טיפול במייל – שאלות ותשובות

טיפול במייל – שאלות ותשובות

שאלה: איך בכלל יכול להתקיים טיפול במייל. הרי כל העניין בטיפול זה הקשר פנים אל פנים לא?

תשובה: זה נכון שלקשר פנים אל פנים יש משמעות עצומה. אבל טיפול במייל זה פשוט משהו אחר. הרי אם חושבים על זה, הכתיבה היא אחד מכלי הביטוי המרכזיים והחשובים (אם לא החשוב ביותר) של בני אנוש בכלל ובתרבות שלנו בפרט. דרך הכתיבה אנחנו מצליחים להעביר את העומק והדקויות של נפשנו לא פחות, ופעמים רבות אף יותר, מאשר בשיחה מדוברת. והדבר נכון כמובן לכתיבה אמנותית-ספרותית, אבל גם לכל כתיבה אחרת. וכמובן שגם האפשרות לקרוא היא אחת מהדרכים העיקריות שבהם אנחנו מושפעים, מבינים, מרגישים וחושבים. הרעיון של טיפול במייל הוא להשתמש בעובדה הזו כדי לאפשר תהליך אישי משמעותי. הוא אינו בא להחליף את המפגש פנים אל פנים, אלא לאפשר עוד דרך ליצירת תהליך כזה.

שאלה: אבל הרי אומרים שהקשר מטפל-מטופל הוא הבסיס לטיפול. האם אין כאן התעלמות מכל עניין הקשר?

תשובה: נכון, לדעת רבים (וגם לא מעט מחקרים) הקשר הוא המרכיב הכי חשוב בטיפול וללא ספק חיוני להצלחתו. זה מאוד מעניין לראות שגם בתוך חליפת מכתבים נוצר למעשה קשר לכל דבר. מטפל מיומן מסוגל לזהות בתוך הכתיבה את ההתייחסויות לקשר ולהפוך אותן לחלק מהחומר של העבודה. גם בתוך חליפת המכתבים נוצרות ציפיות, השלכות, ביטויי רגש, אכזבות, תחושות של קבלה ואמפתיה או של ביקורת וכן הלאה. ברור שלכל זה יש אופי שונה ממה שקורה במפגש פנים אל פנים, אבל השוני הזה אינו אומר שהקשר אינו קיים.

שאלה: אבל איך אני יכול באמת להיחשף מול מישהו שאני לא מכיר פנים אל פנים?

תשובה: אוו… דווקא פה יש לעבודה בהתכתבות יתרון מסוים. עבור אנשים רבים החשיפה בכתב היא דווקא קלה יותר. הניסיון מראה שמבחינת רמת החשיפה האישית שאפשר להגיע אליה, ושהיא בלי ספק גם מרכיב חשוב בהצלחה של כל טיפול, התהליך מתרחש לרוב מהר יותר בעבודה במייל מאשר בעבודה פנים אל פנים. וזה לא אמור להפתיע. דווקא העובדה שאתה יושב מול מחשב, בזמן שלך ובקצב שלך, לא נוכחות של אחר מולך אשר יכולה גם להלחיץ, מאפשרת לך לייצר תהליך עמוק של חשיפה, שייתכן שהיה קשה לך יותר לייצר בסיטואציה של מפגש אישי. יתירה מזו, האפשרות להיכנס לתהליך של כתיבה במרחב הרבה יותר גדול של זמן מזה המתקיים בפגישה טיפולית, מאפשר לחשיפה להיות מפורטת יותר ומעמיקה יותר, אולי קצת על חשבון הספונטניות והמידיות שלה. כמובן שגם במקרה הזה אתה צריך לסמוך על המטפל שלך, על היכולת שלו להכיל את החשיפה ולגלות אליה אמפתיה, על הדיסקרטיות שלו וכדומה.

שאלה: אז למי זה מתאים?

תשובה: קודם כל זה ברור שעבודה כזו מתאימה לכאלה שנוח להם להתבטא בכתב. זה נכון שבמהלך התהליך יכולת הביטוי הולכת ומשתפרת, ושגם זה דבר שניתן ללמוד, אבל אני מניח שאם למישהו יש קושי בסיסי עם התבטאות בכתב, אז זו לא ממש הדרך עבורו. מעבר לזה העבודה במייל יכולה להתאים לרוב האנשים. הסיבות לבחירה בעבודה במייל יכולות להיות רבות ושונות. פרט לעצם הרצון להתנסות בסוג שונה של תהליך, שהוא אולי הסיבה העיקרית לבחירה כזו, קימות מספר אוכלוסיות שהטיפול במייל עשוי להיות עבורן פתרון יעיל ונוח. למשל:
1. אנשים אשר עוזבים את הארץ ומתקשים למצוא ייעוץ מתאים בחו"ל בעברית, או ישראלים שגרים בחו"ל (סטודנטים, אנשי עסקים וכו').
2. בעלי מוגבלות כלשהי שעלולים להתקשות להגיע לפגישות פנים אל פנים (למשל נכים, חולים, נשים אחרי לידה וכו').
3. אנשים שחוששים מהכותרת, או המעמד של טיפול פנים אל פנים, או כאלה שחרדים באופן קיצוני לדיסקרטיות שלהם
ולעובדה שהם בכלל מבקשים עזרה.
4. כאלה שקשה להם, מסיבות שונות, להיחשף במעמד של פגישה אישית, ושדווקא הכתיבה יכולה לאפשר להם את השיתוף והחשיפה שהם כה זקוקים לה.
5. למי שמתקשים לעמוד בעלות הגבוהה של טיפול או ייעוץ רגיל (בדרך כלל הטיפול/ייעוץ במייל הוא זול יותר בסדר גודל
של 40-50 אחוז).

שאלה: איך אני יכול להתחיל תהליך כה משמעותי עם אדם שאני לא מכיר? איך אוכל לבטוח בו ובדיסקרטיות שלו?

תשובה: זו באמת שאלה מאוד חשובה. כמובן שתהליך רכישת האמון הוא בכל מקרה הדרגתי וכלל אינו מובן מאיליו, גם בקונטקסט של טיפול פנים אל פנים. לגבי עניין האמון הראשוני והבטיחות, יש כמה דברים שאתה יכול לבדוק. ראשית כדאי לקרוא על המטפל או היועץ גם באתר שלו וגם באתרים נוספים, במידה ומאמרים שלו/שלה או עליו/עליה מופיעים ברשת. זו גם ככה פעולה שמרביתנו היינו עושים היום לגבי כל מטפל. כדאי לשים לב הן לאופן שבו הדברים שלו מדברים אלינו וגם להכשרתו המקצועית. בדרך כלל יש יתרון בבחירת אדם מנוסה שגם השקיע הרבה שנים בלימוד והכשרה מקצועית, אם כי הקריטריון הזה אינו מהווה תעודת ביטוח בפני עצמו. מאוד מומלץ, ובאתר שלנו זו אפילו דרישה, לשוחח לפחות פעם אחת בטלפון עם המטפל לפני תחילת התהליך. שיחה כזו מאפשרת התרשמות הדדית קצת יותר רחבה. אגב, גם המטפל/יועץ מעוניין בברור כזה כדי לדעת שהוא עומד להתחיל בתהליך עם אדם שמתאים לכך. מעבר לזה, כמו שאמרנו, תהליך יצירת האמון הוא חלק מיצירת הקשר ולמעשה מהווה מרכיב מרכזי בטיפול עצמו. לכן חווית האמון במלואה תתברר לנו רק במשך הזמן.

שאלה: אז אם כבר הזכרת את זה, למי הטיפול במייל אינו מתאים?

תשובה: התהליך הזה אינו מתאים, כמובן, למי שמתקשה להתבטא בכתב או למי שמרגיש קושי להתמודד עם הגישה למחשבים ולאינטרנט. מעבר לכך, באתר זה איננו מקבלים לייעוץ/טיפול אנשים שטרם מלאו להם 18 שנה. איננו יכולים גם להתמודד עם מצבי חירום, כמו מצבים אבדניים, משברים נפשיים אקוטיים, מחלות נפש, או מצבים אלימות וניצול שמחייבים התערבות ישירה והרבה יותר מסיבית. במקרים כאלה אנחנו ממליצים לפנות לעזרה נפשית ישירה. ישנם ברשת גם לא מעט אתרים שיכולם מאוד לעזור בנושאים כאלה ואנו מפרסמים כאן את הקישורים אליהם.

שאלה: אני צריך עוד קצת שכנוע. אולי תפרט קצת על היתרונות של הטיפול הזה?

תשובה: יש לטיפול במייל מספר יתרונות חשובים. ראשית תהליך הכתיבה עצמו הוא מאוד משמעותי. אנחנו לוקחים את הזמן להרהר, להרגיש, לפענח את עצמנו. כותבים, משנים, עורכים, ויחד עם השינויים שעובר הטקסט משהו קורה גם לנו. אנחנו מאטים את הקצב כדי להתבונן בעצמנו בנחת, בלי למהר. התהליך הזה מלווה אותנו ביום יום, ולא רק בשעת המפגש עם המטפל, כפי שלפעמים זה קורה בטיפול רגיל. יתרון נוסף הוא במידת החשיפה שהפורמט הזה מאפשר. אני חושב שמרבית האנשים מגלים שהם מעזים להיחשף באופן עמוק יותר ובקצב מהיר יותר. זה נכון שלחשיפה הישירה מול אדם יש משמעויות רבות שלא מתקיימות באופן העבודה הזה, אבל עצם האפשרות לגעת ולנסח במילים אזורים עמוקים בתוכנו שאנחנו חוששים לחשוף, היא בעלת משמעות עצומה. ומאוד יתכן שהחשיפה הזו תאפשר גם יותר פתיחות ביחסים של פנים אל פנים בחיים בכלל. יש כאן גם אפשרויות למידה רבות. למשל, המטפל יכול להזמין את המטופל לבטא דברים שהוא מתקשה לבטא בדרך כלל, והתרגול של הביטוי הזה בכתב פותח פתח גם לצורות אחרות של ביטוי. יש גם יתרונות מצידו של המטפל. גם הוא נהנה מהאפשרות לקרוא את הדברים בנחת, לתת "זמן דגירה" לדברים שהוא רוצה לבטא בחזרה. נכון שיש כאן אבדן של ספונטניות, אבל יש רווח גדול של אפשרויות העמקה, הבנה כוללת, ותגובה מורכבת.
הדברים האלה הם כמובן רק חלק מהיתרונות והחסרונות של ייעוץ/טיפול במייל. זה מספיק לך כרגע או שאתה צריך עוד פרוט?

שאלה: לכרגע זה מספיק, למרות שכמובן נותרו עוד הרבה שאלות פתוחות. אני מניח שאת רובן ניתן באמת להבין רק בתוך התהליך עצמו. אז באמת איך מתחילים בתהליך אם אני מעוניין?

תשובה: אם אתה יודע איזה סוג של ייעוץ אתה רוצה אז התהליך מאוד פשוט. גלוש ל…. באתר ושם תמצא/י את ההנחיות להמשך. אם אתה עדיין מתלבט אז תוכל לפנות אל השאלון שבאתר ושם נעזור לך למקד את הפנייה ולמצוא את התהליך שהכי נכון עבורך. אנחנו מאחלים לך תהליך משמעותי, מעניין ואפקטיבי.

טיפול במייל – יש דבר כזה

טיפול במייל : יש דבר כזה / בועז שביט / ציור : אביה

 

דמיינו לכם את המצב הבא: את/ה יושב/ת מול המחשב, מנסה לאסוף ולנסח במילים את התחושות העמוקות והלא לגמרי מובנות שאיתן את מסתובבת בשבוע האחרון. זה אפילו לא לגמרי ברור למה התחושות האלה שייכות: האם אן קשורות לקשיים שעלו בזוגיות בשבועות האחרונים? האם זה קשור לפחדים בתחום העבודה שעוברים עלי בזמן האחרון? ואולי בכלל זו הלוויה שהלכתי אליה לפני יומיים? תוך כדי הניסיון לכתוב עולה קושי ותסכול – זה לא ממש פשוט להעלות את כל זה על הכתב! את כותבת כמה שורות, שלא מרגישות לך מדויקות, עושה " "Save ומחליטה ללכת לישון. את נשכבת במיטה, דמדומי השינה אוחזים בך, ואז בווום!!! זה מגיע אלייך: זה הכול מתקשר לפחד עמוק מאבדן!

גם הזוגיות, גם העבודה, וכמובן הלוויה שמקשרת את כל זה. את קמה מהמיטה, מתיישבת שוב מול המחשב, ובעשר דקות אינטנסיביות כותבת שני עמודים עמוסים ומדויקים. אנחת רווחה קלה יוצאת לך כשאת עושה "Send" ומעבירה את המורכבות הזו אל המטפל שמעברו השני של העולם הווירטואלי.

עוברים שלושה ימים, ולפי המוסכם את מוצאת בערב את המייל מהמטפל בתיבת הדואר הנכנס. את קוראת והרגשות מעורבים: במקומות מסוימים את מרגישה מובנת, ואפילו יותר מזה, כאילו מישהו הבין כאן יותר ממה שראית את מלכתחילה. אבל במקומות אחרים עולה שוב אותו תסכול מוכר ואפילו כעס, כשאת חשה גוון של ביקורת בדברים. את מחליטה לכתוב מייל שלם על התחושות שלך בתוך מערכת היחסים הזו עם המטפל, והפעם לעשות צעד אמיץ ולכתוב באמת את כל מה שאת מרגישה. זה ברור לך שעצם המעשה הזה הוא חשוב לך ושזו הפעם הראשונה שאת אומרת למישהו דברים בצורה כה ברורה!

הדוגמא הקטנה הזו ממחישה כמה מהאפשרויות והיתרונות של עבודה טיפולית דרך התכתבות במייל. על שניים מהיתרונות האלה אני רוצה להתעכב כרגע. בראש ובראשונה, ובעיני אחד הנושאים החשובים והרגישים ביותר בטיפול בכלל, הוא הנושא של החזרת האחריות על הטיפול למטופל. הרוב המכריע של המטופלים מגיעים לכל סוגי הטיפול עם מה שניתן לכנות פנטסיית המרפא. הכוונה היא לכמיהה והתקווה, הבלתי מציאותית, שהמטפל/ת מחזיקים בחיקם את הכוח והיכולת לראות, להבין ולרפא אותנו מכל קשיינו ומכאובנו. אפשר לומר שחלק מרכזי בעבודתו של כל מטפל טוב הוא לפרק את הפנטסיה הזו, באופן ובקצב המתאימים למטופל. הפרוק הזה הוא לרוב כואב ומעורר התנגדות גדולה, אבל רק אדם שמסכים לבסוף להתאבל על אובדן האמונה בסמכות חיצונית מנחמת, יוכל באמת לצמוח כאינדיבידואל בעל כוחות מקוריים משל עצמו. למטופלת הדמיונית שתיארנו למעלה ניתנת ההזדמנות לעבור את התהליך הזה באופן אינטנסיבי יותר, בגלל צורת העבודה של ההתכתבות. היא צריכה לקחת את הזמן ולארגן את עצמה, מגלה ללא עזרה חיצונית ישירה את האפשרות לתהליך פנימי של מודעות וגילוי ועושה צעד משמעותי בתוך מערכת היחסים עם המטפל, מיוזמתה.

אילו היינו נכנסים עמוק יותר לתוך נפשה, סביר שהיינו פוגשים תהליך פנימי מורכב שהוביל אותה ללקיחת היוזמה בקשר. יתכן למשל שבשלב מוקדם יותר היא חוותה תסכול וכעס על היותו של המטפל רחוק, לא נגיש, מקפיד על זמני משלוח המיילים כפי שנקבע מראש וכיוצא בזה. תחושות כאלה לא רק שאינן בעייתיות – הן עשויות להיות המנוף העיקרי של הטיפול. עם יותר או פחות עזרה מצד המטפל, היא עשויה להצליח לנסח את התחושות האלה על הכתב ולהפוך אותן לחלק מהדיאלוג של הקשר. דיאלוג שעשוי לחשוף את התחושות העמוקות של נטישה, למשל, שייתכן ועומדות בבסיס הכעס והתסכול, אבל לא קיבלו מקום מודע עד היום. אז מוזר ככל שיהיה, מסתבר שדרך המייל יכולה להיווצר מערכת יחסים משמעותית, עמוקה ורצינית.

ואולי זה בעצם לא כל-כך מוזר! הרי המילה הכתובה היא אחת הדרכים העתיקות, העמוקות והמפותחות ביותר שעומדות לנו ככלי ביטוי אנושי בכל הדורות. תחשבו לרגע על סופרת היושבת ימים, שבועות, חודשים ושנים מול דף הנייר (או מסך המחשב), מתבוננת פנימה, נתקעת, כועסת, מתוסכלת, פורצת, זורמת ומצליחה בסופו של דבר לרקום יצירה המבטאת באופן העמוק ביותר חלקים מעצמה. למעשה רובנו נסכים שביטוי כזה לא נופל בעומקו ומשמעותו משיחה רצינית פנים אל פנים. אז נכון, לא כולנו סופרים או משוררים, אבל עם מעט תרגול כולנו יכולים ללמוד לבטא את עצמנו דרך כתיבה באופן משמעותי ועמוק, גם אם אין בזה שום כוונה אמנותית.

יתרון שני משמעותי שיש לטיפול במייל להציע קשור בעניין החשיפה האישית. היכולת להיחשף, לספר ולתאר חלקים כמוסים, מאיימים או מביכים בתוכנו, היא אחת היכולות הבסיסיות שמאפשרות לטיפול לעבוד. במידה מסוימת יש לעצם החשיפה כוח טיפולי – היא משחררת מטענים שנצברו זמן רב; מאווררת

סודות שצברו מבוכה ובושה; מגדילה את האמון בהיותי מקובל כפי שאני ועוזרת להצפה של תכנים לא מודעים למודע. מסתבר, וזה דווקא לא כל-כך מפתיע, שלאנשים רבים קל יותר להיחשף בכתב מאשר בעלפה, פנים אל פנים. אני לא מנסה להקטין את החשיבות של האומץ והיכולת להיחשף בקשר פנים אל פנים. זוהי יכולת בסיסית ליצירה של כל יחסים אינטימיים שהם. אבל אפשרות החשיפה המוגברת (בדרך כלל) שקיימת בכתיבה, עשויה גם לקדם את האפשרות לעשות זאת פנים אל פנים וגם לאפשר עיבוד של תכנים, אשר אולי לא היו עולים ונחשפים כלל ללא האפשרות המיוחדת הזו.

שני היתרונות המשמעותיים הללו של הטיפול במייל הם גם חלק ממקור הקשיים שהוא מעורר: היכולת לחשיפה מוגברת היא כמובן גם מפחידה! הרי מצד אחד אנחנו משתוקקים להיחשף ולהתקבל כפי שאנחנו, על כל סודותינו האפלים, אבל מצד שני זה גם אחד הפחדים הכי עמוקים שלנו – הפחד שאם "באמת" יידעו מי אנחנו, אף אחד לא יוכל לאהוב אותנו. ובדומה לזה, הכמיהה לצמוח ולהפוך לאינדיבידואל עצמאי נתקלת בחלקים עמוקים שלנו הצמאים לתלות ומשתוקקים לדמויות סמכות, שיסירו מאיתנו את הצורך להתבגר ולפגוש את המציאות מתוך עצמנו.

אז אם שוב נדמיין את עצמנו יושבים למול המחשב ומנסים לנסח את עצמנו כחלק מתהליך הטיפול, נוכל להרגיש אולי גם את האפשרות וההזדמנות הקיימת פה, אבל גם את הקושי והמעצורים. מצד שני, תהליך אמיתי של טיפול הוא תמיד קונפליקטואלי ולא פשוט, אז אולי ההבדל הוא לא כה גדול?

מה בנפשנו

קישורים

מאמרים

ענן תגים