CBT: טיפול קוגנטיבי – התנהגותי: להאמין בריפוי

במפגש הראשון של הכשרתי בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (לצורך הנוחות, בואו נכנה אותו מעתה CBT -סי בי טי), נוכחתי לדעת שהגישה הזאת תפורה בדיוק בשבילי. שהיא מתחברת למה שאני רוצה לעשות ולטפח במסגרת עבודתי הטיפולית ואף משקפת את תפיסתי באשר לבני אדם בכלל ואלו המגיעים אלי בפרט.

וזאת למה? ראשית, ב-CBT מאמינים באפשרות של שינוי לטובה בזמן קצר יחסית. בכך שהאדם, בהינתן רצון וכלים מתאימים, יכול לחולל שינוי גם במצבים קשים ומגבילים וזאת בלי לבלות 5 שנים בטיפול שמעלה סוגיות שונות אשר קשורות או לא קשורות לבעיה שמציקה לו. ולא מדובר רק באמונה, יש עובדות בשטח המתבטאות במחקרים רבים.

ב-CBT המטפל והמטופל עובדים כצוות. למעשה, המטפל מלמד את המטופל לטפל בעצמו! במהלך הפגישות שלהם, הוא מעביר למטופל ידע רב ועושה עמו את הצעדים הראשונים בהתמודדות עם הבעיות המציקות לו. בהמשך, המטופל מיישם את הידע בחייו הפרטיים ובמהלך הטיפול, שואב עידוד וידע נוסף על פי הצורך, מהמטפל שלו.

המטפל אינו ישות היודעת כל, אולי בעלת כוחות ואיכויות נעלות, אשר מרעיפה על המטופל השפעות מיטיבות שונות. ההבדל היחיד בינו לבין המטופל הוא הידע והניסיון שרכש. העבודה הטיפולית היא בגובה העיניים, כאשר הכלים שהמטפל מעביר למטופל מוסברים עד לרמת האופן שבו הם פועלים. כאמור, כלים אלו זכו לתמיכה מחקרית נרחבת ואינם רק בגדר תיאוריה שנועדה לסבר את האוזן. זהו עוד מאפיין של ה-CBT  שדיבר אלי: הכלים שניתנים למטופל אכן עובדים אם משתמשים בהם "על פי הוראות היצרן". CBT היא גישה שנקראת Evidence based כלמור מבוססת על ראיות מחקריות.

הגישה הטיפולית הזו נועדה לאנשים שמוכנים לחולל שינוי בחייהם ולהוכיח מוכנות זו הלכה למעשה ולא רק מן השפה אל החוץ. על כן נעשה בתחילת הטיפול וגם במהלכו ברור לגבי המטרות שכרגע חשוב למטופל לעבוד עליהן.

אך תחילה, הגדרות:

החלק הראשון של השם או ה-C מדבר על קוגניציה. הכוונה כאן היא לכל מה שאנחנו חושבים ומרגישים.

החלק השני הוא B או התנהגות והוא כל מה שאנחנו עושים, לא רק באמצעות הגוף, אלא גם במוחנו, כל אותם דברים שאנחנו מבצעים באופן גלוי או נסתר (מחשבתי) באופן רצוני. דוגמא לעשייה נסתרת כזאת יכולה להיות להגיד בלב משפט כלשהו בכל פעם שאנחנו חושבים מחשבה רעה כדי לבטל אותה. לעתים אמירות כאלה תופסות כל כך הרבה מזמן העירות של האדם עד שהן פוגעות באופן משמעותי באיכות החיים שלו.

ה-T הוא therapy או טיפול.

הנחת היסוד הראשונה של CBT היא שאירועים השונים שקורים לנו לא משפיעים עלינו באופן ישיר ומה שקובע את אופי התגובה שלנו לאירועים הוא הפרשנות שאנחנו מעניקים להם:

אירוע >>>> פרשנות >>>> תגובה

ולא

אירוע >>>> תגובה

כדי להמחיש עקרון זה, דמיינו מצב שבו מספר אנשים צופים בתאונה קלה המתרחשת בסמוך להם. הנהג נכנס לתוך עץ וגרם נזק למכוניתו. אחד מהצופים הוא עו"ד, במחשבתו הוא מדמיין את הנהג במאבקו המשפטי עם חברת הביטוח. הרגש שנראה אצלו הוא אולי סקרנות, עניין. הצופה השנייה היא רופאה שתוך שניות מעריכה את ההשלכות השונות שייתכנו לתאונה על בריאותו הפיזית והנפשית של הנהג. הרגשות שתרגיש יכולים להיות דאגה ומעט חרדה ויניעו אותה לגשת מייד למכונית הנפגעת ולנסות לברר את מצבו של הנהג, להגיש לו עזרה ולקרוא לשירותי ההצלה. הצופה השלישי הוא נהג לשעבר שלפני כשנה עבר תאונה קשה שבעקבותיה אינו מסוגל להיכנס למכונית בשל חרדה גבוהה שמתעוררת בו ותמונות בלתי נשלטות של התאונה שעולות במוחו. למראה התאונה המתרחשת יוצף אותו אדם בזיכרונות מאיימים וכואבים של התאונה שהוא עצמו עבר. הוא יחווה חרדה עזה וייתכן ויסתלק מהמקום כדי להרגיע את עצמו.

שלושת הצופים ראו את אותו אירוע עצמו אך החוויה שלהם שונה לגמרי וגם התגובה ההתנהגותית שלהם אחרת, כאילו לא היו באותו מקום ובאותו זמן.

כלומר, ב-CBT נהוג לחשוב שבכל אירוע שאנחנו חווים מעורב מרכיב של פרשנות אישית שאנחנו מעניקים לו ופרשנות זו תקבע איך נרגיש לגבי אותו אירוע ואיך נתנהג בתגובה אליו.

מתי ואיך נוצרת פרשנות זו?

הפרשנות שלנו לאירועים, תפיסת עולמנו ותפיסתנו העצמית היא תוצר של התנסויות שעברנו בעבר.

חישבו על תינוק בן יומו. מעבר לחוויות חושיות מסוימות שכבר מתוכנתות במוחו, הכל חדש לו. הוא אמור ללמוד להבין את העולם שבו הוא חי, למצוא הגיון בתוכו. הסביבה שלתוכה נולד תהיה מרכיב קריטי בהבנות שירכוש וההבנות הללו יצרו את הפרשנויות שיעניק לאירועים וחוויות שיחווה בעתיד.

מרבית הפרשנויות שלנו נוצרות בגיל צעיר מאוד. אנחנו מקבלים אותן כדבר מובן מאליו, לא עוצרים לשאול האם תפיסתנו היא בהכרח היחידה האפשרית.

יתרה על כן, רבות מהפרשנויות נצרבות במוחנו במצבים של פחד ואיום, בתקופות חיים בהן אנחנו פגיעים וחלשים יחסית לסובבים אותנו והן נשארות בדיוק באותה צורה לאורך החיים גם הלאה.

לדוגמא ילד שננשך על ידי כלב בהיותו בן שנתיים, ממשיך לפחד מכלבים מכל סוג, למרות שכבר שנים לא הותקף על ידי שום כלב ולמרות שבסביבתו חיים כלבים ידידותיים וחמודים להפליא. הוא אינו רואה אותם כך. כשהוא יורד במדרגות ונתקל בלברדור של השכן, הוא אינו רואה את פרצופו החביב והמחייך, אלא מפלצת מאיימת ומפחידה. הפרשנות שלו, התפיסה שלו בכל הנוגע לכלבים נוצרה בגיל צעיר מאוד, במסגרת אירוע לא נעים, אך אולי היא כבר לא רלוונטית לחייו בהווה. אולי הגיע הזמן לבחון אותה מחדש ולאפשר לעצמו ליהנות מקרבתם של בעלי חיים אלה.

רבים מאתנו נושאים בתוכנו תפיסות ופרשנויות שנרכשו בנסיבות מסוימות, שכבר אינן רלוונטיות אך לא מגיעים לבחון אותן מחדש, להרחיב את מגוון הבחירות שלנו לאור המקום הנוכחי שלנו בעולם, בחיים. ב-CBT בהחלט ניגשים לאותן תפיסות מגבילות ושואפים להבין, לבחון ולהחליט אם לשמור אותן.

מה עושים בטיפול?

ניגשים לבעיה משני כיוונים:

דרך הקוגניציות – באמצעות בחינת הפרשנויות שמכתיבות את התגובות שלנו לאירועי חיים שונים, הטלת ספק בהן ויצירת פרשנויות חדשות. בחינה מחדש נעשית באמצעות כלים שונים, העוזרים לאדם ללמוד להסתכל אחרת על אותם הדברים.

דרך ההתנהגות – באמצעות תכנון הדרגתי של מצבים שבהם אפשר יהיה ליצור חוויה מתקנת.

השינוי מגיע בשתי הדרכים: שינוי בקוגניציות, בפרשנויות, גורר אחריו נכונות להתנהג אחרת, להתנסות ביותר דברים שבעבר ברחנו מהם.

מאידך, יצירת חוויות מתקנות באותם תחומים מהם ברחנו ונמנענו, משנות את הקוגניציות, את התפיסות שלנו לגבי אותם תחומים.

שני הכיוונים חייבים לעבוד האחד בצד השני.

כלומר – לא מספיק להגיד "אני יודע שזה לא הגיוני לא לדרוך על הפסים בין המרצפות במדרכה" אבל להמשיך לא לדרוך עליהם. דרושה בעקביות בין ההבנה לבין המעשים, כלומר אין מנוס מלהתחיל לדרוך על הפסים…

באילו בעיות מטפלים באמצעות CBT?

הטיפול אפקטיבי מאוד בבעיות של חרדה (דאגנות יתר, OCD או ההפרעה הטורדנית-כפייתית, השלכות של טראומה), פחדים שונים (פוביות(, דיכאון מסוגים שונים, כעסנות יתר, דאגנות יתר, קושי בניהול זמן והגדרת יעדים, קושי בהשגת מטרות בחיים, התנהגויות של הרס עצמי שהאדם מבין שאינן משקפות את מי שהוא רוצה להיות ועוד.

למי לא מתאים ללכת למטפל CBTיסט?

למי שרואה בטיפול נפשי משהו הדומה לטיפול שיניים: באים, יושבים על הכיסא, המטפל/הרופא עושה משהו, מתקן באדם משהו והוא יוצא כמו חדש בסיום התהליך.

CBT מיועד לאנשים שמוכנים לעבוד ולהשקיע כדי לשפר את איכות החיים שלהם, לשחרר את עצמם מהבעיות שמהם הם סובלים. הוא מיועד למי שמוכן לקחת אחריות על עצמו ועל חייו. המטפל הוא לא יותר מאשר מלווה בעל ידע, שנמצא שם כדי להדריך, לכוונן ולתמוך בתהליך של שינוי, להתריע כשהמטופל נתקע או מטרפד את עצמו בדרכים שונות ולתת את הכלים הנדרשים בכל שלב ושלב.

אנשים חושבים לעתים שטיפול CBT הוא קשוח, משעמם וטכני. כמטפלת בגישה הזו מצאתי שאין זה כך. למטפל אמנם יש טכניקות רבות להעניק למטופל, אך אחרי הכל, העיסוק הוא באדם, בפחדיו, בדברים שבהם הוא מתבייש ולעתים מסתיר מכל הסובבים אותו. בעיני העבודה דרך CBT מחברת אל מקומות רגישים ורגשיים רבים ורק מתוך אמפתיה רבה, כיבוד והכרה במקומות אלה ניתן לעורר את המוטיבציה ליישם את הטכניקות ולחולל שינוי.

ההכרה ביכולת הגלומה בכל אחת ואחד להזיז דברים, להתגבר על בעיות ומגבלות שהגבילו את החיים שנים רבות מדי, היא דבר מדהים, מעצים ומעורר השראה. ההזדמנות לראות אדם שלוקח אחריות ומיישם, שחייו נפתחים בפניו ואפשרויות חדשות ממלאות אותם היא אחת הסיבות העיקריות שבגללן אני אוהבת גישה זו.

איך מתבצע הטיפול

הטיפול יכול להיות קצר במידה והאדם מיישם את הכלים שניתנים לו או ארוך יותר אם היישום נתקל בקשיים. כלומר, אורך הטיפול נמצא ביחס הפוך לכמות ההשקעה שהמטופל מוכן להשקיע בו: הרבה השקעה – טיפול קצר; מעט השקעה – טיפול ארוך. לא תמיד האדם מסוגל להתחיל ליישם מיד את הכלים הניתנים לו ואז תיעשה עבודה על המחסומים שמעכבים אותו.

הטיפול דורש מהמטופל לעבוד באופן עצמאי בין המפגשים עם המטפל. בזמן הזה המטופל אמור לקרוא חומר כדי להבין היטב את בעיותיו ואת הדרכים להשתחרר מהן, לעשות את התרגילים שהוא מקבל כשיעורי בית, לפתח מודעות לביטויים של הבעיה שלו, לערוך רישום.

ב-CBT המטפל זמין עבור המטופל בין הפגישות במידה ומתעוררות שאלות ומצוקות וגם כדי ללבות מחדש את המוטיבציה להמשיך לתרגל ולהתקדם. בתחילת הטיפול מסכמים על אופן שמירת הקשר שיתבצע.

לקראת סיום הטיפול המטפל מוודא שהמטופל שולט היטב בכלים שלמד. יש בעיות מסוימות שגם אם נעלמו, נוטות לחזור בתקופות של מתח וחרדה. כדי לא ליפול חזרה למקומות הרעים והמוכרים, חשוב ליישם את הידע שנרכש במהלך הטיפול כמה שיותר מהר עם חזרת הבעיה.

כמו כן, אורכו של הטיפול תלוי בעומק הבעיות, שלרוב קשור לזמן בחייו של האדם שבו הן נוצרו. בעיות מוקדמות יותר – לוקח יותר זמן לפתור בשל ההרגשה שהן כמו חלק מהאדם. כדי להתחיל להשתחרר מהן, דרוש לעתים שינוי בתפיסה העצמית שלו וזה תהליך שלוקח זמן אבל בהחלט אפשרי.

בטיפול CBT חשוב להגדיר בעיות בצורה ברורה בעת הפניה למטפל. זו אחת השאלות שיישאלו בתחילת הקשר. הבעיה יכולה להיות קונקרטית או מעורפלת יותר, אך חשוב להגדיר אותה, חשוב להניח על שולחן העבודה את הסיבה שבגללה מגיעים לטיפול וגם את הסיבה שמגיעים בנקודת הזמן הנוכחית.

טיפול CBT באמצעות רשת האינטרנט

הראשונים שישמחו על קיומו של טיפול CBT דרך הרשת הם העצים, בהיותו חסכוני בנייר! – במסגרת הטיפול מתבקשים המטופלים לקרוא חומר ולמלא דפי משוב ומעקב אחר התחומים שאותם הם רוצים לשנות. באופן רגיל חלק זה של הטיפול כרוך בחלוקת דפים רבים לאורך הטיפול. ברשת קיימת האפשרות לשלוח את החומר בפורמט אלקטרוני (מסמכים, מצגות וטפסים מקוונים), כך שניתן לצרוך אותו ישירות מהמסך, ובכך לחסוך במשאבים שונים ומגוונים.

בין הכלים המובילים ב-CBT הוא ידע, העלאת המודעות לבעיה. האדם הסובל מבעיה כלשהי אמור על פי הגישה הטיפולית הזאת להבין את הבעיה שלו לעומק כדי שהוא והמטפל יוכלו לעבוד כצוות על מנת להתמודד עמה. קל מאוד ליצור את התנאים להעברת הידע הזה, בתוך הרשת.

הכלי השני הוא מעורבות של המטפל בתוך העבודה הטיפולית שעושה המטופל, גם בין הפגישות. כלומר, המטופל לעתים ישתף את המטפל במה שהוא עושה ובבעיות שנוצרו אצלו באותו עניין דרך המייל. בזכות האפשרות הזאת המטפל יכול לאתר ולתקן את הבעיות במהירות, על מנת שהמטופל יוכל להמשיך לתרגל את השיטות השונות ולא לחכות עד הפגישה, כך שיעילות הטיפול תגדל משמעותית.

דוגמא לטיפול היפותטי דרך הרשת בהפרעה הטורדנית-כפייתית (OCD):

שירי, אקדמאית, עובדת בחברה מצליחה, הגיעה לטיפול בגלל מחשבות טורדניות הקשורות בכך שלא נעלה את דלת מכוניתה. בהגיעה לעבודה או הביתה, עם עזיבת הרכב ונעילתו, שירי נתקפת בספק שמא המכונית לא נעולה כראוי. למרות שהיא בטוחה שנעלה את הדלת, היא זוכרת שעשתה זאת רק לפני רגע, הספק עדיין שם. בניסיון להפיג את הספק, היא חוזרת למכונית, פותחת את הדלת ונועלת אותה שוב. לא עוברות שניות בודדות אחרי פעולה זו והספק חוזר: שירי שוב לא בטוחה שהיא נעלה את דלת מכוניתה וחוזרת לבדוק. הבדיקות יכולות לחזור על עצמן בין 5 ל20 פעמים, תלוי עד כמה שירי מתוחה באותו זמן וכמה עומס יש בחייה. שירי היא אישה אינטליגנטית, מצליחה בתחומים חיים שונים ולא מסוגלת להבין את עצמה – היא מתביישת בהתנהגות הזאת אך אינה יכולה להפסיק.

במהלך הטיפול שירי מקבלת מידע כתוב רב על הבעיה שלה, היא מבינה את המנגנון המפעיל אותה להתנהג כמו שהיא מתנהגת. היא מקבלת כלים והנחיות כיצד לנהוג מעכשיו בנוגע לדחף לבדוק את המכונית ומתבקשת להיות בקשר עם המטפלת שלה כדי לעדכן אותה לגבי ההתקדמות שלה בכל יום. שתיהן נוכחות לדעת שתדירות הבדיקות יורדת ובמידה ויש עליה, הן מזהות את הסיבות לעליה זו ומתקנות מייד את אופן יישום שיטת העבודה.

עם התקדמות הטיפול, שירי מפחיתה את מספר הפגישות האינטרנטיות שלה עם המטפלת והקשר ביניהן הופך לליווי שנועד למנוע את חזרת הבעיה וכן לצורך התייעצויות תקופתיות לגבי היבטים נוספים של הבעיה במידה ויש. שירי הפכה למומחית בבעיה שלה, היא מודעת לצורות השונות בהן היא מופיעה ויודעת מה לא לעשות על מנת שהבעיה לא תחזור להיקף הקודם. עם הזמן, הבדיקות התכופות הופכות להיות לזיכרון רחוק.

לסיכום

העבודה באמצעות CBT  מרתקת ותורמת רבות להבנה של האדם את עצמו ואת הכוחות המפעילים אותו. מתלווה לה הרגשה של שליטה והגדלת אפשרויות הבחירה הזמינות לו בחייו. הוא נוכח לדעת שהשינוי אפשרי, אך גם מבין שלא מדובר בקסם. נהיר לו שהשינוי יתרחש בעקבות רכישת ידע רב, כלים ותרגול. אך כעת, כשאינו מתכחש עוד או מתנכר לבעיותיו ולעצמו, גם אם השינוי כרוך במאמץ שיידרש לעשות, מתווה הדרך ברור לו הרבה יותר מאשר קודם לכן.

באתר "בנפשי" ניתן לקבל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ע"י הפסיכולוגית אילנה סובול. ניתן ליצור איתה קשר ישיר דרך דף המטפלים שלנו, או דרך שאלון המיקוד.

שאלות נפוצות על טיפול באינטרנט

מהוא טיפול/ייעוץ באינטרנט וממתי הוא קיים?

טיפול וייעוץ דרך רשת האינטרנט קיימים בעולם הרחב כבר מאמצע שנות התשעים. כמו שרותים רבים אחרים בכל תחומי החיים, כך חדר האינטרנט גם לתהליכים של ייעוץ וטיפול פסיכולוגי. בדרך כלל מתרחש התהליך הזה ע"י התכתבות בדואר האלקטרוני, או ע"י תוכנות צ'אט, המאפשרות "פגישה מכוונת". קיימות גם דרכים נוספות כמו תהליכים קבוצתיים דרך פורומים או צ'אט קבוצתי ושימוש במצלמות אינטרנט. באתר "בנפשי" אנו מאפשרים תהליכים דרך מייל וצ'אט בתחומי ייעוץ וטיפול מגוונים.

באיזה תחומי טיפול מוצע טיפול ברשת?

אתר "בנפשי" הוקם כדי לאפשר טיפול וייעוץ בתחומים רבים. נכון להיום אנו מציעים טיפולים וייעוצים מכוונים בתחומים של פסיכותרפיה, טיפול באמנות, ייעוץ להורים ואימון (קואצ'ינג). בעתיד אנו מתכוונים להוסיף תחומים כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ביבליותרפיה ועוד.

מה היתרונות והחסרונות שבטיפול ברשת ביחס לטיפול רגיל?

לטיפול דרך הרשת מספר יתרונות בולטים. במישור הטכני יש יתרון גדול של נגישות וחיסכון. ניתן לקבל את השירות מכל מקום שבו אפשר להתחבר לרשת. מאפיין זה פותר קשיי נגישות של אוכלוסיות שונות, כמו אנשים מוגבלים פיסית; אזרחים ישראלים בחו"ל או כאלה שמרבים לנסוע; נשים לאחר לידה; אנשים המתגוררים בפריפריה; זקנים ובעלי אמצעים מוגבלים. גם העלות של הטיפול דרך הרשת היא בדרך כלל נמוכה משמעותית מטיפולים מקבילים פנים אל פנים. קיימים גם יתרונות במישור מהותי יותר. למשל, החשיפה המוגברת, שעשויה להתקיים במרחב הווירטואלי, יכולה לזרז תהליכים טיפוליים ולאפשר עיסוק בנושאים מביכים; האנונימיות של הרשת מאפשרת חשיפה לאנשים בעלי רגישות מוגברת לפרטיותם, או לכאלה עם קשיים גדולים בחשיפה פנים אל פנים; העבודה בכתיבה היא כלי תרפויטי בפני עצמו, אשר מאפשר חוויה של ארגון, העמקה ועיבוד של החומרים האישיים; החוויה הטיפולית היא בהרבה מקרים פחות תלותית ויותר עצמאית, דבר אשר מוסיף לתחושת הערך והיכולת של המטופלים; האפשרות לשמור ולתעד את העבודה הטיפולית, מאפשרת לחזור אל חומרים קודמים מהעבר הקרוב והרחוק; ויש עוד יתרונות נוספים שקצרה היריעה מלפרטים במסגרת זו תוכלו לקרוא על כך עוד במאמרים השונים שבאתר, למשל המאמר על סקירת התחום. קיימים כמובן גם חסרונות לטיפול ברשת. למשל, ההיעדר של מסרים לא מילוליים, שלהם תפקיד משמעותי ביותר בתקשורת הבין-אישית; הקושי לזהות מטופלים בעייתיים או בעלי הפרעות קשות, אשר אינם מתאימים לאופן הטיפול הזה; הקושי לזהות ולהגיב למצבי חירום רגשיים; מגבלות בחוויה של הקשר הבין-אישי ועוד.

האם קיים ניסיון בעולם בטיפול ברשת?

בעולם הולך ומצטבר הניסיון בתחום של טיפול וייעוץ ברשת. כיום כבר מלמדים את הנושא באוניברסיטאות, ומאמרים רבים מופיעים בכתבי העת המקצועיים של תחומי הייעוץ והפסיכותרפיה השונים. הנתונים המצטברים מהמחקרים השונים מעידים שלטיפול ברשת יש בהחלט תוצאות טובות, לפעמים אפילו מפתיעות, אם הוא מנוהל בצורה נכונה ומקצועית.

האם ניתן לאפיין אנשים שיוכלו להסתייע בטיפול באינטרנט יותר מטיפול רגיל?

כמו שכבר צוין קודם לכן, יש מספר אוכלוסיות שלהן הטיפול ברשת מתאים במיוחד – בעיקר כאלה עם קשיי נגישות מסיבות שונות או כאלה החוששים מחשיפה. המחקר שקיים עד היום לא מאפיין באופן ברור מי הם האנשים אשר טיפול ברשת מתאים להם יותר מטיפול פנים אל פנים, אבל בהחלט יש לא מעט מטופלים אשר מדווחים על כך שהחוויה של טיפול מכוון הייתה מוצלחת עבורם לא פחות, ואולי אף יותר מטיפול פנים אל פנים. כמובן שיש גם כאלה שמדווחים על הרגשה הפוכה. בכל מקרה, הניסיון המצטבר מראה שכל אדם שאינו סובל מ"טכנופוביה" מוגזמת או מתקשה בהקלדה על מחשב, עשוי להפיק רבות מטיפול כזה.

האם קיים תהליך של התאמה בין מטפל למטופל?

באתר "בנפשי" אנו משתדלים לעזור לכל אחד ליצור את ההתאמה למטפל/ת המתאימים לו ביותר. ההתאמה כוללת מאפיינים כמו סוג הטיפול/ייעוץ, מין המטפל, סגנון וגישה טיפולית, אופן התקשורת המועדף (מייל או צ'אט) וגורמים נוספים. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא למלא השאלון שבאתר ולשלוח אותו אלינו. בשלב הבא אנחנו יוצרים קשר אישי עם הפונה (במייל, בצאט או בטלפון, לפי ההעדפה האישית) ומשלימים את תהליך ההתאמה והקישור אל המטפל/ת. ההתאמה יכולה גם להיעשות ע"י בחירה של אחד מאנשי הצוות על סמך ההצגה העצמית של כל אחד.

איך אדע שהמטפל שהופניתי אליו מתאים לי?

בדומה לכל טיפול אחר, גם כאן חווית ההתאמה מורגשת באופן אישי וסובייקטיבי בתוך התהליך עצמו. בדרך כלל דרוש קצת זמן להיכרות הדדית כדי לבחון את ההתאמה ולאפשר לה להתגבש ולהיווצר באופן טבעי. לא תמיד ההתאמה היא דבר נתון מראש בין בני-אדם; לא מעט פעמים היא חלק מתהליך יצירת הקשר.

האם אוכל לשמור על אנונימיות בטיפול?

אתר בנפשי ואנשי המקצוע שפועלים דרכו מחויבים לשמירה מקסימלית של סודיות ודיסקרטיות, כפי שניתן לקרוא במדור "תנאי השימוש". אם זאת שמירה על אנונימיות מוחלטת מול המטפל היא מעט בעייתית – הרי אפילו כדי לשלם צריך לחשוף מספר פרטים אישיים. חווית האנונימיות ממשיכה להתקיים בדרך כלל גם אם השם האמיתי נחשף, וזו חוויה שהיא חלק בלתי נפרד מתהליך. במקרים מיוחדים שבהם מישהו מבקש לא להיחשף אפילו בשמו יתכן ויוכל להימצא הסדר מתאים.

איך טכנית מתנהל הטיפול?

התהליך מתחיל מפניה אלינו – דרך השאלון, מדור יצירת קשר או פנייה אישית לאחד מאנשי המקצוע. לאחר יצירת הקשר עם איש המקצוע קובעים הוא והפונה במשותף את פורמט התקשורת ביניהם: תדירות שליחת המכתבים (אם מדובר במייל); או זמני הפגישות בצ'אט ופרטים נוספים. הפונה מתבקש לשלם מראש לסדרה של ארבעה מפגשים או מיילים. בכל אחד מתחומי הייעוץ והטיפול יש מאפיינים ספציפיים של האופן בו התהליך נמשך מנקודה זו ואילך. על כך ניתן לקרוא במדורים באתר המתייחסים לכל תחום ותחום.

איזה ניסיון בעבודה עם מחשב דרוש בכדי לקבל טיפול ?

כל מה שנדרש זה לדעת להשתמש בדואר אלקטרוני ובתוכנת צ'אט (רק למי שבוחר בעבודה דרך צ'אט כמובן) וכן יכולת סבירה של הקלדה. אנשי הצוות שלנו גם ישמחו לעזור לפתור שאלות טכניות כמיטב יכולתם, באם אלו יעלו. אבל בעיקרון אנחנו מדברים על שימוש במחשב ברמה הכי בסיסית, לא שונה מכל שימוש רגיל ומקובל על כולם בימנו.

מה גובה התשלום וכיצד מתבצע התשלום?

התשלום עבור טיפול ברשת הוא בדרך כלל נמוך משמעותית מהתשלום על טיפול רגיל. לפרטים היכנסו למדור מחירים ותשלום באתר.

איך מתחילים בטיפול?

כדי להתחיל בתהליך אנו ממליצים לפנות אל השאלון, למלא אותו ולשולחו אלינו. זה יאפשר לנו לתת לכם את העזרה הטובה ביותר בבחירת סוג השרות ואיש המקצוע המתאימים לכם. ניתן גם לפנות ישירות אל אחד מאנשי הצוות שלנו, מאלה שמופיעים ברשימה, ולהתחיל את התהליך מולו.

אנו מאחלים לכם תהליך משמעותי ומועיל.

שאלון מיקוד שעוזר להתחיל

המטרה של השאלון היא לעזור לך לגבש החלטה בנוגע לסוג התהליך ולזהות איש או אשת המקצוע המתאימים לך ביותר. אנחנו נקרא את הפרטים שתמלא/י כאן ונחזור אליך עם המלצה מנומקת, וכמובן לא מחייבת. למותר לציין שכל הפרטים ישמרו אצלנו לפי כל כללי הסודיות ולא יעשה בהם שום שימוש נוסף מעבר לתהליך ההמלצה. את\ה יכול/ה לבחור אילו פרטים למלא ועל ואילו לפסוח, וכן מה מידת הפרוט הנכונה לך לגבי כל שאלה ושאלה. כמובן שככל שנקבל יותר נתונים נוכל להיות מדויקים יותר בהמלצה שלנו.

בהצלחה!

טיפול במייל – שאלות ותשובות

טיפול במייל – שאלות ותשובות

שאלה: איך בכלל יכול להתקיים טיפול במייל. הרי כל העניין בטיפול זה הקשר פנים אל פנים לא?

תשובה: זה נכון שלקשר פנים אל פנים יש משמעות עצומה. אבל טיפול במייל זה פשוט משהו אחר. הרי אם חושבים על זה, הכתיבה היא אחד מכלי הביטוי המרכזיים והחשובים (אם לא החשוב ביותר) של בני אנוש בכלל ובתרבות שלנו בפרט. דרך הכתיבה אנחנו מצליחים להעביר את העומק והדקויות של נפשנו לא פחות, ופעמים רבות אף יותר, מאשר בשיחה מדוברת. והדבר נכון כמובן לכתיבה אמנותית-ספרותית, אבל גם לכל כתיבה אחרת. וכמובן שגם האפשרות לקרוא היא אחת מהדרכים העיקריות שבהם אנחנו מושפעים, מבינים, מרגישים וחושבים. הרעיון של טיפול במייל הוא להשתמש בעובדה הזו כדי לאפשר תהליך אישי משמעותי. הוא אינו בא להחליף את המפגש פנים אל פנים, אלא לאפשר עוד דרך ליצירת תהליך כזה.

שאלה: אבל הרי אומרים שהקשר מטפל-מטופל הוא הבסיס לטיפול. האם אין כאן התעלמות מכל עניין הקשר?

תשובה: נכון, לדעת רבים (וגם לא מעט מחקרים) הקשר הוא המרכיב הכי חשוב בטיפול וללא ספק חיוני להצלחתו. זה מאוד מעניין לראות שגם בתוך חליפת מכתבים נוצר למעשה קשר לכל דבר. מטפל מיומן מסוגל לזהות בתוך הכתיבה את ההתייחסויות לקשר ולהפוך אותן לחלק מהחומר של העבודה. גם בתוך חליפת המכתבים נוצרות ציפיות, השלכות, ביטויי רגש, אכזבות, תחושות של קבלה ואמפתיה או של ביקורת וכן הלאה. ברור שלכל זה יש אופי שונה ממה שקורה במפגש פנים אל פנים, אבל השוני הזה אינו אומר שהקשר אינו קיים.

שאלה: אבל איך אני יכול באמת להיחשף מול מישהו שאני לא מכיר פנים אל פנים?

תשובה: אוו… דווקא פה יש לעבודה בהתכתבות יתרון מסוים. עבור אנשים רבים החשיפה בכתב היא דווקא קלה יותר. הניסיון מראה שמבחינת רמת החשיפה האישית שאפשר להגיע אליה, ושהיא בלי ספק גם מרכיב חשוב בהצלחה של כל טיפול, התהליך מתרחש לרוב מהר יותר בעבודה במייל מאשר בעבודה פנים אל פנים. וזה לא אמור להפתיע. דווקא העובדה שאתה יושב מול מחשב, בזמן שלך ובקצב שלך, לא נוכחות של אחר מולך אשר יכולה גם להלחיץ, מאפשרת לך לייצר תהליך עמוק של חשיפה, שייתכן שהיה קשה לך יותר לייצר בסיטואציה של מפגש אישי. יתירה מזו, האפשרות להיכנס לתהליך של כתיבה במרחב הרבה יותר גדול של זמן מזה המתקיים בפגישה טיפולית, מאפשר לחשיפה להיות מפורטת יותר ומעמיקה יותר, אולי קצת על חשבון הספונטניות והמידיות שלה. כמובן שגם במקרה הזה אתה צריך לסמוך על המטפל שלך, על היכולת שלו להכיל את החשיפה ולגלות אליה אמפתיה, על הדיסקרטיות שלו וכדומה.

שאלה: אז למי זה מתאים?

תשובה: קודם כל זה ברור שעבודה כזו מתאימה לכאלה שנוח להם להתבטא בכתב. זה נכון שבמהלך התהליך יכולת הביטוי הולכת ומשתפרת, ושגם זה דבר שניתן ללמוד, אבל אני מניח שאם למישהו יש קושי בסיסי עם התבטאות בכתב, אז זו לא ממש הדרך עבורו. מעבר לזה העבודה במייל יכולה להתאים לרוב האנשים. הסיבות לבחירה בעבודה במייל יכולות להיות רבות ושונות. פרט לעצם הרצון להתנסות בסוג שונה של תהליך, שהוא אולי הסיבה העיקרית לבחירה כזו, קימות מספר אוכלוסיות שהטיפול במייל עשוי להיות עבורן פתרון יעיל ונוח. למשל:
1. אנשים אשר עוזבים את הארץ ומתקשים למצוא ייעוץ מתאים בחו"ל בעברית, או ישראלים שגרים בחו"ל (סטודנטים, אנשי עסקים וכו').
2. בעלי מוגבלות כלשהי שעלולים להתקשות להגיע לפגישות פנים אל פנים (למשל נכים, חולים, נשים אחרי לידה וכו').
3. אנשים שחוששים מהכותרת, או המעמד של טיפול פנים אל פנים, או כאלה שחרדים באופן קיצוני לדיסקרטיות שלהם
ולעובדה שהם בכלל מבקשים עזרה.
4. כאלה שקשה להם, מסיבות שונות, להיחשף במעמד של פגישה אישית, ושדווקא הכתיבה יכולה לאפשר להם את השיתוף והחשיפה שהם כה זקוקים לה.
5. למי שמתקשים לעמוד בעלות הגבוהה של טיפול או ייעוץ רגיל (בדרך כלל הטיפול/ייעוץ במייל הוא זול יותר בסדר גודל
של 40-50 אחוז).

שאלה: איך אני יכול להתחיל תהליך כה משמעותי עם אדם שאני לא מכיר? איך אוכל לבטוח בו ובדיסקרטיות שלו?

תשובה: זו באמת שאלה מאוד חשובה. כמובן שתהליך רכישת האמון הוא בכל מקרה הדרגתי וכלל אינו מובן מאיליו, גם בקונטקסט של טיפול פנים אל פנים. לגבי עניין האמון הראשוני והבטיחות, יש כמה דברים שאתה יכול לבדוק. ראשית כדאי לקרוא על המטפל או היועץ גם באתר שלו וגם באתרים נוספים, במידה ומאמרים שלו/שלה או עליו/עליה מופיעים ברשת. זו גם ככה פעולה שמרביתנו היינו עושים היום לגבי כל מטפל. כדאי לשים לב הן לאופן שבו הדברים שלו מדברים אלינו וגם להכשרתו המקצועית. בדרך כלל יש יתרון בבחירת אדם מנוסה שגם השקיע הרבה שנים בלימוד והכשרה מקצועית, אם כי הקריטריון הזה אינו מהווה תעודת ביטוח בפני עצמו. מאוד מומלץ, ובאתר שלנו זו אפילו דרישה, לשוחח לפחות פעם אחת בטלפון עם המטפל לפני תחילת התהליך. שיחה כזו מאפשרת התרשמות הדדית קצת יותר רחבה. אגב, גם המטפל/יועץ מעוניין בברור כזה כדי לדעת שהוא עומד להתחיל בתהליך עם אדם שמתאים לכך. מעבר לזה, כמו שאמרנו, תהליך יצירת האמון הוא חלק מיצירת הקשר ולמעשה מהווה מרכיב מרכזי בטיפול עצמו. לכן חווית האמון במלואה תתברר לנו רק במשך הזמן.

שאלה: אז אם כבר הזכרת את זה, למי הטיפול במייל אינו מתאים?

תשובה: התהליך הזה אינו מתאים, כמובן, למי שמתקשה להתבטא בכתב או למי שמרגיש קושי להתמודד עם הגישה למחשבים ולאינטרנט. מעבר לכך, באתר זה איננו מקבלים לייעוץ/טיפול אנשים שטרם מלאו להם 18 שנה. איננו יכולים גם להתמודד עם מצבי חירום, כמו מצבים אבדניים, משברים נפשיים אקוטיים, מחלות נפש, או מצבים אלימות וניצול שמחייבים התערבות ישירה והרבה יותר מסיבית. במקרים כאלה אנחנו ממליצים לפנות לעזרה נפשית ישירה. ישנם ברשת גם לא מעט אתרים שיכולם מאוד לעזור בנושאים כאלה ואנו מפרסמים כאן את הקישורים אליהם.

שאלה: אני צריך עוד קצת שכנוע. אולי תפרט קצת על היתרונות של הטיפול הזה?

תשובה: יש לטיפול במייל מספר יתרונות חשובים. ראשית תהליך הכתיבה עצמו הוא מאוד משמעותי. אנחנו לוקחים את הזמן להרהר, להרגיש, לפענח את עצמנו. כותבים, משנים, עורכים, ויחד עם השינויים שעובר הטקסט משהו קורה גם לנו. אנחנו מאטים את הקצב כדי להתבונן בעצמנו בנחת, בלי למהר. התהליך הזה מלווה אותנו ביום יום, ולא רק בשעת המפגש עם המטפל, כפי שלפעמים זה קורה בטיפול רגיל. יתרון נוסף הוא במידת החשיפה שהפורמט הזה מאפשר. אני חושב שמרבית האנשים מגלים שהם מעזים להיחשף באופן עמוק יותר ובקצב מהיר יותר. זה נכון שלחשיפה הישירה מול אדם יש משמעויות רבות שלא מתקיימות באופן העבודה הזה, אבל עצם האפשרות לגעת ולנסח במילים אזורים עמוקים בתוכנו שאנחנו חוששים לחשוף, היא בעלת משמעות עצומה. ומאוד יתכן שהחשיפה הזו תאפשר גם יותר פתיחות ביחסים של פנים אל פנים בחיים בכלל. יש כאן גם אפשרויות למידה רבות. למשל, המטפל יכול להזמין את המטופל לבטא דברים שהוא מתקשה לבטא בדרך כלל, והתרגול של הביטוי הזה בכתב פותח פתח גם לצורות אחרות של ביטוי. יש גם יתרונות מצידו של המטפל. גם הוא נהנה מהאפשרות לקרוא את הדברים בנחת, לתת "זמן דגירה" לדברים שהוא רוצה לבטא בחזרה. נכון שיש כאן אבדן של ספונטניות, אבל יש רווח גדול של אפשרויות העמקה, הבנה כוללת, ותגובה מורכבת.
הדברים האלה הם כמובן רק חלק מהיתרונות והחסרונות של ייעוץ/טיפול במייל. זה מספיק לך כרגע או שאתה צריך עוד פרוט?

שאלה: לכרגע זה מספיק, למרות שכמובן נותרו עוד הרבה שאלות פתוחות. אני מניח שאת רובן ניתן באמת להבין רק בתוך התהליך עצמו. אז באמת איך מתחילים בתהליך אם אני מעוניין?

תשובה: אם אתה יודע איזה סוג של ייעוץ אתה רוצה אז התהליך מאוד פשוט. גלוש ל…. באתר ושם תמצא/י את ההנחיות להמשך. אם אתה עדיין מתלבט אז תוכל לפנות אל השאלון שבאתר ושם נעזור לך למקד את הפנייה ולמצוא את התהליך שהכי נכון עבורך. אנחנו מאחלים לך תהליך משמעותי, מעניין ואפקטיבי.

טיפול במייל – יש דבר כזה

טיפול במייל : יש דבר כזה / בועז שביט / ציור : אביה

 

דמיינו לכם את המצב הבא: את/ה יושב/ת מול המחשב, מנסה לאסוף ולנסח במילים את התחושות העמוקות והלא לגמרי מובנות שאיתן את מסתובבת בשבוע האחרון. זה אפילו לא לגמרי ברור למה התחושות האלה שייכות: האם אן קשורות לקשיים שעלו בזוגיות בשבועות האחרונים? האם זה קשור לפחדים בתחום העבודה שעוברים עלי בזמן האחרון? ואולי בכלל זו הלוויה שהלכתי אליה לפני יומיים? תוך כדי הניסיון לכתוב עולה קושי ותסכול – זה לא ממש פשוט להעלות את כל זה על הכתב! את כותבת כמה שורות, שלא מרגישות לך מדויקות, עושה " "Save ומחליטה ללכת לישון. את נשכבת במיטה, דמדומי השינה אוחזים בך, ואז בווום!!! זה מגיע אלייך: זה הכול מתקשר לפחד עמוק מאבדן!

גם הזוגיות, גם העבודה, וכמובן הלוויה שמקשרת את כל זה. את קמה מהמיטה, מתיישבת שוב מול המחשב, ובעשר דקות אינטנסיביות כותבת שני עמודים עמוסים ומדויקים. אנחת רווחה קלה יוצאת לך כשאת עושה "Send" ומעבירה את המורכבות הזו אל המטפל שמעברו השני של העולם הווירטואלי.

עוברים שלושה ימים, ולפי המוסכם את מוצאת בערב את המייל מהמטפל בתיבת הדואר הנכנס. את קוראת והרגשות מעורבים: במקומות מסוימים את מרגישה מובנת, ואפילו יותר מזה, כאילו מישהו הבין כאן יותר ממה שראית את מלכתחילה. אבל במקומות אחרים עולה שוב אותו תסכול מוכר ואפילו כעס, כשאת חשה גוון של ביקורת בדברים. את מחליטה לכתוב מייל שלם על התחושות שלך בתוך מערכת היחסים הזו עם המטפל, והפעם לעשות צעד אמיץ ולכתוב באמת את כל מה שאת מרגישה. זה ברור לך שעצם המעשה הזה הוא חשוב לך ושזו הפעם הראשונה שאת אומרת למישהו דברים בצורה כה ברורה!

הדוגמא הקטנה הזו ממחישה כמה מהאפשרויות והיתרונות של עבודה טיפולית דרך התכתבות במייל. על שניים מהיתרונות האלה אני רוצה להתעכב כרגע. בראש ובראשונה, ובעיני אחד הנושאים החשובים והרגישים ביותר בטיפול בכלל, הוא הנושא של החזרת האחריות על הטיפול למטופל. הרוב המכריע של המטופלים מגיעים לכל סוגי הטיפול עם מה שניתן לכנות פנטסיית המרפא. הכוונה היא לכמיהה והתקווה, הבלתי מציאותית, שהמטפל/ת מחזיקים בחיקם את הכוח והיכולת לראות, להבין ולרפא אותנו מכל קשיינו ומכאובנו. אפשר לומר שחלק מרכזי בעבודתו של כל מטפל טוב הוא לפרק את הפנטסיה הזו, באופן ובקצב המתאימים למטופל. הפרוק הזה הוא לרוב כואב ומעורר התנגדות גדולה, אבל רק אדם שמסכים לבסוף להתאבל על אובדן האמונה בסמכות חיצונית מנחמת, יוכל באמת לצמוח כאינדיבידואל בעל כוחות מקוריים משל עצמו. למטופלת הדמיונית שתיארנו למעלה ניתנת ההזדמנות לעבור את התהליך הזה באופן אינטנסיבי יותר, בגלל צורת העבודה של ההתכתבות. היא צריכה לקחת את הזמן ולארגן את עצמה, מגלה ללא עזרה חיצונית ישירה את האפשרות לתהליך פנימי של מודעות וגילוי ועושה צעד משמעותי בתוך מערכת היחסים עם המטפל, מיוזמתה.

אילו היינו נכנסים עמוק יותר לתוך נפשה, סביר שהיינו פוגשים תהליך פנימי מורכב שהוביל אותה ללקיחת היוזמה בקשר. יתכן למשל שבשלב מוקדם יותר היא חוותה תסכול וכעס על היותו של המטפל רחוק, לא נגיש, מקפיד על זמני משלוח המיילים כפי שנקבע מראש וכיוצא בזה. תחושות כאלה לא רק שאינן בעייתיות – הן עשויות להיות המנוף העיקרי של הטיפול. עם יותר או פחות עזרה מצד המטפל, היא עשויה להצליח לנסח את התחושות האלה על הכתב ולהפוך אותן לחלק מהדיאלוג של הקשר. דיאלוג שעשוי לחשוף את התחושות העמוקות של נטישה, למשל, שייתכן ועומדות בבסיס הכעס והתסכול, אבל לא קיבלו מקום מודע עד היום. אז מוזר ככל שיהיה, מסתבר שדרך המייל יכולה להיווצר מערכת יחסים משמעותית, עמוקה ורצינית.

ואולי זה בעצם לא כל-כך מוזר! הרי המילה הכתובה היא אחת הדרכים העתיקות, העמוקות והמפותחות ביותר שעומדות לנו ככלי ביטוי אנושי בכל הדורות. תחשבו לרגע על סופרת היושבת ימים, שבועות, חודשים ושנים מול דף הנייר (או מסך המחשב), מתבוננת פנימה, נתקעת, כועסת, מתוסכלת, פורצת, זורמת ומצליחה בסופו של דבר לרקום יצירה המבטאת באופן העמוק ביותר חלקים מעצמה. למעשה רובנו נסכים שביטוי כזה לא נופל בעומקו ומשמעותו משיחה רצינית פנים אל פנים. אז נכון, לא כולנו סופרים או משוררים, אבל עם מעט תרגול כולנו יכולים ללמוד לבטא את עצמנו דרך כתיבה באופן משמעותי ועמוק, גם אם אין בזה שום כוונה אמנותית.

יתרון שני משמעותי שיש לטיפול במייל להציע קשור בעניין החשיפה האישית. היכולת להיחשף, לספר ולתאר חלקים כמוסים, מאיימים או מביכים בתוכנו, היא אחת היכולות הבסיסיות שמאפשרות לטיפול לעבוד. במידה מסוימת יש לעצם החשיפה כוח טיפולי – היא משחררת מטענים שנצברו זמן רב; מאווררת

סודות שצברו מבוכה ובושה; מגדילה את האמון בהיותי מקובל כפי שאני ועוזרת להצפה של תכנים לא מודעים למודע. מסתבר, וזה דווקא לא כל-כך מפתיע, שלאנשים רבים קל יותר להיחשף בכתב מאשר בעלפה, פנים אל פנים. אני לא מנסה להקטין את החשיבות של האומץ והיכולת להיחשף בקשר פנים אל פנים. זוהי יכולת בסיסית ליצירה של כל יחסים אינטימיים שהם. אבל אפשרות החשיפה המוגברת (בדרך כלל) שקיימת בכתיבה, עשויה גם לקדם את האפשרות לעשות זאת פנים אל פנים וגם לאפשר עיבוד של תכנים, אשר אולי לא היו עולים ונחשפים כלל ללא האפשרות המיוחדת הזו.

שני היתרונות המשמעותיים הללו של הטיפול במייל הם גם חלק ממקור הקשיים שהוא מעורר: היכולת לחשיפה מוגברת היא כמובן גם מפחידה! הרי מצד אחד אנחנו משתוקקים להיחשף ולהתקבל כפי שאנחנו, על כל סודותינו האפלים, אבל מצד שני זה גם אחד הפחדים הכי עמוקים שלנו – הפחד שאם "באמת" יידעו מי אנחנו, אף אחד לא יוכל לאהוב אותנו. ובדומה לזה, הכמיהה לצמוח ולהפוך לאינדיבידואל עצמאי נתקלת בחלקים עמוקים שלנו הצמאים לתלות ומשתוקקים לדמויות סמכות, שיסירו מאיתנו את הצורך להתבגר ולפגוש את המציאות מתוך עצמנו.

אז אם שוב נדמיין את עצמנו יושבים למול המחשב ומנסים לנסח את עצמנו כחלק מתהליך הטיפול, נוכל להרגיש אולי גם את האפשרות וההזדמנות הקיימת פה, אבל גם את הקושי והמעצורים. מצד שני, תהליך אמיתי של טיפול הוא תמיד קונפליקטואלי ולא פשוט, אז אולי ההבדל הוא לא כה גדול?

מה בנפשנו

קישורים

מאמרים

ענן תגים