ייעוץ פסיכולוגי אונליין, טיפול בחרדות

כולנו נמצאים בתקופה זו באי וודאות גדולה, חוששים מהאובדנים שעלולים להיות מנת חלקנו בתחומי החיים השונים. גם אני, בעודי כותבת את הדברים, לא שונה מאף אחד אחר בארץ ובעולם. המגיפה מחברת אותנו בחוויה משותפת.

התקופה הזו תעבור, גם אם איננו יודעים מתי. עד שזה יקרה יש לנו משימות למלא – לשרוד את התקופה הזו במינימום נזקים, במינימום אובדנים כדי שיהיו לנו המשאבים לחזור לשגרה או לבנות שגרה חדשה. אנו יכולים לעשות שימוש מושכל במשאב שיש לנו בתקופה זו בשפע והוא זמן. המשימה הראשונה היא לשמר את מה שאפשר, בתוכנו ומחוצה לנו ולהכין את עצמנו לקראת החיים אחרי הקורונה.

בזמן שהמדענים ברחבי העולם עובדים על מציאת חיסון לקורונה, עלינו מוטלת המשימה ללמוד לייצר חוסן משל עצמנו, כל אחד לעצמו.

המושג חוסן (resilience) זוכה להתייחסות מחקרית נרחבת בשנים האחרונות. הוא מתייחס ליכולת שלנו לצלוח משברים ואף לצמוח מהם.

אוכל לסייע לכם להעצים את החוסן האישי שלכם דרך הקניית ידע ותרגול של מאפייני החוסן הבאים:

  • תרגול מודעות למה שתמרחש ברגע זה – הפניית קשב פנימה על מנת להבחין במחשבותיכם, רגשותיכם, ההתרחשויות בגוף. התבוננות במה שאתם עושים לאורך היום והסקה באם הוא עוזר לכם או מזיק לכם;
  • הגברת מודעות לחוזקות שלכם – לרובנו אין בעיה לפרט בהרחבה את החולשות שלנו, אבל לא בהכרח אנחנו מודעים לתחומים בהם אנחנו חזקים. יש דרכם לבדוק ולמדוד את החוזקות ואז למנף אותן להתמודדות עם קשיים.
  • למידת שיטות לוויסות עצמי – דרך שינוי המחשבות, הרגשות והתגובות הפיזיות שלכם.
  • עבודה על הצבת מטרות – דווקא בזמנים קשים חיונית היכולת לבנות חזון של העתיד, לזהות מה חשוב לכם, על מה כדאי להלחם.
  • אימוץ גישה אופטימית – אופטימיות הוכיחה את יכולתה להביא לשיפור בתחומי חיים רבים: בריאות פיזית ונפשית, הצלחה, יכולת לעמוד באתגרים. מחקרים אף מראים שהיא משפרת את תפקודה של המערכת החיסונית שלנו. אפשר ללמד לחשוב בצורה אופטימית.
  • יעילות עצמית – יכולת להשתמש בחוזקות שלכם, לטפח אותן, ללמוד מיומנויות חדשות במידת הצורך כדי ליצור חוויה פנימית של שליטה על עולמכם.

בתוך מיומנויות החוסן יש מיומנות חשובה מאין כמותה בתקופה זו והיא התמודדות עם מתח. נשים דגש מיוחד בראש וראשונה על למידת שיטות לוויסות מתח.

הקניית כלים להתמודד עם מתח

הגוף שלנו יודע מחכמתו להתמודד עם איומים שאנו פוגשים מדי פעם, הוא נערך בשבריר שניה להלחם, לברוח ואם אין ברירה – לקפוא עד חלוף זעם. התגובות האוטומטיות האלה מופעלות בתוכנו אך אינן עוזרות לנו להתמודד עם האיומים שעמם אנחנו מתמודדים במאה ה-21. מערכת העצבים שלנו מופעלת בצורה כזאת כמה פעמים ביום כשאנו נתקלים בידיעה חדשותית מאיימת, אמינה או לא, כשאנחנו מהרהרים ללא הרףבקשיים שלנו בהווה או בעתיד ובתגובה לטריגרים רבים נוספים. בכל פעם כזאת ניצתת תגובת המתח מחדש – הדופק מואץ, שרירי הגוף מתכווצים ונשארים מכווצים, מערכת העיכול אינה פועלת באופן תקין, מופיעות בעיות שינה. חיוני ללמוד איך להפחית את המתח שלנו. הגוף לא יכול לשאת מתח מתמשך בלי לשלם מחיר ניכר.

נעבוד עם מתח בשני המישורים:

  • עבודה עם מחשבות שיוצרות אותו והימנעות שלא במתכוון ממחשבות שיכולות להקל עליו. יש בכוחנו לבחור איך להשתמש בחשיבה שלנו באופן שיקדם מטרות חשובות לנו ויקל עלינו גם במצבים הקשים ביותר.
  • עבודה עם הגוף שבו מתיישב המתח ולא ממהר לעזוב. יש שיטות רבות שאפשר ללמוד וליישם כדי להבחין ולשחרר את המתח שנצבר בגוף, במיוחד בתקופות כאלה.

זה הזמן להצטייד בכלים שאולי לא נזקקנו להם עד כה או לא היינו מודעים לקיומם, כדי לצלוח את המשבר הזה בהצלחה.

 

 

 

 

כמו אש בשדה קוצים: מתי חרדה הופכת לבעיה?

מאת: אילנה סובול, MA, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית-התנהגותית

מהכותרת תוכלו להבין שחרדה כשלעצמה אינה בעיה. כמו אש, היא יכולה להועיל ואף להיות חיונית לקיום שלנו: היא מזהירה אותנו מפני סכנות, מאפשרת לנו להיערך למצבים מסוכנים שעדיין לא התרחשו, להפחית את הנזק שלהם ואף למנוע אותם.

חרדה ניזונה מפחד (הם לא היינו הך למרות שאנשים נוהגים לערבב את שני המושגים). פחד ממוקד במשהו ספציפי – למשל לחלות במחלה קשה, לאבד אדם אהוב, להיראות באור מגוחך בעיני אחרים. יש פחדים מחיות וחרקים, מבני אדם לא מוכרים, בעלי סמכות ועוד. החרדה מתקיימת בגלל הפחד אך כשחווים אותה לא בהכרח זוכרים את הפחד. דרושה מיומנות ולעתים עזרה מאיש מקצוע כדי לזהות אותו וכשמצליחים לזהות ולהפחית אותו, החרדה תפחת אף היא.

מכאן אפשר להבין שחרדה אינה תופעה שמתקיימת בזכות עצמה, היא ביטוי חיצוני של פחד.

מהו פחד?

פחד הוא הערכה של מצב, אובייקט או נסיבות כמשהו מסוכן בפועל או שיכול להיות מסוכן. הערכה זו יכולה להיות נכונה ומציאותית אבל גם שגויה ומופרזת.

מהי חרדה?

היא מורכבת וכוללת סדרה של תגובות המתרחשות בכמה מישורים – הגופני, הרגשי, ההתנהגותי וכמובן הקוגניטיבי (מחשבתי). כך זה עובד:

סימנים גופניים יכולים להיות דפיקות לב חזקות או הלמות לב (פלפיטציות), קוצר נשימה ונשימה מהירה, כאבים או לחץ בחזה, תחושת חנק, סחרחורת, בחילה, כאבי בטן, שלשולים, רעידות, עקצוץ או העדר תחושה בזרועות והרגליים, חולשה, חוסר יציבות ועילפון, שרירים מתוחים ונוקשות בגוף, יובש בפה. התחושות האלו מוכרות לכל אדם כשהוא ניצב מול התמודדות עם משהו שהוא חווה כמאיים – ראיון עבודה חשוב, בחינה, שיחה קשה ועוד.

סימנים חשיבתיים (קוגיטיביים) יהיו בצורת מחשבות בסגנון של פחד מלאבד שליטה ולא להיות מסוגלים להתמודד; פחד מפגיעה בגוף או מוות; פחד מלאבד את השפיות; פחד משיפוט שלילי מצד אחרים; תמונות, מחשבות וזיכרונות מפחידים; תפיסות שדברים לא קורים באמת, ניתוק; בעיות ריכוז, בלבול והסח הדעת; היצרות של תשומת הלב, ציפייה להופעה של איום כלשהו; פגיעה בזיכרון; קושי לחשוב בהגיון, אובדת אובייקטיביות. למרות האמירה של אנשים מסוימים שהם מתפקדים הכי טוב תחת לחץ, כשהלחץ גדול מספיק, התוצאה היא דווקא פגיעה משמעותית בתפקוד. תלחיצו מישהו מספיק והוא יתקשה להתמודד גם עם פתרון של תרגיל בחשבון של כיתה ג'.

סימנים התנהגותיים יתבטאו בניסיון עיקש להימנע מכל מה שמעורר איום, בצדק או שלא בצדק; בריחה, יציאה מהירה מהמצב; חיפוש של מקום מבטחים, ניסיונות הרגעה; חוסר מנוחה, הליכה עצבנית הלוך ושוב; היפרוונטילציה (סוג של נשימה מהירה שמופיעה בזמן חרדה וגורמת לריכוז גבוה מאוד של חמצן בדם); קיפאון, העדר יכולת לזוז; קושי לדבר. כשאדם נמצא במצב שמעורר רמות מספיק גבוהות של חרדה, הוא ירצה לא להיות שם בכל דרך שעומדת לרשותו.

סימנים רגשיים יהיו הרגשה של עצבנות, מתח; רגשות של פחד, איום, איימה; דריכות, נטייה לזנק בבהלה מכל רעש, תנועתיות עצבנית; חוסר סבלנות, תסכול.

קשה לומר שחרדה היא חוויה נעימה או נייטרלית ולא כבדי – היא נועדה לא לאפשר לנו להתעלם ממשהו ולהירדם בשמירה. כל ההוויה שלנו נערכת להתמודד עם איום כלשהו ולמנוע את האסון שהוא עלול להמיט עלינו. רק שבדרך כלל האיום לא מתממש וכל שנמצא הוא אותה חרדה שמסרבת להשתכנע שאין סכנה.

הסיבה לכך היא שחרדה עוסקת במשהו שעדיין לא קרה והאופן בו היא מתנגנת בראשנו הוא באמצעות אמירות של "ומה אם?" והתשובות לרוב עוסקות בתסריט האיום ביותר שאפשר להעלות על הדעת. האפשרות ששום דבר נורא לא יקרה לא נראית סבירה לאדם שנמצא בחרדה.

עם זאת תיאורטיקנים שמנסים להבין תופעות אנושיות גורסים שהימצאות החרדה במאגר הגנים שלנו היום הוא הוכחה להיותה כלי חיוני להישרדות שלנו לאורך שנות האבולוציה הרבות. חרדה ידעה לשמור עלינו וכיוונה אותנו לפתור בעיות עוד לפני שהופיעו ולשמור על עצמנו ועל מי ומה שיקר לנו. בזכותה אנחנו כאן.

עם זאת יש מצבים שבהם חרדה יכולה להפוך לבעיה. במקום לתמוך בתפקוד שלנו, היא יכולה לפגוע בו, להשפיע עליו לרעה.

איך יודעים? הנה כמה סימנים לקחת בחשבון כשאתם מתלבטים לגבי החרדה שלכם ושוקלים לקבל עזרה מקצועית. ככל שיש יותר סימנים, כך מתחזקת ההנחה שהחרדה שלכם הפכה לבעיה.

עוצמה

כולם מכירים את רגש החרדה (מלבד הפסיכופטים, שלהם הרגש הזה זר כך טוענים מומחים לנושא). הבעיה מסתמנת כשעוצמת החרדה עולה נוכח דברים שאצל רוב בני האדם לא היו מעוררים חרדה כל כך גבוהה. אנשים יכולים להיות בחרדה ממגוון סיבות – לדבר עם אדם זר, לגעת בדלת של שירותים ציבוריים, מעליות ועוד אינסוף סיבות. אם אתם מוצאים את עצמכם בחרדה עזה במצבים מסוימים בעוד שאנשים סביבכם לא מגיבים באופן דומה, יש כאן משהו לבדוק.

משך

חרדה בעייתית נוטה להישאר בשטח יותר זמן – שעות וימים שלמים, בעוד שחרדה רגילה שיכולה לחלוף אחרי כמה דקות. אם אתם מוצאים את עצמכם במצב של דאגה בלתי פוסקת, מחשבות טורדניות שאינן מרפות, סימן זה חלק עליכם.

הפרעה

חרדה הופכת לבעיה כשהיא מפריעה לתפקודים הרגילים שלכם בחיים: עבודה, לימודים, אירועים משמעותיים, השקעה בעצמכם באמצעות שעות פנאי, מערכות יחסים חשובות וכו'. יש אנשים שאצלם ההפרעה ממוקדת בתחום מסוים בלבד ויש כאלה שהיא מצליחה להשפיע על כל תחום בחייהם. ככל שהחרדה הצליחה להשתלט על יותר תחומים בחייכם ולהכתיב לכם איך לחיות ולהיות בהם, כך היא יותר בעייתית.

חרדה בהפתעה: התקף חרדה או פאניקה

זהו אולי אחד המופעים המפחידים ביותר של החרדה – היא מציפה בבת אחת, לכאורה ללא סיבה נראית לעין ויוצרת תגובות פיזיות חזקות עד שמי שחווה אותן סבור הרבה פעמים שהוא הולך למות, לקבל התקף לב או להשתגע. בעיה נלווית אך מהסוג שנשאר אחרי התקף החרדה או הפאניקה, הוא הפחד לקבל התקף נוסף. העובדה שאיש לא יודע מתי יגיע ההתקף והיכן, גורמת לאנשים לתכנן ולעצב את חייהם כך שבמידה ויקבלו את ההתקף לא יהיו חשופים לעיני זרים למשל. כדי לספק את הדרישה הזו של החרדה, יש שמצמצמים את חייהם מאוד וחוששים להתרחק מהמקומות המוכרים כמו מקום העבודה, המכולת השכונתית והבית. במקרים קיצוניים אדם שסובל מהתקפי חרדה יחיה בתוך דלת אמותיו ולא ייצא מפתח הבית אלא במקרים נדירים ותוך סבל רב (זהו מצב הקרוי אגורפוביה או פחד ממקומות פתוחים). כמובן שהבעייתיות של החרדה בתיאור שלהלן בולטת במיוחד.

הכללה

הכללה עובדת באופן דומה להתפשטות אש אם כי לאט יותר – החרדה מתמקדת בהתחלה באובייקט או נושא מסוים ועם הזמן היא מוצאת את דרכה לנושאים נוספים, במעגל שהולך ומתרחב. למשל אדם שקיבל התקף חרדה בקולנוע והחל להימנע תחילה מללכת לקולנוע אך בהמשך הוא נמנע מללכת לקניונים ואז גם לאירועים משפחתיים כי בכל המקומות האלה הוא לא היה רוצה לקבל התקף חרדה. כמובן ככל שמניחים להכללה לעשות את שלה, היקף ההפרעה של החרדה לחיים מתרחב.

חשיבה קטסטרופלית

אופן החשיבה של החרדה מתחיל במילים "ומה אם?" ועד מהרה מגיעות התשובות, שלרוב מציעות את האופציות האיומות ביותר שאפשר להעלות על הדעת ויציאה מתוך הנחה שהסיכוי שדווקא האופציות האיומות יתממשו הוא גבוה במיוחד (זאת בניגוד כמובן למה שקורה במציאות). למשל אדם שסובל מדאגנות יתר ומגלה שאחד הילדים הבוגרים שלו לא יצר קשר כבר שעתיים, משוכנע שהילד וודאי נהרג בתאונת דרכים ומתחיל להתקשר אליו ללא הרף בעוד שהמציאות היא שהילד היה בשיעור באוניברסיטה שאחריו ישב בקפיטריה עם חבריו ושכח להגביר את עוצמת הטלפון הנייד. אירוע כזה יכול לקרות לכל אחד פה ושם, אבל כשזה הכלל ולא היוצא מהכלל, הסבל והעומס על אותו אדם הוא רב ותהיה לו השפעה רחבה הן על רווחתו הנפשית והן על בריאותו הפיזית.

הימנעות

הימנעות היא בת הברית הנאמנה של החרדה. כחלק מניסיון לשלוט ברמות החרדה או לסלק אותה, אנשים שסובלים ממנה מאמצים סגנון חיים שבו הם לא יתקלו בשום דבר שעלול לעורר אותה. זה אומר מצבים שונים (מקומות הומי אדם, מוסדות ממשלתיים וכו'), בני אדם מסוג מסוים (זרים, בעלי סמכות וכו') או אובייקטים (מעליות, חרקים וכו'). המגוון הוא אינסופי ותלוי בפחדים הספציפיים של כל אחד. הימנעות במובן הזה היא חרב פיפיות: היא מפחיתה את החרדה בטווח הקצר אבל משמרת אותה לטווח הארוך, כהפרעת חרדה אשר מצמצמת את הפעילות של האדם בחייו. הצמצום הזה יכול להימשך שנים ארוכות וללא טיפול, כל החיים.

אובדן שלווה

אנשים שסובלים מהפרעות חרדה שכחו מזמן את הרגשת הבטחון והשלווה ואם הם מתנסים ברגשות אלה, הם לא נשארים זמן רב. החוויה השכיחה שלהם היא חיים על הקצה, עצבנות ודריכות. קשיי שינה הם בעיה שכיחה מאוד אצל אנשים אלה.

 

אחרי רשימה כזו חייבים מסר אופטימי והמסר הוא שיש היום כלים שזכו לתמיכה מחקרית שיכולים לשחרר את הסובלים מחרדה, מהכבלים שהיא כרכה סביבם. במידה ויעיזו ליישם עקרונות מסוימים, יוכלו לחזור לחיות חיים נורמליים.

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית הוכיחה את עצמה ככלי יעיל למיגור ההיבטים הבעייתיים של החרדה. קצב ההתקדמות תלוי אך ורק באדם עצמו – עד כמה יהיה מוכן להמרות את פי החרדה ולחיות את חייו מתוך מניעים אחרים, שיותר קרובים למי שהוא באמת.

מקורות השראה –

Anxiety disorders and phobias: a cognitive perspective. Front Cover. Aaron T. Beck, Gary Emery, Ruth L. Greenberg. Basic Books, 1985

 

The Anxiety and Worry Workbook: The Cognitive Behavioral Solution by David A. Clark, Aaron T. Beck, 2009

מה בנפשנו

קישורים

מאמרים

ענן תגים