C מדבר על קוגניציה. הכוונה כאן היא לכל מה שאנחנו חושבים ומרגישים.

החלק השני הוא B או התנהגות והוא כל מה שאנחנו עושים, לא רק באמצעות הגוף, אלא גם במוחנו, כל אותם דברים שאנחנו מבצעים באופן גלוי או נסתר (מחשבתי) באופן רצוני. דוגמא לעשייה נסתרת כזאת יכולה להיות להגיד בלב משפט כלשהו בכל פעם שאנחנו חושבים מחשבה רעה כדי לבטל אותה. לעתים אמירות כאלה תופסות כל כך הרבה מזמן העירות של האדם עד שהן פוגעות באופן משמעותי באיכות החיים שלו.

ה-T הוא therapy או טיפול.

הנחת היסוד הראשונה של CBT היא שאירועים השונים שקורים לנו לא משפיעים עלינו באופן ישיר ומה שקובע את אופי התגובה שלנו לאירועים הוא הפרשנות שאנחנו מעניקים להם:

אירוע >>>> פרשנות >>>> תגובה

ולא

אירוע >>>> תגובה

כדי להמחיש עקרון זה, דמיינו מצב שבו מספר אנשים צופים בתאונה קלה המתרחשת בסמוך להם. הנהג נכנס לתוך עץ וגרם נזק למכוניתו. אחד מהצופים הוא עו"ד, במחשבתו הוא מדמיין את הנהג במאבקו המשפטי עם חברת הביטוח. הרגש שנראה אצלו הוא אולי סקרנות, עניין. הצופה השנייה היא רופאה שתוך שניות מעריכה את ההשלכות השונות שייתכנו לתאונה על בריאותו הפיזית והנפשית של הנהג. הרגשות שתרגיש יכולים להיות דאגה ומעט חרדה ויניעו אותה לגשת מייד למכונית הנפגעת ולנסות לברר את מצבו של הנהג, להגיש לו עזרה ולקרוא לשירותי ההצלה. הצופה השלישי הוא נהג לשעבר שלפני כשנה עבר תאונה קשה שבעקבותיה אינו מסוגל להיכנס למכונית בשל חרדה גבוהה שמתעוררת בו ותמונות בלתי נשלטות של התאונה שעולות במוחו. למראה התאונה המתרחשת יוצף אותו אדם בזיכרונות מאיימים וכואבים של התאונה שהוא עצמו עבר. הוא יחווה חרדה עזה וייתכן ויסתלק מהמקום כדי להרגיע את עצמו.

שלושת הצופים ראו את אותו אירוע עצמו אך החוויה שלהם שונה לגמרי וגם התגובה ההתנהגותית שלהם אחרת, כאילו לא היו באותו מקום ובאותו זמן.

כלומר, ב-CBT נהוג לחשוב שבכל אירוע שאנחנו חווים מעורב מרכיב של פרשנות אישית שאנחנו מעניקים לו ופרשנות זו תקבע איך נרגיש לגבי אותו אירוע ואיך נתנהג בתגובה אליו.

מתי ואיך נוצרת פרשנות זו?

הפרשנות שלנו לאירועים, תפיסת עולמנו ותפיסתנו העצמית היא תוצר של התנסויות שעברנו בעבר.

חישבו על תינוק בן יומו. מעבר לחוויות חושיות מסוימות שכבר מתוכנתות במוחו, הכל חדש לו. הוא אמור ללמוד להבין את העולם שבו הוא חי, למצוא הגיון בתוכו. הסביבה שלתוכה נולד תהיה מרכיב קריטי בהבנות שירכוש וההבנות הללו יצרו את הפרשנויות שיעניק לאירועים וחוויות שיחווה בעתיד.

מרבית הפרשנויות שלנו נוצרות בגיל צעיר מאוד. אנחנו מקבלים אותן כדבר מובן מאליו, לא עוצרים לשאול האם תפיסתנו היא בהכרח היחידה האפשרית.

יתרה על כן, רבות מהפרשנויות נצרבות במוחנו במצבים של פחד ואיום, בתקופות חיים בהן אנחנו פגיעים וחלשים יחסית לסובבים אותנו והן נשארות בדיוק באותה צורה לאורך החיים גם הלאה.

לדוגמא ילד שננשך על ידי כלב בהיותו בן שנתיים, ממשיך לפחד מכלבים מכל סוג, למרות שכבר שנים לא הותקף על ידי שום כלב ולמרות שבסביבתו חיים כלבים ידידותיים וחמודים להפליא. הוא אינו רואה אותם כך. כשהוא יורד במדרגות ונתקל בלברדור של השכן, הוא אינו רואה את פרצופו החביב והמחייך, אלא מפלצת מאיימת ומפחידה. הפרשנות שלו, התפיסה שלו בכל הנוגע לכלבים נוצרה בגיל צעיר מאוד, במסגרת אירוע לא נעים, אך אולי היא כבר לא רלוונטית לחייו בהווה. אולי הגיע הזמן לבחון אותה מחדש ולאפשר לעצמו ליהנות מקרבתם של בעלי חיים אלה.

רבים מאתנו נושאים בתוכנו תפיסות ופרשנויות שנרכשו בנסיבות מסוימות, שכבר אינן רלוונטיות אך לא מגיעים לבחון אותן מחדש, להרחיב את מגוון הבחירות שלנו לאור המקום הנוכחי שלנו בעולם, בחיים. ב-CBT בהחלט ניגשים לאותן תפיסות מגבילות ושואפים להבין, לבחון ולהחליט אם לשמור אותן.

מה עושים בטיפול?

ניגשים לבעיה משני כיוונים:

דרך הקוגניציות – באמצעות בחינת הפרשנויות שמכתיבות את התגובות שלנו לאירועי חיים שונים, הטלת ספק בהן ויצירת פרשנויות חדשות. בחינה מחדש נעשית באמצעות כלים שונים, העוזרים לאדם ללמוד להסתכל אחרת על אותם הדברים.

דרך ההתנהגות – באמצעות תכנון הדרגתי של מצבים שבהם אפשר יהיה ליצור חוויה מתקנת.

השינוי מגיע בשתי הדרכים: שינוי בקוגניציות, בפרשנויות, גורר אחריו נכונות להתנהג אחרת, להתנסות ביותר דברים שבעבר ברחנו מהם.

מאידך, יצירת חוויות מתקנות באותם תחומים מהם ברחנו ונמנענו, משנות את הקוגניציות, את התפיסות שלנו לגבי אותם תחומים.

שני הכיוונים חייבים לעבוד האחד בצד השני.

כלומר – לא מספיק להגיד "אני יודע שזה לא הגיוני לא לדרוך על הפסים בין המרצפות במדרכה" אבל להמשיך לא לדרוך עליהם. דרושה בעקביות בין ההבנה לבין המעשים, כלומר אין מנוס מלהתחיל לדרוך על הפסים…

באילו בעיות מטפלים באמצעות CBT?

הטיפול אפקטיבי מאוד בבעיות של חרדה (דאגנות יתר, OCD או ההפרעה הטורדנית-כפייתית, השלכות של טראומה), פחדים שונים (פוביות(, דיכאון מסוגים שונים, כעסנות יתר, דאגנות יתר, קושי בניהול זמן והגדרת יעדים, קושי בהשגת מטרות בחיים, התנהגויות של הרס עצמי שהאדם מבין שאינן משקפות את מי שהוא רוצה להיות ועוד.

למי לא מתאים ללכת למטפל CBTיסט?

למי שרואה בטיפול נפשי משהו הדומה לטיפול שיניים: באים, יושבים על הכיסא, המטפל/הרופא עושה משהו, מתקן באדם משהו והוא יוצא כמו חדש בסיום התהליך.

CBT מיועד לאנשים שמוכנים לעבוד ולהשקיע כדי לשפר את איכות החיים שלהם, לשחרר את עצמם מהבעיות שמהם הם סובלים. הוא מיועד למי שמוכן לקחת אחריות על עצמו ועל חייו. המטפל הוא לא יותר מאשר מלווה בעל ידע, שנמצא שם כדי להדריך, לכוונן ולתמוך בתהליך של שינוי, להתריע כשהמטופל נתקע או מטרפד את עצמו בדרכים שונות ולתת את הכלים הנדרשים בכל שלב ושלב.

אנשים חושבים לעתים שטיפול CBT הוא קשוח, משעמם וטכני. כמטפלת בגישה הזו מצאתי שאין זה כך. למטפל אמנם יש טכניקות רבות להעניק למטופל, אך אחרי הכל, העיסוק הוא באדם, בפחדיו, בדברים שבהם הוא מתבייש ולעתים מסתיר מכל הסובבים אותו. בעיני העבודה דרך CBT מחברת אל מקומות רגישים ורגשיים רבים ורק מתוך אמפתיה רבה, כיבוד והכרה במקומות אלה ניתן לעורר את המוטיבציה ליישם את הטכניקות ולחולל שינוי.

ההכרה ביכולת הגלומה בכל אחת ואחד להזיז דברים, להתגבר על בעיות ומגבלות שהגבילו את החיים שנים רבות מדי, היא דבר מדהים, מעצים ומעורר השראה. ההזדמנות לראות אדם שלוקח אחריות ומיישם, שחייו נפתחים בפניו ואפשרויות חדשות ממלאות אותם היא אחת הסיבות העיקריות שבגללן אני אוהבת גישה זו.

איך מתבצע הטיפול

הטיפול יכול להיות קצר במידה והאדם מיישם את הכלים שניתנים לו או ארוך יותר אם היישום נתקל בקשיים. כלומר, אורך הטיפול נמצא ביחס הפוך לכמות ההשקעה שהמטופל מוכן להשקיע בו: הרבה השקעה – טיפול קצר; מעט השקעה – טיפול ארוך. לא תמיד האדם מסוגל להתחיל ליישם מיד את הכלים הניתנים לו ואז תיעשה עבודה על המחסומים שמעכבים אותו.

הטיפול דורש מהמטופל לעבוד באופן עצמאי בין המפגשים עם המטפל. בזמן הזה המטופל אמור לקרוא חומר כדי להבין היטב את בעיותיו ואת הדרכים להשתחרר מהן, לעשות את התרגילים שהוא מקבל כשיעורי בית, לפתח מודעות לביטויים של הבעיה שלו, לערוך רישום.

ב-CBT המטפל זמין עבור המטופל בין הפגישות במידה ומתעוררות שאלות ומצוקות וגם כדי ללבות מחדש את המוטיבציה להמשיך לתרגל ולהתקדם. בתחילת הטיפול מסכמים על אופן שמירת הקשר שיתבצע.

לקראת סיום הטיפול המטפל מוודא שהמטופל שולט היטב בכלים שלמד. יש בעיות מסוימות שגם אם נעלמו, נוטות לחזור בתקופות של מתח וחרדה. כדי לא ליפול חזרה למקומות הרעים והמוכרים, חשוב ליישם את הידע שנרכש במהלך הטיפול כמה שיותר מהר עם חזרת הבעיה.

כמו כן, אורכו של הטיפול תלוי בעומק הבעיות, שלרוב קשור לזמן בחייו של האדם שבו הן נוצרו. בעיות מוקדמות יותר – לוקח יותר זמן לפתור בשל ההרגשה שהן כמו חלק מהאדם. כדי להתחיל להשתחרר מהן, דרוש לעתים שינוי בתפיסה העצמית שלו וזה תהליך שלוקח זמן אבל בהחלט אפשרי.

בטיפול CBT חשוב להגדיר בעיות בצורה ברורה בעת הפניה למטפל. זו אחת השאלות שיישאלו בתחילת הקשר. הבעיה יכולה להיות קונקרטית או מעורפלת יותר, אך חשוב להגדיר אותה, חשוב להניח על שולחן העבודה את הסיבה שבגללה מגיעים לטיפול וגם את הסיבה שמגיעים בנקודת הזמן הנוכחית.

טיפול CBT באמצעות רשת האינטרנט

הראשונים שישמחו על קיומו של טיפול CBT דרך הרשת הם העצים, בהיותו חסכוני בנייר! – במסגרת הטיפול מתבקשים המטופלים לקרוא חומר ולמלא דפי משוב ומעקב אחר התחומים שאותם הם רוצים לשנות. באופן רגיל חלק זה של הטיפול כרוך בחלוקת דפים רבים לאורך הטיפול. ברשת קיימת האפשרות לשלוח את החומר בפורמט אלקטרוני (מסמכים, מצגות וטפסים מקוונים), כך שניתן לצרוך אותו ישירות מהמסך, ובכך לחסוך במשאבים שונים ומגוונים.

בין הכלים המובילים ב-CBT הוא ידע, העלאת המודעות לבעיה. האדם הסובל מבעיה כלשהי אמור על פי הגישה הטיפולית הזאת להבין את הבעיה שלו לעומק כדי שהוא והמטפל יוכלו לעבוד כצוות על מנת להתמודד עמה. קל מאוד ליצור את התנאים להעברת הידע הזה, בתוך הרשת.

הכלי השני הוא מעורבות של המטפל בתוך העבודה הטיפולית שעושה המטופל, גם בין הפגישות. כלומר, המטופל לעתים ישתף את המטפל במה שהוא עושה ובבעיות שנוצרו אצלו באותו עניין דרך המייל. בזכות האפשרות הזאת המטפל יכול לאתר ולתקן את הבעיות במהירות, על מנת שהמטופל יוכל להמשיך לתרגל את השיטות השונות ולא לחכות עד הפגישה, כך שיעילות הטיפול תגדל משמעותית.

דוגמא לטיפול היפותטי דרך הרשת בהפרעה הטורדנית-כפייתית (OCD):

שירי, אקדמאית, עובדת בחברה מצליחה, הגיעה לטיפול בגלל מחשבות טורדניות הקשורות בכך שלא נעלה את דלת מכוניתה. בהגיעה לעבודה או הביתה, עם עזיבת הרכב ונעילתו, שירי נתקפת בספק שמא המכונית לא נעולה כראוי. למרות שהיא בטוחה שנעלה את הדלת, היא זוכרת שעשתה זאת רק לפני רגע, הספק עדיין שם. בניסיון להפיג את הספק, היא חוזרת למכונית, פותחת את הדלת ונועלת אותה שוב. לא עוברות שניות בודדות אחרי פעולה זו והספק חוזר: שירי שוב לא בטוחה שהיא נעלה את דלת מכוניתה וחוזרת לבדוק. הבדיקות יכולות לחזור על עצמן בין 5 ל20 פעמים, תלוי עד כמה שירי מתוחה באותו זמן וכמה עומס יש בחייה. שירי היא אישה אינטליגנטית, מצליחה בתחומים חיים שונים ולא מסוגלת להבין את עצמה – היא מתביישת בהתנהגות הזאת אך אינה יכולה להפסיק.

במהלך הטיפול שירי מקבלת מידע כתוב רב על הבעיה שלה, היא מבינה את המנגנון המפעיל אותה להתנהג כמו שהיא מתנהגת. היא מקבלת כלים והנחיות כיצד לנהוג מעכשיו בנוגע לדחף לבדוק את המכונית ומתבקשת להיות בקשר עם המטפלת שלה כדי לעדכן אותה לגבי ההתקדמות שלה בכל יום. שתיהן נוכחות לדעת שתדירות הבדיקות יורדת ובמידה ויש עליה, הן מזהות את הסיבות לעליה זו ומתקנות מייד את אופן יישום שיטת העבודה.

עם התקדמות הטיפול, שירי מפחיתה את מספר הפגישות האינטרנטיות שלה עם המטפלת והקשר ביניהן הופך לליווי שנועד למנוע את חזרת הבעיה וכן לצורך התייעצויות תקופתיות לגבי היבטים נוספים של הבעיה במידה ויש. שירי הפכה למומחית בבעיה שלה, היא מודעת לצורות השונות בהן היא מופיעה ויודעת מה לא לעשות על מנת שהבעיה לא תחזור להיקף הקודם. עם הזמן, הבדיקות התכופות הופכות להיות לזיכרון רחוק.

לסיכום

העבודה באמצעות CBT  מרתקת ותורמת רבות להבנה של האדם את עצמו ואת הכוחות המפעילים אותו. מתלווה לה הרגשה של שליטה והגדלת אפשרויות הבחירה הזמינות לו בחייו. הוא נוכח לדעת שהשינוי אפשרי, אך גם מבין שלא מדובר בקסם. נהיר לו שהשינוי יתרחש בעקבות רכישת ידע רב, כלים ותרגול. אך כעת, כשאינו מתכחש עוד או מתנכר לבעיותיו ולעצמו, גם אם השינוי כרוך במאמץ שיידרש לעשות, מתווה הדרך ברור לו הרבה יותר מאשר קודם לכן.

באתר "בנפשי" ניתן לקבל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ע"י הפסיכולוגית אילנה סובול. ניתן ליצור איתה קשר ישיר דרך דף המטפלים שלנו, או דרך שאלון המיקוד.

שאלות נפוצות על טיפול באינטרנט

מהוא טיפול/ייעוץ באינטרנט וממתי הוא קיים?

טיפול וייעוץ דרך רשת האינטרנט קיימים בעולם הרחב כבר מאמצע שנות התשעים. כמו שרותים רבים אחרים בכל תחומי החיים, כך חדר האינטרנט גם לתהליכים של ייעוץ וטיפול פסיכולוגי. בדרך כלל מתרחש התהליך הזה ע"י התכתבות בדואר האלקטרוני, או ע"י תוכנות צ'אט, המאפשרות "פגישה מכוונת". קיימות גם דרכים נוספות כמו תהליכים קבוצתיים דרך פורומים או צ'אט קבוצתי ושימוש במצלמות אינטרנט. באתר "בנפשי" אנו מאפשרים תהליכים דרך מייל וצ'אט בתחומי ייעוץ וטיפול מגוונים.

באיזה תחומי טיפול מוצע טיפול ברשת?

אתר "בנפשי" הוקם כדי לאפשר טיפול וייעוץ בתחומים רבים. נכון להיום אנו מציעים טיפולים וייעוצים מכוונים בתחומים של פסיכותרפיה, טיפול באמנות, ייעוץ להורים ואימון (קואצ'ינג). בעתיד אנו מתכוונים להוסיף תחומים כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ביבליותרפיה ועוד.

מה היתרונות והחסרונות שבטיפול ברשת ביחס לטיפול רגיל?

לטיפול דרך הרשת מספר יתרונות בולטים. במישור הטכני יש יתרון גדול של נגישות וחיסכון. ניתן לקבל את השירות מכל מקום שבו אפשר להתחבר לרשת. מאפיין זה פותר קשיי נגישות של אוכלוסיות שונות, כמו אנשים מוגבלים פיסית; אזרחים ישראלים בחו"ל או כאלה שמרבים לנסוע; נשים לאחר לידה; אנשים המתגוררים בפריפריה; זקנים ובעלי אמצעים מוגבלים. גם העלות של הטיפול דרך הרשת היא בדרך כלל נמוכה משמעותית מטיפולים מקבילים פנים אל פנים. קיימים גם יתרונות במישור מהותי יותר. למשל, החשיפה המוגברת, שעשויה להתקיים במרחב הווירטואלי, יכולה לזרז תהליכים טיפוליים ולאפשר עיסוק בנושאים מביכים; האנונימיות של הרשת מאפשרת חשיפה לאנשים בעלי רגישות מוגברת לפרטיותם, או לכאלה עם קשיים גדולים בחשיפה פנים אל פנים; העבודה בכתיבה היא כלי תרפויטי בפני עצמו, אשר מאפשר חוויה של ארגון, העמקה ועיבוד של החומרים האישיים; החוויה הטיפולית היא בהרבה מקרים פחות תלותית ויותר עצמאית, דבר אשר מוסיף לתחושת הערך והיכולת של המטופלים; האפשרות לשמור ולתעד את העבודה הטיפולית, מאפשרת לחזור אל חומרים קודמים מהעבר הקרוב והרחוק; ויש עוד יתרונות נוספים שקצרה היריעה מלפרטים במסגרת זו תוכלו לקרוא על כך עוד במאמרים השונים שבאתר, למשל המאמר על סקירת התחום. קיימים כמובן גם חסרונות לטיפול ברשת. למשל, ההיעדר של מסרים לא מילוליים, שלהם תפקיד משמעותי ביותר בתקשורת הבין-אישית; הקושי לזהות מטופלים בעייתיים או בעלי הפרעות קשות, אשר אינם מתאימים לאופן הטיפול הזה; הקושי לזהות ולהגיב למצבי חירום רגשיים; מגבלות בחוויה של הקשר הבין-אישי ועוד.

האם קיים ניסיון בעולם בטיפול ברשת?

בעולם הולך ומצטבר הניסיון בתחום של טיפול וייעוץ ברשת. כיום כבר מלמדים את הנושא באוניברסיטאות, ומאמרים רבים מופיעים בכתבי העת המקצועיים של תחומי הייעוץ והפסיכותרפיה השונים. הנתונים המצטברים מהמחקרים השונים מעידים שלטיפול ברשת יש בהחלט תוצאות טובות, לפעמים אפילו מפתיעות, אם הוא מנוהל בצורה נכונה ומקצועית.

האם ניתן לאפיין אנשים שיוכלו להסתייע בטיפול באינטרנט יותר מטיפול רגיל?

כמו שכבר צוין קודם לכן, יש מספר אוכלוסיות שלהן הטיפול ברשת מתאים במיוחד – בעיקר כאלה עם קשיי נגישות מסיבות שונות או כאלה החוששים מחשיפה. המחקר שקיים עד היום לא מאפיין באופן ברור מי הם האנשים אשר טיפול ברשת מתאים להם יותר מטיפול פנים אל פנים, אבל בהחלט יש לא מעט מטופלים אשר מדווחים על כך שהחוויה של טיפול מכוון הייתה מוצלחת עבורם לא פחות, ואולי אף יותר מטיפול פנים אל פנים. כמובן שיש גם כאלה שמדווחים על הרגשה הפוכה. בכל מקרה, הניסיון המצטבר מראה שכל אדם שאינו סובל מ"טכנופוביה" מוגזמת או מתקשה בהקלדה על מחשב, עשוי להפיק רבות מטיפול כזה.

האם קיים תהליך של התאמה בין מטפל למטופל?

באתר "בנפשי" אנו משתדלים לעזור לכל אחד ליצור את ההתאמה למטפל/ת המתאימים לו ביותר. ההתאמה כוללת מאפיינים כמו סוג הטיפול/ייעוץ, מין המטפל, סגנון וגישה טיפולית, אופן התקשורת המועדף (מייל או צ'אט) וגורמים נוספים. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא למלא השאלון שבאתר ולשלוח אותו אלינו. בשלב הבא אנחנו יוצרים קשר אישי עם הפונה (במייל, בצאט או בטלפון, לפי ההעדפה האישית) ומשלימים את תהליך ההתאמה והקישור אל המטפל/ת. ההתאמה יכולה גם להיעשות ע"י בחירה של אחד מאנשי הצוות על סמך ההצגה העצמית של כל אחד.

איך אדע שהמטפל שהופניתי אליו מתאים לי?

בדומה לכל טיפול אחר, גם כאן חווית ההתאמה מורגשת באופן אישי וסובייקטיבי בתוך התהליך עצמו. בדרך כלל דרוש קצת זמן להיכרות הדדית כדי לבחון את ההתאמה ולאפשר לה להתגבש ולהיווצר באופן טבעי. לא תמיד ההתאמה היא דבר נתון מראש בין בני-אדם; לא מעט פעמים היא חלק מתהליך יצירת הקשר.

האם אוכל לשמור על אנונימיות בטיפול?

אתר בנפשי ואנשי המקצוע שפועלים דרכו מחויבים לשמירה מקסימלית של סודיות ודיסקרטיות, כפי שניתן לקרוא במדור "תנאי השימוש". אם זאת שמירה על אנונימיות מוחלטת מול המטפל היא מעט בעייתית – הרי אפילו כדי לשלם צריך לחשוף מספר פרטים אישיים. חווית האנונימיות ממשיכה להתקיים בדרך כלל גם אם השם האמיתי נחשף, וזו חוויה שהיא חלק בלתי נפרד מתהליך. במקרים מיוחדים שבהם מישהו מבקש לא להיחשף אפילו בשמו יתכן ויוכל להימצא הסדר מתאים.

איך טכנית מתנהל הטיפול?

התהליך מתחיל מפניה אלינו – דרך השאלון, מדור יצירת קשר או פנייה אישית לאחד מאנשי המקצוע. לאחר יצירת הקשר עם איש המקצוע קובעים הוא והפונה במשותף את פורמט התקשורת ביניהם: תדירות שליחת המכתבים (אם מדובר במייל); או זמני הפגישות בצ'אט ופרטים נוספים. הפונה מתבקש לשלם מראש לסדרה של ארבעה מפגשים או מיילים. בכל אחד מתחומי הייעוץ והטיפול יש מאפיינים ספציפיים של האופן בו התהליך נמשך מנקודה זו ואילך. על כך ניתן לקרוא במדורים באתר המתייחסים לכל תחום ותחום.

איזה ניסיון בעבודה עם מחשב דרוש בכדי לקבל טיפול ?

כל מה שנדרש זה לדעת להשתמש בדואר אלקטרוני ובתוכנת צ'אט (רק למי שבוחר בעבודה דרך צ'אט כמובן) וכן יכולת סבירה של הקלדה. אנשי הצוות שלנו גם ישמחו לעזור לפתור שאלות טכניות כמיטב יכולתם, באם אלו יעלו. אבל בעיקרון אנחנו מדברים על שימוש במחשב ברמה הכי בסיסית, לא שונה מכל שימוש רגיל ומקובל על כולם בימנו.

מה גובה התשלום וכיצד מתבצע התשלום?

התשלום עבור טיפול ברשת הוא בדרך כלל נמוך משמעותית מהתשלום על טיפול רגיל. לפרטים היכנסו למדור מחירים ותשלום באתר.

איך מתחילים בטיפול?

כדי להתחיל בתהליך אנו ממליצים לפנות אל השאלון, למלא אותו ולשולחו אלינו. זה יאפשר לנו לתת לכם את העזרה הטובה ביותר בבחירת סוג השרות ואיש המקצוע המתאימים לכם. ניתן גם לפנות ישירות אל אחד מאנשי הצוות שלנו, מאלה שמופיעים ברשימה, ולהתחיל את התהליך מולו.

אנו מאחלים לכם תהליך משמעותי ומועיל.

טיפול, ייעוץ ואימון ברשת

"טיפול דרך מייל?" "פסיכותרפיה בצ'אט?" "טיפול באומנות באינטרנט?" נשמע לכם טיפה מוזר? ובכן, היום זו כבר מציאות. כמו כמעט בכל עניין אנושי אחר בחברה שלנו, התחיל בשנים האחרונות גם התחום של בריאות הנפש לפנות יותר ויותר למרחב של רשת האינטרנט. מסתבר, שלמרות החסרונות שיש לרשת הווירטואלית והאנונימית בהקשר של יצירת קשר טיפולי, היא טומנת בחובה גם יתרונות גדולים. הראשונים לגלות את זה (לפחות בארץ) היו ארגונים שונים של תמיכה נפשית ציבורית. ארגונים כמו ער"ן (עזרה נפשית ראשונית), עמותת על"ם (תמיכה בבני נוער), סהר (תמיכה במצבי דיכאון וסכנה אבדנית) ו"המקום" (תמיכה לנפגעות ונפגעי תקיפה וניצול מיני), הקימו אתרי אינטרנט מצליחים ומצילי נפשות ממש. דווקא האנונימיות, בשילוב עם הנגישות הגבוהה של הרשת, אפשרו לפונים רבים במצבי מצוקה לקבל עזרה דרך ייעוץ במייל או בשיחות צ'אט. בחלק מהאתרים הללו גם התפתחו אפשרויות של טיפול ארוך טווך יותר בפונים. אגב, חלק מהאתרים הישראלים הללו משמשים מודל לחיקוי בעולם.

אבל מה לגבי תהליכי טיפול וייעוץ "רגילים", כלומר לא כאלה של מצבי חירום אלא של אנשים המחפשים להיכנס לתהליך משמעותי, כדי להתמודד עם משברי החיים וליצור אפשרויות של גדילה וצמיחה? האם גם במקרים כאלה יכול להתקיים טיפול יעיל דרך הרשת? מסתבר שכן, שזה אפשרי, ויעיל ואפילו פותח אפשרויות חדשות ומרתקות. הטיפול/ייעוץ ברשת מתנהל בדרך כלל בשני ערוצים עיקריים – התכתבות במייל או  שיחות צ'אט.  ההתכתבות במייל היא תקשורת "א-סינכרונית". כלומר, דיאלוג שבו מתקיים פער משמעותי של זמן בין קבלת המכתב עד לשליחת התגובה. הפער הזה מאפשר תהליכים משמעותיים של חשיבה, הרגשה, התארגנות ויצירתיות, אשר מתוכם מופיעה לבסוף התגובה ונשלחת לצד השני. השיחה בצ'אט, לעומת זאת, היא תקשורת "סינכרונית". כלומר, דיאלוג הדומה יותר למצב רגיל של טיפול, שבו פער הזמן בין הכתיבה לקבלת התשובה הוא קטן. התגובות וההתייחסויות הן לכן יותר ספונטניות וקשורות לזמן ההתרחשות עצמו.

 הטענה הראשונית שבדרך כלל מעלים רבים כנגד האפשרות של טיפול במייל היא, שללא מפגש פנים אל פנים אנחנו מפסידים את כל המרכיב של התקשורת הלא-מילולית, שמהווה חלק גדול בדיאלוג. הטענה הזו היא כמובן נכונה, אבל מסתבר שביחד עם ההפסד מגיע גם רווח. דווקא היעדר המפגש הישיר מאפשר את מה שמכונה בספרות המקצועית "אפקט הסרת העכבה". הכוונה היא לכך שעבור רבים, דווקא המצב הזה עשוי לאפשר חשיפה עמוקה ואותנטית יותר. האפקט הזה נובע כנראה ממספר גורמים: המטופל נמצא במצב אנונימי יחסית; מצב שבו יש הרבה פחות סמלי מעמד וכוח; הוא לרוב נמצא בביתו במקום הבטוח והמוכר שלו; וכנראה מרגיש יכולת רבה יותר לשלוט בהחלטותיו לגבי המשך הקשר. כל זה מאפשר לו להביא את עצמו בצורה מלאה יותר. ואכן, לא מעט פעמים מצליחים מטופלים להעלות בעבודה ברשת נושאים שלא העזו לטפל בהם במפגש פנים אל פנים. נושאים מביכים, סודות מן העבר, עניינים מעוררי בושה – כל אלה מעובדים ביתר קלות בסיטואציה הווירטואלית.

החשיפה הזו, במידה והיא פוגשת מהצד השני מטפל אמפתי ומנוסה, תומכת בחוויה מאוד מיוחדת של קשר בין שני צידי המרחב הווירטואלי. ואכן כן, מוזר ככל שיהיה (ובעצם לא מוזר בכלל למי שמנוסה בתקשורת מעין זו), פעמים רבות מאפשר הטיפול ברשת יצירה של קשר עמוק ומשמעותי ביותר בין המטופל למטפל. קשר, שאם הוא מנוהל באופן מיומן, עשוי לתרום רבות לתהליכים עמוקים של קבלה עצמית וריפוי אצל המטופל. בנוסף לכל אלה, קיים גם הערך התרפויטי של הכתיבה עצמה. כל מי שנוהג/ת להשתמש בכתיבה, בין אם לפרסום כזה או אחר ובין אם עבור עצמה/ו בלבד, יודע/ת שלעצם הכתיבה יש יכולת ריפוי נהדרת. הכתיבה מאפשרת לנו להתבטא ממקומות עמוקים מצד אחד, ולארגן את החומר הנפשי שלנו מצד שני; היא מאפשרת לנו ליצור ולבחון את הרצף של החוויה שלנו, של הזהות שלנו ומעודדת אותנו ליצירתיות. אחת המשמעויות של זה, בעיקר כשמדובר בטיפול במייל, היא שהמטופל מתרגל לקחת הרבה אחריות על התהליך הטיפולי של עצמו. כלומר, מעצם העובדה שהיא צריכה לקחת את הזמן לקרוא, לחשוב, לחפש בתוך עצמה, לנסח, לתקן ולנסח שנית וכן הלאה, מוצאת את עצמה המטופלת עושה תהליך תרפויטי שלם ללא נוכחות והתערבות ישירה של המטפל/ת. מי שמאמין שלאחריות כזו יש חשיבות רבה לעצם האפשרות האמתית של צמיחה, ימצא הרבה אפשרויות בתהליכים שמתנהלים ברשת.

הטיפול ברשת גם פותח אפשרויות מעניינות וחדשניות בשדה הטיפול והייעוץ. תחשבו למשל על טיפול באומנות. הטכנולוגיה הממוחשבת יכולה לייצר אין סוף אפשרויות של צילום, סריקה, אומנות ממוחשבת, צרוף של קבצים מסוגים שונים, וכדומה. כל אלו יכולים לאפשר דיאלוג, הן במייל והן בצ'אט, סביב תהליך היצירה וליצור תנאים לתהליך טיפולי מרתק ורב אפשרויות.

התחום של טיפול וייעוץ ברשת הוא עדיין חדש וטרי יחסית בעולם הטיפול, ובוודאי בארצנו הקטנה. מכל מקום נראה שבשנים הקרובות הוא הולך לתפוס מקום גדל והולך בתחומים שונים של טיפול, ייעוץ ואימון. אנחנו במרכז "בנפשי" שמחים להיות מהראשונים בארץ שמפתחים ומציעים מגוון של תהליכים טיפוליים, ייעוציים ואימוניים ברשת. אתם מוזמנים ליצור קשר ולהתנסות

על ניהול רגשות קשים

מאת: יעל לי

המחשב קם בצלם מוחו הרציונלי של האדם.  הוא מבוסס על רדוקציה של תפיסת שורה תחתונה: "כן  או לא", אנחנו שואלים ופוסקים. אחת ואפס. נכון ולא נכון. ואכן, חלקים שלמים מן העולם שלנו ניתנים להתמודדות בדרך רדוקטיבית זו: האם זה הזמן לחפש עבודה חדשה? האם להירשם לקורס במרכז הלמידה של מהות החיים? האם יוגה מתאימה לי? האם יש לי סבלנות עכשיו לשבת למדיטציה? האם יש לי סבלנות עכשיו לכל דבר חוץ מאשר לשבת למדיטציה? כמעט כל שאלה של "האם" היא שאלה שאנחנו עונים עליה ב"כן" או ב"לא". אלא שאליה וקוץ בה: גם במצבים מורכבים יותר, עולמנו הפנימי לא פעם מצטמצם לשחור ולבן, והאפורים באמצע הולכים לאיבוד. רבים מאתנו סובלים מתפיסה  דיכוטומית שכזו, חשיבה רדוקציונית של אחת ואפס –  חשיבה "מחשבית". קם הגולם על יוצרו. יצרנו מחשב שמדבר "מחשבית" וגם מעבד "מחשבית" ויש יגידו אפילו חושב "מחשבית", ומן ה"מחשבית" הזו התרומם עולם עשיר, עמוס לכאורה גוונים. אך בסופו של דבר מרושת בצמתים של "אחת" ו"אפס". כאילו עושר, כאילו מגוון, כאילו ריבוי אפשרויות בחירה.

ובתוך עושר וירטואלי זה, החלנו על המחשב את חשיבת התיקיות שלנו. זו לא המצאה חדשה. הבודהה, בבואו ללמד את נזיריו, חילק את עיקרי תורתו לקטגוריות, כדי להקל עליהם להבין ולזכור אותה: ארבע אמיתות בסיסיות, דרך של שמונה צעדים להארה, שלושה מצבי תודעה וכיו"ב. בפסיכולוגיה המודרנית קוראים לאופן החשיבה המארגן בתיקיות "סכימטיזציה", ארגון בתוך סכימות. החשיבה שלנו עסוקה ללא הרף בארגון של העולם, או לפחות בארגון התפיסה שלנו אותו. תינוק שקורא לכלב שהוא פוגש ברחוב "לאקי", מבלבל קטגוריה (או תיקיה) עם פרט שלה. במהרה ילמד לחלק את העולם ל"שלי" ו"לא שלי", ובהמשך ל"של המשפחה שלי" ו"טוב", ל"מתאים לי" ו"לא מתאים לי", ובמחוזותינו גם כמובן ל"אנחנו" ו"הם". באותו אופן, עם ההתפתחות שלנו,  אנחנו מארגנים את העולם גם בחלוקות מורכבות יותר, כמו: "מוצלח" (המכילה מימדים שונים של הגדרת הצלחה) "נכון" (קטגוריה המכילה גישות כאלה ואחרות לחינוך.

חרב פיפיות?

חשיבה בקטגוריות, אם כן, היא טבעית לנו. והנחלנו אותה גם למחשב. במונחים הסטוריים של הולדת המחשב, זה היה נח, פונקציונלי. אך האם בניית העולם המחשבי בצלם חשיבתנו הוא צעד שמקל עלינו, או שהוא מתגלה כחרב פיפיות?

היום, לא אנחנו בוראים את המחשב כל יום מחדש. הוא בורא אותנו. הוא משפיע השפעה מכרעת לא רק על האופן בו אנחנו מתנהלים בעולם (ואיך עולמנו מתמוטט כאשר המחשב בתיקון, לדוגמא), אלא גם על האופן בו אנחנו תופסים וחווים את העולם, וחיים בו מנטלית, קוגניטיבית, רוחנית  ורגשית.

האם "מחשבית" ישימה לכל תחומי חיינו? גם לאזורים אחרים בחיינו? יכולים לחול גם על העולם הרגשי שלנו?

העולם הרגשי שלנו גם הוא הפך "מחשבי": משפטים כמו "זה כעס לא לגיטימי", "אבל זו קנאה לא מוצדקת" נשמעים תדיר במשרדי הפסיכולוגים. "אני לא יודעת מה לעשות עם הטינה שלי, כבר אבד עליה הכלח אבל אני לא מצליחה להעלים אותה", "נמאס לי להסתובב עם הרגשות האלה והפגיעות האלה מההסטוריה הרחוקה שלי, די",  –  אלו ביטויים שגורים ומוכרים. מוכרים עד כאב. לא פעם אנחנו מסתובבים עם בטן מלאה ברגשות, שאין להם רשות להתקיים, וודאי שלא לבוא לידי ביטוי.

הייתי רוצה לתהות על ישימות החלוקה לתיקיות על כל הרבדים של עולמנו. ואולי לא רק לתהות, אלא גם לטעון כי קיים הבדל יסודי בין עולם הרגש לעולם השכלי – הבדל שהטבע יצר. מקורו של ההבדל הזה בטבעם של עולמות הלו: הרגש, בניגוד לשכל, אינו מתקיים (כך אנו למדים יותר ויותר) בהמיספירה השמאלית של המח. אותו חלק של המח שהוא בינארי או…לינארי. ההמיספירה הימנית, זירת ההתרחשות של הרגשות, אינה שועה לחוקי ההגיון. שם המשחק שונה בתכלית: דבר והיפוכו יכולים להתקיים בעת ובעונה אחת; רגשות סותרים יכולים לדור יחד ולהתקיים במקביל; רגשות יכולים להתחלף ומהר, בלי כל סיבה נראית לעין או מובנת או רציונלית;  הרגש, במלים אחרות, אינו מאורגן בתיקיות. בטבעו של  הרגש לא קיימת תיקיה של "רגש לגיטימי", או תיקיה של "רגש מכוער", או של "רגש ילדותי" או "רגש  פרודוקטיבי". הרגשות כולם מצויים בתיקיה אחת, של "רגש". כך אני חווה את הדברים, כך אני מרגישה לגבי ענין זה או אחר. אני יכולה לבחור מה לעשות לגבי משהו שאני מרגישה כלפיו כך או אחרת, אך אינני יכולה לבחור להרגיש כך או אחרת. אני יכולה לבחור לעשות דרמה מהרגש, או לא, אך לא לבחור את עצם קיומו, התרחשותו במרחב הפסיכולוגי שלי.

כך בטבע. אלא שרבים מאתנו מנסים להערים על הטבע, ולהחיל את ה"מחשבית" ועקרונותיה, על עולם הרגשות. אנחנו עושים את זה כמו שהשכל מכיר, דרך פיתוח של שיטת תיוק: אנחנו מפתחים לעצמנו תוכנת ניהול רגשות. מדוע?

כמו כל המתרחש בהמיספירה הימנית של מוחנו, גם הרגשות חיים בערבוביה. אלא שלא פעם ערבוביה זו היא מהומה של ממש, כאוס, המון דברים שקורים בבת אחת, באופן לא מאורגן. כאשר זה קורה אנחנו חווים הצפה, אולי בהלה.  "מה קורה לי?", אני שואלת, "אני לא מבינה". כשקורים דברים שאיננו מבינים, בעולמנו המערבי הנשלט על ידי ההמיספירה השמאלית, אנחנו – שחיים על פי ההבנה שלנו ומעלים את ההגיון על כס רם – נבהלים. יצרנו שיטות פסיכולוגיות שלמות שמושתתות על הצורך להבין. כמה אנשים אנחנו מכירים, שכבר מכירים ומבינים את הכל, ויש להם מודעות רבה, אבל שום דבר בחייהם לא משתנה? היתכן שלא ההבנה היא המכרעת בחיינו? היתכן שלא היא מנהלת את המשחק?

בדרך כלל מתחת לנטיה לארגן נמצא פחד. פחד מלהרגיש רגשות קשים, לא פופולאריים, שליקרים לנו קשה אתם, שאין לנו מה לעשות אתם. באין לרגשות האלה לגיטימיות בעולמנו הפנימי, אנחנו דוחקים אותם אל תוך תיקיה של "רגשות מאוחסנים מתחת לפני השטח", אלא שהעובדה שהם מאוחסנים בבונקר, אינה מונעת מהם לעשות שמות בחיינו ולהשפיע עלינו השפעה עצומה, לא פעם חבלנית.

אך הבעיה היא אמיתית: איך ניישב את טבענו האמיתי, עם הצורך האמיתי לא פחות לנהל חברה תקינה, להתגייס למען המטרות שלנו, לחיות בחברה?

על ידי זניחת הרעיון המופרך של תכנת ניהול רגשות, ובמקומה אימוץ של תכנת ניהול התנהגות, ובכלל זה מעשים (החל מן הקטנים ביותר, כמו חיוך מסוים) או דיבורים. אני יכולה לקטלג התנהגויות בתיקיות "התנהגות הולמת", או "התנהגות מופרעת", או "התנהגות ילדותית" או "התנהגות בוגרת". ניהול ההתנהגות הוא לא רק אפשרי. הוא גם חיוני. כדי לכבד את עצמנו אנחנו חייבים לבחור איך להגיב למה ומתי.

וכדי לכבד את עצמנו, אין לנו ברירה אלא לכלול את כל הרגשות בתיקיה אחת:רגש לגיטימי. כל רגש. כמות שהוא. בדיוק כמות שהוא. לעתים יש רגש נאור או מופלא או אלטרואיסטי, ולעתים רגש קטנוני וקנאי ושונא.

"כמות שהוא" פרושו שלא לדחוק אותו לתיקיה לא קיימת ("רגש שאבד עליו הכלח", "לא רלואנטי", "אסור", "מגונה", "לא יעיל" הן כמה דוגמאות שכולנו מכירים). פרושו להשלים עם הטבע שלנו. אך זה גם אומר יותר מכך: להשלים עם הטבע בדיוק כמות שהוא. מבלי להעצים אותו או להפוך אותו למה שהוא אינו. לא פעם אנחנו מייצרים דרמה, או מלודרמה, מרגש של פגיעה שמתעוררת בנו. אלא שאם נעמיק נגלה שלא פעם הדרמה שלנו מקורה בהיעדר הלגיטימיות הפנימית שאנחנו נותנים לפגיעה. אם אודה שנפגעתי ממשהו, שהושפלתי או נעלבתי, אינני צריכה לנפח את הסיפור ולהעצים את הרגש הזה. איני צריכה לסחוב אתי את הסיפור במשך ימים ולספר אותו לכל מי שמוכן לשמוע. איני צריכה להשתמש בו כדי לקבל סימפטיה, הבנה, חיבה או פיצוי. אני יכולה להרגיש את הכאב ואת העלבון, כמו שהוא, עד שבאופן טבעי הוא ייחלש ויפנה את מקומו למשהו אחר. זה יכול להיות כעס, וגם זה, בתורו, יורגש עד שידעך.

כי בניגוד להתנהגויות, מטבען של רגשות שאין להם קיום או מעמד סופי או בלתי הפיך, או תוצאות שגוררות השלכות על חיינו. הם באים, וכמו שבאו הם גם הולכים. לעתים זה לוקח שניות ולעתים ימים ארוכים, אבל אם ניתן להם מקום ונחווה אותם בדיוק באופן האותנטי שבו הם מציגים את עצמם בפנינו, הם יציפו אותנו כמו גל, ובדיוק כמו גל ידעכו ויניחו לנו לנפשנו. גם אם יתעוררו שוב, הגל עולה וכאשר הוא ממצה את עצמו, הוא גווע מאליו.

יש צורך, אם כן, בתיקון ההצהרה הגורפת שהצהרתי קודם בדבר היות רק תיקיה אחת לרגשות. בעצם, יש מקום לפחות לשתיים: רגש שקיים כרגע, ורגש שהיה ו…פוף, עבר לעולם אחר.

ואז השאלה היא לא אם הרגש לגיטימי, אלא אם יש רגשות שאינני מוכנה לשחרר? האם אני יכולה לזהות את ההתנגדות שלי לאפשר לכפתור ה-delete להילחץ? הוא נלחץ כאשר הוא בשל לכך, אך לי אין כל אפשרות להפעיל אותו. השליטה על הכפתור איננה בידי. מה שכן בידינו זו האפשרות לתת לטבע לעשות את שלו: להסכים לתת לרגש להיות, מבלי לגנות אותו, מבלי לנסות (בלא הצלחה) לגרש אותו או לשלוח אותו לבונקר הפנימי שלנו. גם אם זה מבהיל או מפחיד או מאיים או מאד לא נעים. לתת לו להיות… עד שיעלם.

תקשורת זוגית

דיאטה לדיכאון

מאת:  יעל  לי

מנהלים דכאון?

הדיכאון בו מאמר זה דן, אינו דיכאון עמוק שמנטרל את התיפקוד שלנו. מדובר ב"דיכי" המלנכולי שמוכר לעשרות אחוזים מאתנו. לנטיה לפסימיות, להסתגרות, לצורך המתמיד בגירויים חיצוניים, לחוסר שקט הבסיסי שדוחף אותנו לצורך המתמיד בגירויים חיצוניים מסיחי דעת כמו טלויזיה או מחשב או רעש אחר בחיינו, לנטיה הכרונית לדכדוך, להיות לא מרוצים, לפשוט לא להרגיש טוב בתוך הגוף שלנו.

הגישה הרווחת היום היא כי דכאון הוא סוג של מחלה כרונית שיש ללמוד לחיות אתה, ואפשר לנהל אותה. הרפואה בכלל והפסיכיאטריה בפרט לא מצאו עדיין מענה הולם לדכאון היומיומי הקל שרבים כל כך סובלים ממנו. גם התרופות האנטי דכאוניות נותנות מענה מסוים בלבד, ובמרבית המקרים יעילות יותר נגד החרדה מאשר נגד הדכדוך עצמו. הן יכולות לטשטש את העוקץ של הדכאון, לטשטש את העוצמה שלו, יש אומרים שמה שהן בעיקר עושות זה לטשטש בכלל את החויה שלי את עצמי, אך לא עוזרות באמת לעומק. ברפואה כיום לא מדברים על ריפוי של דכאון קל, אלא על ניהול שלו.

אני עצמי איני מוכנה לוותר על האפשרות של ריפוי, וביום שאסבור שזה לא אפשרי אסגור את הקליניקה שלי. אני עדה לשינויים של ממש בדכאון יום יום בקליניקה שלי. טיפול פסיכו תרפויטי מייצר שינויים מוחיים של ממש, אך גם ריפוי שמתאפשר בעקבות טיפול, הוא ריפוי מסוים. במקרים רבים, אולי אף במרבית המקרים, גם בעקבות טיפול מוצלח נותרת נטיה "ליפול" או "להחליק" אל תוך דכדוך, וגם אותה צריך לנהל. לנהל עם אורח חיים, ממש כמו שאנחנו מנהלים את התזונה שלנו והמשקל שלנו דרך דיאטה. מדובר באורח חיים שהוא דיאטה כוללת לגוף ולנשמה.

 מהו הדיכאון?

תינוק וילד צעיר שנחשף לרמות גבוהות של סטרס, ולאירועים בהם חווה הרבה סטרס, ויחסים בהם חווה רגעי מצוקה, פחד, עלבון וכו', מוחו חווה את החויה באופן מקביל: כמויות גדולות של הורמון הדחק, קורטיזול, משתחררות ומציפות את המח. המח מתאים את עצמו לכמויות הקורטיזון, ופועל בהתאם, בין היתר על ידי פעילות מוגברת של בלוטת האמיגדלה, מרכז הרגשות השליליים במח. פעילות מוגברת זו מייצרת מן מצב חרום כרוני. האמיגדלה שולחת כל הזמן אותות להיפוקמפוס ולקורטקס. ההיפוקמפוס מגיב לאותות האלה על ידי הפעלה כרונית של תגובת הדחק בגוף, ואז מתרחשת עליה של הדופק ושל קצב הנשימה, הפניית דם בכמות גבוהה לשרירים הגדולים של הגפיים, מה שיוצר תחושה של מוכנות לפעולה, אם תרצו צורך בפעולה, ודיכוי פעילות העיכול; הקורטקס מגיב לאותות המצוקה של האמיגדלה על ידי תרגומם לחויה של מצוקה, לחויה של "יש סכנה!".

כאשר האמיגדלה שולחת מסרים באופן כרוני או גבוה מאד, במיוחד בגילאים צעירים, נוצרת נטיה של המח לפעול באופן הזה, אם תרצו יוצרים התניה שלו, ושינויים מטבוליים וכימיים תואמים, כך שתגובת הדחק וחויית הסכנה והחרדה הופכות כרוניות. מערכת החרום שלנו שמיוצרת על ידי המח במצבי סכנה, נשארת מופעלת כל הזמן, גם כאשר אין במציאות איום ממשי. במקרה כזה אנחנו כל הזמן דרוכים, מתוחים, דואגים, עצבניים, פסימיים, חוששים, רואי שחורות, ומתגוננים מפני סכנה שבמח שלנו נחווית כל הזמן כממשית.

חדשות טובות: אפשר לנהל דיכאון

טיפול פסיכו תרפויטי הוא הדרך היחידה הידועה היום, שיוצרת במח תיקון בלתי הפיך, על ידי יצירת  שינויים שלא צריך לתחזק, ושמחזיקים מעמד גם כאשר הטיפול נגמר. טיפול פסיכו תרפויטי יוצר שינויים במעגלים הכימיים במח. טיפול מוצלח, זאת אומרת…איני נכנסת כאן לסוגים שונים של טיפולים, אך טיפול פסיכותרפי יעיל ישנה את מעגלי הדכאון והחרדה, ויצרוב את המח באופן שהשינוי מחזיק מעמד גם עם תום הטיפול. זאת בניגוד, לדוגמא, לתרופות נוגדות דיכאון וחרדה, שאינן יוצרות ריפוי אלא ניהול בלבד.

הדכאון, כמו גם החרדה המלווה אותו כמו אחות נאמנה, מתואר כיום כמצב או מחלה כרונית, וכמו מחלות כרוניות אחרות, כדוגמת סכרת או מחלת לב, יש צורך לנהל אותה. החדשות הטובות הן שזה אפשרי. אפשר לנהל דכאון! לנהל אומר להיכנס למשטר או אורח חיים, ששולט בכמה שיותר גורמים המשפיעים על פעילות המח, ומאפשרים רגיעה בתגובת הסטרס הכרונית.

אציין כאן כמה מן המרכיבים הידועים לנו כיום כחלק מניהול מצב הדכאון, אך אדגיש שאין במאמר זה משום המלצה. בכל מקרה כדאי להתיעץ עם איש מקצוע ולקבל אישור להשתמש בדרכי ההתמודדות המפורטות להלן:

  1. אומגה 3. מחקרים רבים מצביעים על השפעה חיובית של מינון קבוע של אומגה 3 על דכאון. ישנם מקרים, לדוגמא במקרה של תת פעילות של בלוטת התריס, לדוגמא, בהם שימוש באומגה 3 יכול להזיק, ועל כן כדאי להתיעץ עם רופא במיוחד לגבי סעיף זה.
  2. פעילות גופנית אירובית סדירה. ליצירה של תנועה בגוף, העלאת המטבוליזם, לשחרור תדיר של אנדורפינים, אותו חומר שמשתחרר במח ומייצר תחושה של הנאה ושל נעימות. יש להתאים את תדירות ועצימות הפעילות הגופנית למצב הגופני הכולל, ובכל מקרה לא להגזים. פעילות מוגזמת יכולה להזיק גם כאשר מדובר באדם בריא, ליצור חולשה ודלדול אנרגטי ולהגביר את הדכאון. בכל מקרה, יש לתאם את הפעילות עם רופא, ביחוד במקרים בהם קיימת בעיה של הלב או לחץ דם גבוה, כמו גם מקרים אחרים.
  3. תזונה. תזונה עתירה באומגה 3 ובחמרים משחררי סרוטנין אף היא תומכת בניהול הדיכאון ובהקלתו. מזונות מסוימים ידועים כמשחררים סרוטנין. נכון שאת חלקם לא נרצה דוקא לצרוך באופן מאסיבי (כמו פסטה, או שוקולד) אך אחרים, גם אם הם עתירי קלוריות, גם הם עושים לנו טוב. אחד מהם הוא …. חומוס! כן, אולי על כפרפראזה על המשפט הידוע על תפוחים (תפוח ליום מרחיק את הרופא), אפשר לכתוב גם כי צלחת מסבחה לעתים קרובות מרחיקה את הרופא הפסיכיאטר..
  4. מוסיקה. שמחה, קצבית במידה, לא המוסיקה המלנכולית שאנחנו לעתים נמשכים אליה, אלא מוסיקה שעושה לנו טוב באמת. כל אחד מאתנו מכיר את המוסיקה שעושה לנו טוב ומעלה חיוך והרגשה של חיות, של נעימות.
  5.  שנת צהרים. דכדכת כרונית שולחת רבים מאתנו לשעות שינה ארוכות, ולאלה שיכולים, גם לשינה באמצע היום. חשוב לא לישון יותר מדי בשנת יום. אך שינה במהלך היום יכולה להיות גם חרב פיפיות, כי במקביל למנוחה עסקת החבילה כוללת גם יקיצה דיכאונית, נמוכה, כבדה. שלושת רבעי השעה בדרך כלל מספיקה כדי לטעון את המצברים, בלי לייצר קושי גדול בקימה,  ותחושת דיכאון. גם שנת לילה עתירת שעות היא בדרך כלל תוצר של הדיכאון, והגבלה שלה, אם כי לוקח זמן להתרגל לזה, ברוב המקרים רק תעשה טוב.
  6. ניהול אור. העקרון כאן מוכר לרבים דרך מושג "דיכאון חורף". בארץ הוא נדיר ביותר, בשל תנאי האקלים, אך העקרון חל גם עלינו: אור מעודד מצב רוח טוב, וחושך מאפשר לתחושות הדיכאון ולהרגשה הלא טובה לשלוט. הדבר חשוב במיוחד לגבי האופן בו אנחנו מתעוררים: יקיצה טבעית עם אור, טובה לעין שיעור מיקיצה עם שעון מעורר אל תוך מציאות של חדר חשוך בו התריסים סגורים. גם לזה לוקח זמן להתרגל, אך ההבדל יכול להיות משמעותי מאד. כיום יש בשוק מנורות מעוררות, כמו שעון מעורר, שמאפשרות לישון בחדר חשוך, ולקראת שעת היקיצה משחררות בהדרגה אור, כך שבשעת היקיצה המנורה מגיעה לעוצמת אור חזק כמו אור יום.
  7. קשר אנושי קרוב וחם, או במלים אחרות: אינטימיות. עם חברה, עם חבר, עם בן משפחה, באינטרנט, בפגישות פנים מול פנים, איפה ואיך שהולך. קשה להגזים בחשיבות של קשר בחיינו, וההשפעות מרחיקות הלכת של היעדרו על דכאון.
  8. טיפול פסיכותרפויטי. כאמור, הדרך היחידה ליצירת שינויים מוחיים בני קיימא.

לעתים דיאטת החיים הזו מספיקה כדי ליצור שינוי מספק, ואתו אנחנו יכולים לחיות. "שרק ימשך ככה", אני שומעת במרבית המקרים של אימוץ סגנון החיים להלן. אבל אם זה לא מספק, אפשר לפנות לפסיכיאטר ולקבל תרופות אנטי דיכאוניות שמשפיעות על הסרוטנין או הנוראדרנלין במח. על כך נכתב מאמר נפרד באתר.

אין סיבה לחיות עם דכדוך תמידי

בשורה התחתונה, אין סיבה לחיות עם דכדוך תמידי, עם הרגשה שמשהו לא בסדר, עם פסימיות כאורח חיים. זה דורש מאמץ, כמו כל דיאטה, אך בניגוד לדיאטות הרזיה, הדיאטה הזו לא מחבלת בתהליך אלא מקדמת אותו ומאפשרת חיים נעימים הרבה יותר.

אז קדימה לפארק, עם אופניים או עם כלב לצידכם שנותן לכם קצב, עם מוסיקה או עם חבר, עם נעלי התעמלות, ואחר כך לצלחת חומוס משובח. זה לא רק נעים ונחמד, זה לא רק בריא ללב הפיסי שלנו, זה חשוב וקריטי ללב הפועם והנושם שלנו, הלב החי של נשמתנו.

טיפול באומנות ברשת

טיפול באמנות באמצעות האינטרנט

למה בכלל תרפיה באומנות?

מטרתה של התרפיה באומנות היא לסייע בהתמודדות עם תחושות וחוויות רגשיות הקשורות לעצמי וליחסים עם האחרים. כוחה הריפוי  של האומנות הוא ביכולתה לפתוח דרכי תקשורת בלתי מילוליות לתוך עצמנו, אל המקום הראשוני והבסיסי הטבוע בנו כבני אדם, הרוצה לתת ביטוי אישי לרגשותינו וצרכינו. התרפיה באמנות מאפשרת לנו להקל על פרוק ההגנות, לגלות את רגשותינו העמוקים ולהעלות תכנים לא מודעים דרך היצירה. תהליך התרפיה באומנות מבוסס על ההכרה בכך שהמחשבות והרגשות היסודיים ביותר של האדם נובעים מהלא מודע, המורכב ברובו מדימויים ולא ממילים. נקודת המוצא היא, שלכולנו יש יכולת פנימית ליצירתיות ורצון לבטא את עצמנו. דרך הביטוי האמנותי מתאפשר מרחק מסוים מהחוויה עצמה שבה עוסקים ומהכאב שעשוי להיות כרוך בה, מרחק שמאפשר ליצור איתה דיאלוג חדש. מטרתו של הדיאלוג החדש הזה היא לעזור לנו  להתמודד עם המציאות ועם רגשות כואבים ולתפקד באופן מלא יותר. מתוך האפשרות לבטא חלקים פנימיים ועמוקים חל שינוי ושיפור בחיי היום יום ותהליך של צמחיה וגדילה אישית.

למי מתאימה תרפיה באומנות?

תרפיה באומנות מתאימה לכולם: ילדים, נוער ומבוגרים, אם כי באתר "בנפשי" היא ניתנת כרגע למבוגרים בלבד. כל אדם אשר חווה קושי רגשי, משבר, התמודדות עם אובדן, טראומה או מי שמעוניין ללמוד על עצמו יותר, לצמוח להתפתח או ליצור שינוי ולשפר את איכות חייו, מוזמן לקחת דף וצבע ולהתחיל במסע. וחשוב מאוד להגיד: לא צריך "לדעת לצייר". רבים נוהגים לחשוב ש"ציור זה לילדים קטנים, ובכלל, לא ציירתי מאז שהייתי בגן…". אז נכון, כשהיינו ילדים שפת האומנות והמשחק היו טבעיות לנו, ונכון, שעם השנים והביקורת שספגנו, משהו מזה אבד ובמקום זאת למדנו לדבר. אבל כאן בדיוק יכולה התרפיה בהבעה ויצירה להזכיר לנו את ההנאה והתועלת שקיימות ביכולת שלנו  להביע את עצמנו באופן יצירתי, ולא רק באופן מילולי. יעזור לנו לזכור שבתרפיה באומנות אין חשיבות לכישרון או ליכולות האומנותיות של המטופל, היות והשימוש באומנות הנו כשפה להבעת העולם הרגשי ולא להשגת תוצאה אומנותית בפני עצמה. איכות התוצר אינה המטרה כי אם תהליך היצירה וההתבוננות בה והיכולת של התהליך הזה לחבר אותנו לעולמות הפנימיים שלנו ולהבין אותם.

מהו תפקיד המטפלת?

המטפלת באומנות משלבת את הכשרתה בתחום הידע והדעת במבנה הנפשי ותחומי התקשרות הבינאישיים לצד התנסותה והכשרתה בתחום האומנות. היא נמצאת שם כדי לתרגם את הסימבוליים שעולים מתוך היצירה למילים או תבניות, שבהן יכולה שהמטופלת להשתמש בניסיון להבין את עצמה וליצור את זהותה. תפקידה הוא לנוע בינה ובין המטופל, לתוך המטופל והחוצה, לארגן את החומר לצורה, מתוך מה שנראה ככאוס. זו היא דרך של התבוננות משותפת בתהליך וביצירה, הבנת התוצר האומנותי והחזרת החלקים המעובדים למטופל.

איך עושים תרפיה באומנות ברשת?

תרפיה באומנות ברשת יכולה להתקיים באמצעות מייל או באמצעות צ'ט אישי. בשני המקרים המטופל, יוצר בזמנו החופשי יצירה אשר אותה הוא יציג במהלך המפגש הטיפולי. היצירה יכולה להיות ציור אשר נסרק ונשלח במייל, צילומים של עבודת פיסול או אמנות ממוחשבת. את הבחירה במדיום היצירה, אופי החומרים ואת המצע עליו הוא יוצר עושה המטופל באופן עצמאי או בהתייעצות עם המטפלת, מתוך ההיצע והאפשרויות העומדות לרשותו בבית. המטפלת מתבונת בעבודה שנשלחה אליה, בדרך כלל בדואר האלקטרוני. ההתבוננות המשותפת בעבודות יכולה להיעשות בזמן של "פגישה אינטרנטית", כלומר שיחה בצ'אט, או בהתכתבות במייל. את חדר הטיפולים שמהווה את המרחב שבין המטופלת, המטפלת והאמנות מחליף המרחב האינטרנטי. גם במרחב הזה קיימת מסגרת של מקום, זמן , משך המפגש, כללי ההתנהגות בתוכו, וכדומה, המעניקים תחושה של גבולות ומאפשרים את חווית הביטחון וההכלה הדרושה לתהליך. חוסר התקשורת המוכרת של פנים מול פנים בטיפול המכוון, עשויה דווקא לאפשר לתהליכים להתרחש באופן מהיר יותר. זה קורה משום שנוצר מרחב המאפשר להתרכז בסיפור, בנרטיב של המטופל, ביצירה ובתכנים שעולים ממנה, באובייקטים המוצגים והשפעתם עליו. הניסיון מראה שזו אחת מנקודת החוזק משמעותית בטיפול באומנות ברשת. באופן מפתיע מתגלה המרחב הוירטואלי כסביבה בטוחה המאפשרת למטופל להיות לקבל מצד אחד את כל התמיכה שהוא צריך ומצד שני לשמור על תחושה של עצמאות ויכולת.

שאלון מיקוד שעוזר להתחיל

המטרה של השאלון היא לעזור לך לגבש החלטה בנוגע לסוג התהליך ולזהות איש או אשת המקצוע המתאימים לך ביותר. אנחנו נקרא את הפרטים שתמלא/י כאן ונחזור אליך עם המלצה מנומקת, וכמובן לא מחייבת. למותר לציין שכל הפרטים ישמרו אצלנו לפי כל כללי הסודיות ולא יעשה בהם שום שימוש נוסף מעבר לתהליך ההמלצה. את\ה יכול/ה לבחור אילו פרטים למלא ועל ואילו לפסוח, וכן מה מידת הפרוט הנכונה לך לגבי כל שאלה ושאלה. כמובן שככל שנקבל יותר נתונים נוכל להיות מדויקים יותר בהמלצה שלנו.

בהצלחה!

טיפול במייל – שאלות ותשובות

טיפול במייל – שאלות ותשובות

שאלה: איך בכלל יכול להתקיים טיפול במייל. הרי כל העניין בטיפול זה הקשר פנים אל פנים לא?

תשובה: זה נכון שלקשר פנים אל פנים יש משמעות עצומה. אבל טיפול במייל זה פשוט משהו אחר. הרי אם חושבים על זה, הכתיבה היא אחד מכלי הביטוי המרכזיים והחשובים (אם לא החשוב ביותר) של בני אנוש בכלל ובתרבות שלנו בפרט. דרך הכתיבה אנחנו מצליחים להעביר את העומק והדקויות של נפשנו לא פחות, ופעמים רבות אף יותר, מאשר בשיחה מדוברת. והדבר נכון כמובן לכתיבה אמנותית-ספרותית, אבל גם לכל כתיבה אחרת. וכמובן שגם האפשרות לקרוא היא אחת מהדרכים העיקריות שבהם אנחנו מושפעים, מבינים, מרגישים וחושבים. הרעיון של טיפול במייל הוא להשתמש בעובדה הזו כדי לאפשר תהליך אישי משמעותי. הוא אינו בא להחליף את המפגש פנים אל פנים, אלא לאפשר עוד דרך ליצירת תהליך כזה.

שאלה: אבל הרי אומרים שהקשר מטפל-מטופל הוא הבסיס לטיפול. האם אין כאן התעלמות מכל עניין הקשר?

תשובה: נכון, לדעת רבים (וגם לא מעט מחקרים) הקשר הוא המרכיב הכי חשוב בטיפול וללא ספק חיוני להצלחתו. זה מאוד מעניין לראות שגם בתוך חליפת מכתבים נוצר למעשה קשר לכל דבר. מטפל מיומן מסוגל לזהות בתוך הכתיבה את ההתייחסויות לקשר ולהפוך אותן לחלק מהחומר של העבודה. גם בתוך חליפת המכתבים נוצרות ציפיות, השלכות, ביטויי רגש, אכזבות, תחושות של קבלה ואמפתיה או של ביקורת וכן הלאה. ברור שלכל זה יש אופי שונה ממה שקורה במפגש פנים אל פנים, אבל השוני הזה אינו אומר שהקשר אינו קיים.

שאלה: אבל איך אני יכול באמת להיחשף מול מישהו שאני לא מכיר פנים אל פנים?

תשובה: אוו… דווקא פה יש לעבודה בהתכתבות יתרון מסוים. עבור אנשים רבים החשיפה בכתב היא דווקא קלה יותר. הניסיון מראה שמבחינת רמת החשיפה האישית שאפשר להגיע אליה, ושהיא בלי ספק גם מרכיב חשוב בהצלחה של כל טיפול, התהליך מתרחש לרוב מהר יותר בעבודה במייל מאשר בעבודה פנים אל פנים. וזה לא אמור להפתיע. דווקא העובדה שאתה יושב מול מחשב, בזמן שלך ובקצב שלך, לא נוכחות של אחר מולך אשר יכולה גם להלחיץ, מאפשרת לך לייצר תהליך עמוק של חשיפה, שייתכן שהיה קשה לך יותר לייצר בסיטואציה של מפגש אישי. יתירה מזו, האפשרות להיכנס לתהליך של כתיבה במרחב הרבה יותר גדול של זמן מזה המתקיים בפגישה טיפולית, מאפשר לחשיפה להיות מפורטת יותר ומעמיקה יותר, אולי קצת על חשבון הספונטניות והמידיות שלה. כמובן שגם במקרה הזה אתה צריך לסמוך על המטפל שלך, על היכולת שלו להכיל את החשיפה ולגלות אליה אמפתיה, על הדיסקרטיות שלו וכדומה.

שאלה: אז למי זה מתאים?

תשובה: קודם כל זה ברור שעבודה כזו מתאימה לכאלה שנוח להם להתבטא בכתב. זה נכון שבמהלך התהליך יכולת הביטוי הולכת ומשתפרת, ושגם זה דבר שניתן ללמוד, אבל אני מניח שאם למישהו יש קושי בסיסי עם התבטאות בכתב, אז זו לא ממש הדרך עבורו. מעבר לזה העבודה במייל יכולה להתאים לרוב האנשים. הסיבות לבחירה בעבודה במייל יכולות להיות רבות ושונות. פרט לעצם הרצון להתנסות בסוג שונה של תהליך, שהוא אולי הסיבה העיקרית לבחירה כזו, קימות מספר אוכלוסיות שהטיפול במייל עשוי להיות עבורן פתרון יעיל ונוח. למשל:
1. אנשים אשר עוזבים את הארץ ומתקשים למצוא ייעוץ מתאים בחו"ל בעברית, או ישראלים שגרים בחו"ל (סטודנטים, אנשי עסקים וכו').
2. בעלי מוגבלות כלשהי שעלולים להתקשות להגיע לפגישות פנים אל פנים (למשל נכים, חולים, נשים אחרי לידה וכו').
3. אנשים שחוששים מהכותרת, או המעמד של טיפול פנים אל פנים, או כאלה שחרדים באופן קיצוני לדיסקרטיות שלהם
ולעובדה שהם בכלל מבקשים עזרה.
4. כאלה שקשה להם, מסיבות שונות, להיחשף במעמד של פגישה אישית, ושדווקא הכתיבה יכולה לאפשר להם את השיתוף והחשיפה שהם כה זקוקים לה.
5. למי שמתקשים לעמוד בעלות הגבוהה של טיפול או ייעוץ רגיל (בדרך כלל הטיפול/ייעוץ במייל הוא זול יותר בסדר גודל
של 40-50 אחוז).

שאלה: איך אני יכול להתחיל תהליך כה משמעותי עם אדם שאני לא מכיר? איך אוכל לבטוח בו ובדיסקרטיות שלו?

תשובה: זו באמת שאלה מאוד חשובה. כמובן שתהליך רכישת האמון הוא בכל מקרה הדרגתי וכלל אינו מובן מאיליו, גם בקונטקסט של טיפול פנים אל פנים. לגבי עניין האמון הראשוני והבטיחות, יש כמה דברים שאתה יכול לבדוק. ראשית כדאי לקרוא על המטפל או היועץ גם באתר שלו וגם באתרים נוספים, במידה ומאמרים שלו/שלה או עליו/עליה מופיעים ברשת. זו גם ככה פעולה שמרביתנו היינו עושים היום לגבי כל מטפל. כדאי לשים לב הן לאופן שבו הדברים שלו מדברים אלינו וגם להכשרתו המקצועית. בדרך כלל יש יתרון בבחירת אדם מנוסה שגם השקיע הרבה שנים בלימוד והכשרה מקצועית, אם כי הקריטריון הזה אינו מהווה תעודת ביטוח בפני עצמו. מאוד מומלץ, ובאתר שלנו זו אפילו דרישה, לשוחח לפחות פעם אחת בטלפון עם המטפל לפני תחילת התהליך. שיחה כזו מאפשרת התרשמות הדדית קצת יותר רחבה. אגב, גם המטפל/יועץ מעוניין בברור כזה כדי לדעת שהוא עומד להתחיל בתהליך עם אדם שמתאים לכך. מעבר לזה, כמו שאמרנו, תהליך יצירת האמון הוא חלק מיצירת הקשר ולמעשה מהווה מרכיב מרכזי בטיפול עצמו. לכן חווית האמון במלואה תתברר לנו רק במשך הזמן.

שאלה: אז אם כבר הזכרת את זה, למי הטיפול במייל אינו מתאים?

תשובה: התהליך הזה אינו מתאים, כמובן, למי שמתקשה להתבטא בכתב או למי שמרגיש קושי להתמודד עם הגישה למחשבים ולאינטרנט. מעבר לכך, באתר זה איננו מקבלים לייעוץ/טיפול אנשים שטרם מלאו להם 18 שנה. איננו יכולים גם להתמודד עם מצבי חירום, כמו מצבים אבדניים, משברים נפשיים אקוטיים, מחלות נפש, או מצבים אלימות וניצול שמחייבים התערבות ישירה והרבה יותר מסיבית. במקרים כאלה אנחנו ממליצים לפנות לעזרה נפשית ישירה. ישנם ברשת גם לא מעט אתרים שיכולם מאוד לעזור בנושאים כאלה ואנו מפרסמים כאן את הקישורים אליהם.

שאלה: אני צריך עוד קצת שכנוע. אולי תפרט קצת על היתרונות של הטיפול הזה?

תשובה: יש לטיפול במייל מספר יתרונות חשובים. ראשית תהליך הכתיבה עצמו הוא מאוד משמעותי. אנחנו לוקחים את הזמן להרהר, להרגיש, לפענח את עצמנו. כותבים, משנים, עורכים, ויחד עם השינויים שעובר הטקסט משהו קורה גם לנו. אנחנו מאטים את הקצב כדי להתבונן בעצמנו בנחת, בלי למהר. התהליך הזה מלווה אותנו ביום יום, ולא רק בשעת המפגש עם המטפל, כפי שלפעמים זה קורה בטיפול רגיל. יתרון נוסף הוא במידת החשיפה שהפורמט הזה מאפשר. אני חושב שמרבית האנשים מגלים שהם מעזים להיחשף באופן עמוק יותר ובקצב מהיר יותר. זה נכון שלחשיפה הישירה מול אדם יש משמעויות רבות שלא מתקיימות באופן העבודה הזה, אבל עצם האפשרות לגעת ולנסח במילים אזורים עמוקים בתוכנו שאנחנו חוששים לחשוף, היא בעלת משמעות עצומה. ומאוד יתכן שהחשיפה הזו תאפשר גם יותר פתיחות ביחסים של פנים אל פנים בחיים בכלל. יש כאן גם אפשרויות למידה רבות. למשל, המטפל יכול להזמין את המטופל לבטא דברים שהוא מתקשה לבטא בדרך כלל, והתרגול של הביטוי הזה בכתב פותח פתח גם לצורות אחרות של ביטוי. יש גם יתרונות מצידו של המטפל. גם הוא נהנה מהאפשרות לקרוא את הדברים בנחת, לתת "זמן דגירה" לדברים שהוא רוצה לבטא בחזרה. נכון שיש כאן אבדן של ספונטניות, אבל יש רווח גדול של אפשרויות העמקה, הבנה כוללת, ותגובה מורכבת.
הדברים האלה הם כמובן רק חלק מהיתרונות והחסרונות של ייעוץ/טיפול במייל. זה מספיק לך כרגע או שאתה צריך עוד פרוט?

שאלה: לכרגע זה מספיק, למרות שכמובן נותרו עוד הרבה שאלות פתוחות. אני מניח שאת רובן ניתן באמת להבין רק בתוך התהליך עצמו. אז באמת איך מתחילים בתהליך אם אני מעוניין?

תשובה: אם אתה יודע איזה סוג של ייעוץ אתה רוצה אז התהליך מאוד פשוט. גלוש ל…. באתר ושם תמצא/י את ההנחיות להמשך. אם אתה עדיין מתלבט אז תוכל לפנות אל השאלון שבאתר ושם נעזור לך למקד את הפנייה ולמצוא את התהליך שהכי נכון עבורך. אנחנו מאחלים לך תהליך משמעותי, מעניין ואפקטיבי.

טיפול במייל – יש דבר כזה

טיפול במייל : יש דבר כזה / בועז שביט / ציור : אביה

 

דמיינו לכם את המצב הבא: את/ה יושב/ת מול המחשב, מנסה לאסוף ולנסח במילים את התחושות העמוקות והלא לגמרי מובנות שאיתן את מסתובבת בשבוע האחרון. זה אפילו לא לגמרי ברור למה התחושות האלה שייכות: האם אן קשורות לקשיים שעלו בזוגיות בשבועות האחרונים? האם זה קשור לפחדים בתחום העבודה שעוברים עלי בזמן האחרון? ואולי בכלל זו הלוויה שהלכתי אליה לפני יומיים? תוך כדי הניסיון לכתוב עולה קושי ותסכול – זה לא ממש פשוט להעלות את כל זה על הכתב! את כותבת כמה שורות, שלא מרגישות לך מדויקות, עושה " "Save ומחליטה ללכת לישון. את נשכבת במיטה, דמדומי השינה אוחזים בך, ואז בווום!!! זה מגיע אלייך: זה הכול מתקשר לפחד עמוק מאבדן!

גם הזוגיות, גם העבודה, וכמובן הלוויה שמקשרת את כל זה. את קמה מהמיטה, מתיישבת שוב מול המחשב, ובעשר דקות אינטנסיביות כותבת שני עמודים עמוסים ומדויקים. אנחת רווחה קלה יוצאת לך כשאת עושה "Send" ומעבירה את המורכבות הזו אל המטפל שמעברו השני של העולם הווירטואלי.

עוברים שלושה ימים, ולפי המוסכם את מוצאת בערב את המייל מהמטפל בתיבת הדואר הנכנס. את קוראת והרגשות מעורבים: במקומות מסוימים את מרגישה מובנת, ואפילו יותר מזה, כאילו מישהו הבין כאן יותר ממה שראית את מלכתחילה. אבל במקומות אחרים עולה שוב אותו תסכול מוכר ואפילו כעס, כשאת חשה גוון של ביקורת בדברים. את מחליטה לכתוב מייל שלם על התחושות שלך בתוך מערכת היחסים הזו עם המטפל, והפעם לעשות צעד אמיץ ולכתוב באמת את כל מה שאת מרגישה. זה ברור לך שעצם המעשה הזה הוא חשוב לך ושזו הפעם הראשונה שאת אומרת למישהו דברים בצורה כה ברורה!

הדוגמא הקטנה הזו ממחישה כמה מהאפשרויות והיתרונות של עבודה טיפולית דרך התכתבות במייל. על שניים מהיתרונות האלה אני רוצה להתעכב כרגע. בראש ובראשונה, ובעיני אחד הנושאים החשובים והרגישים ביותר בטיפול בכלל, הוא הנושא של החזרת האחריות על הטיפול למטופל. הרוב המכריע של המטופלים מגיעים לכל סוגי הטיפול עם מה שניתן לכנות פנטסיית המרפא. הכוונה היא לכמיהה והתקווה, הבלתי מציאותית, שהמטפל/ת מחזיקים בחיקם את הכוח והיכולת לראות, להבין ולרפא אותנו מכל קשיינו ומכאובנו. אפשר לומר שחלק מרכזי בעבודתו של כל מטפל טוב הוא לפרק את הפנטסיה הזו, באופן ובקצב המתאימים למטופל. הפרוק הזה הוא לרוב כואב ומעורר התנגדות גדולה, אבל רק אדם שמסכים לבסוף להתאבל על אובדן האמונה בסמכות חיצונית מנחמת, יוכל באמת לצמוח כאינדיבידואל בעל כוחות מקוריים משל עצמו. למטופלת הדמיונית שתיארנו למעלה ניתנת ההזדמנות לעבור את התהליך הזה באופן אינטנסיבי יותר, בגלל צורת העבודה של ההתכתבות. היא צריכה לקחת את הזמן ולארגן את עצמה, מגלה ללא עזרה חיצונית ישירה את האפשרות לתהליך פנימי של מודעות וגילוי ועושה צעד משמעותי בתוך מערכת היחסים עם המטפל, מיוזמתה.

אילו היינו נכנסים עמוק יותר לתוך נפשה, סביר שהיינו פוגשים תהליך פנימי מורכב שהוביל אותה ללקיחת היוזמה בקשר. יתכן למשל שבשלב מוקדם יותר היא חוותה תסכול וכעס על היותו של המטפל רחוק, לא נגיש, מקפיד על זמני משלוח המיילים כפי שנקבע מראש וכיוצא בזה. תחושות כאלה לא רק שאינן בעייתיות – הן עשויות להיות המנוף העיקרי של הטיפול. עם יותר או פחות עזרה מצד המטפל, היא עשויה להצליח לנסח את התחושות האלה על הכתב ולהפוך אותן לחלק מהדיאלוג של הקשר. דיאלוג שעשוי לחשוף את התחושות העמוקות של נטישה, למשל, שייתכן ועומדות בבסיס הכעס והתסכול, אבל לא קיבלו מקום מודע עד היום. אז מוזר ככל שיהיה, מסתבר שדרך המייל יכולה להיווצר מערכת יחסים משמעותית, עמוקה ורצינית.

ואולי זה בעצם לא כל-כך מוזר! הרי המילה הכתובה היא אחת הדרכים העתיקות, העמוקות והמפותחות ביותר שעומדות לנו ככלי ביטוי אנושי בכל הדורות. תחשבו לרגע על סופרת היושבת ימים, שבועות, חודשים ושנים מול דף הנייר (או מסך המחשב), מתבוננת פנימה, נתקעת, כועסת, מתוסכלת, פורצת, זורמת ומצליחה בסופו של דבר לרקום יצירה המבטאת באופן העמוק ביותר חלקים מעצמה. למעשה רובנו נסכים שביטוי כזה לא נופל בעומקו ומשמעותו משיחה רצינית פנים אל פנים. אז נכון, לא כולנו סופרים או משוררים, אבל עם מעט תרגול כולנו יכולים ללמוד לבטא את עצמנו דרך כתיבה באופן משמעותי ועמוק, גם אם אין בזה שום כוונה אמנותית.

יתרון שני משמעותי שיש לטיפול במייל להציע קשור בעניין החשיפה האישית. היכולת להיחשף, לספר ולתאר חלקים כמוסים, מאיימים או מביכים בתוכנו, היא אחת היכולות הבסיסיות שמאפשרות לטיפול לעבוד. במידה מסוימת יש לעצם החשיפה כוח טיפולי – היא משחררת מטענים שנצברו זמן רב; מאווררת

סודות שצברו מבוכה ובושה; מגדילה את האמון בהיותי מקובל כפי שאני ועוזרת להצפה של תכנים לא מודעים למודע. מסתבר, וזה דווקא לא כל-כך מפתיע, שלאנשים רבים קל יותר להיחשף בכתב מאשר בעלפה, פנים אל פנים. אני לא מנסה להקטין את החשיבות של האומץ והיכולת להיחשף בקשר פנים אל פנים. זוהי יכולת בסיסית ליצירה של כל יחסים אינטימיים שהם. אבל אפשרות החשיפה המוגברת (בדרך כלל) שקיימת בכתיבה, עשויה גם לקדם את האפשרות לעשות זאת פנים אל פנים וגם לאפשר עיבוד של תכנים, אשר אולי לא היו עולים ונחשפים כלל ללא האפשרות המיוחדת הזו.

שני היתרונות המשמעותיים הללו של הטיפול במייל הם גם חלק ממקור הקשיים שהוא מעורר: היכולת לחשיפה מוגברת היא כמובן גם מפחידה! הרי מצד אחד אנחנו משתוקקים להיחשף ולהתקבל כפי שאנחנו, על כל סודותינו האפלים, אבל מצד שני זה גם אחד הפחדים הכי עמוקים שלנו – הפחד שאם "באמת" יידעו מי אנחנו, אף אחד לא יוכל לאהוב אותנו. ובדומה לזה, הכמיהה לצמוח ולהפוך לאינדיבידואל עצמאי נתקלת בחלקים עמוקים שלנו הצמאים לתלות ומשתוקקים לדמויות סמכות, שיסירו מאיתנו את הצורך להתבגר ולפגוש את המציאות מתוך עצמנו.

אז אם שוב נדמיין את עצמנו יושבים למול המחשב ומנסים לנסח את עצמנו כחלק מתהליך הטיפול, נוכל להרגיש אולי גם את האפשרות וההזדמנות הקיימת פה, אבל גם את הקושי והמעצורים. מצד שני, תהליך אמיתי של טיפול הוא תמיד קונפליקטואלי ולא פשוט, אז אולי ההבדל הוא לא כה גדול?

מה בנפשנו

קישורים

מאמרים

ענן תגים